הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

סיפור קצר ומרגש על מתנת סוף השנה שהפכה למתנת תחילת השנה לגננות

27/08/2013

כשתמר ונעה סימו את השנה בגן המונטסורי יהודי, פה בבולטימור, היה לי צורך עז לפנק את צוות המורות במתנה אישית. כן, גם אני שילמתי את 20$ שביקשו ועד הכיתה (ובכלל, לא ידעתי שלכיתה היה ועד), וכן, גם אני חגגתי במסיבות הסיום השונות של הבנות ומאוד התרגשתי (האם הבוכיה, דומעת, טישו לרב – זאת אני). אבל רציתי עוד. לתת עוד. להגיד תודה,

שלט בבית ספר היימיש בלנקסטר פנסליבניה

תבינו, להגיע למקום זר, בשפה זרה, ולתת תחשוה לבנות (ולי) שיש לנו מקום חם, אוהב, מגן, יוצר, מעשיר, נותן, מעניק, ועושה את זה מכל הלב – זאת מתנה גדולה בשבילנו. או כמו שאמרתי למיס נעה (מנהלת בית הספר) שאם אני מתחילה יום, בלי לברך אותה לשלום, ובלי לתת לה נשיקה, אז היום שלי לא מתחיל טוב.

מיס נעה מכירה את השמות של כ-ו-ל-ם. ברור של כל התלמידים, אבל גם של כל ההורים, והמקצועות של כל הורה, ומה הבעיות, והקשיים, והשאלות שההורים שואלים את עצמם. ומיס נעה היקרה, נותנת תשובה, לכולם. בעזרת השם, כך היא אומרת, אבל אני חושבת שהרבה מזה זה בעזרתה.

תמר בבית ספר המונטסורי ינואר 2013

נכון, תמר חוזרת הביתה עם משפטים שהם זרים לנו. לפני כמה ימים היא יצאה מהאמבטיה בהיסטריה קלה ואמרה “אמא אני חולה”. שאלתי אותה למה, והיא אמרה “אני חושבת שיש לי מחלה קשה כי יש לי נקודות על הלשון”. (תמר עכשיו בסבב חקירות גופניות, כן, כולנו יודעים לאיזה מקצוע זה מוביל). אז צחקנו והמגדלור הסביר לה שיש נקודות על הלשון כי זה בלוטות הטעם, והתפקיד שלהן והמשיך בשיעור אנטומיה לעילא. אחרי כמה זמן תמר חושבת וחושבת ובסוף אומרת “אתה יודע מה אבא, איזה גוף חכם השם ברא לנו, השם עושה עבודה ממש טובה, אה”.

השם? הוא הרי זר לנו כל כך, וכל פעם שהיא מזכירה אותו, אני נוטה בליבי להתחיל ויכוח תאולוגי פילוסופי על קיומו /אי קיומו. אבל אז אני עוצרת בעצמי (וזה קשה, הוווו כמה שזה קשה), כי הילדה בת ארבע, וזאת המסגרת שאליה אנחנו החלטנו להכניס אותה, וזה זמני.

אבל האהבה של המורות, המחנכות, העוזרות, המנהלת, של כל הצוות היא אהבת אמת. וזה הרבה יותר משמעותי, כשמדובר במישהי זרה.

אז איזו מתנה אני אעניק לצוות של הגן? ולמה רק עכשיו?

אחרי המון התלבטויות, רציתי משהו משמעותי, לא עוד גיפט קארד או מתנה כשרה. רציתי משהו שיהיה קשור לישראל, לאהבה, לנתינה, לבית.

מצאתי את היוצרת הנפלאה לילך וידל, ובחנות שלה יש מגזרות ניר לפי בקשה. ישר התחברתי, כי קודם כל זאת יוצרת ישראלית עצמאית, בנוסף , כל מה שקשור למשפטים, מילים, נייר – הרי אין נפלא מזה. העדינות של המגזרת, והמשמעות, והיופי שבו את ליבי בשניה הראשונה.

יצרתי קשר עם לילך ובמשך חודשיים בערך ניסינו למצא את השירים המתאימים לזמן, למקום ולערך שרציתי להעביר. אבל נכשלנו. כי כל שיר היה לא בדיוק תפור לצרכים שלי. בסופו של דבר התיעצתי עם אמא שלי. (אחרי שנים במערכת החינוך, קיוויתי שממנה תבוא הישועה בעניני משפטים) ואכן, אמא שלי לא אכזבה ואמרה :”למה שלא תשאלי את מיס נעה”. כמה פשוט כמה גאוני. הסברתי למיס נעה את התכניות שלי אודות המתנות. היא התרגשה מאוד וניסתה להניא אותי מלקנות דבר. אמרתי לה שהכל כבר הוזמן, ושולם ואני צריכה בסך הכל 3 משפטים שהם אבני היסוד של בית הספר. חשבתי שיקח לה שבוע שבועיים להחזיר לי משפטים, אבל לא מיס נעה. היא פשוט תפסה אותי ביד, ליוותה אותי לחדרה (לא ראיתם חדר צנוע של מנהלת כמו של מיס נעה, זה בעצם חדרון ששייך למזכירה, היא בסך הכל משתמשת בכסא שמול השולחן של המזכירה, מעבר לזה היא לא צריכה), וכתבה על פתק שלושה משפטים – מיד.

1. חנוך לנער על פי דרכו

2. ואהבת לרעך כמוך

3. טובים השניים מן האחד

כמה פשוט, כמה נכון, כמה מתאים.

שלחתי את המשפטים ללילך, עם הרפרנס למקורות ושבוע לאחר תום הלימודים קיבלתי את המגזרות לביתי. מכיוון והמשלוח יצא בזמן מהארץ והגיע בזמן, רק אני, התעכבתי עם הרעיון, החלטתי לא להתיאש ולחלק את המתנות ביום השני של הלימודים. (ביום הראשון יש מספיק התרגשות גם ככה).

אז הנה, שלושת המגזרות שלנו, הונחו לאחר כבוד בתוך מסגרות נחושת צבעוניות שקניתי, והודבקו, נגזרו, נוקו, וסודרו על ידי המגדלור שלי – שמבצע כל רעיון שלי בצורה המושלמת ביותר.

תאכל’ס, אני מתרגשת. כי זה גם קצת מתנת פרידה שכזאת, עוד שלושה וחצי חודשים וזהו. עוזבים את בית הספר של הבנות (זה גן, אבל פה קוראים לזה Montessori School ) וחוזרים לארץ. ואז, כל מה שאני אוכל לקוות שנמצא את מיס נעה, מיס מינדי, מיס ביילה, מיס מרים (ועוד מיס מרים) שלנו.
כאלה מן מורות וגננות שידעו להכיל ולתת ולחבק ולפנק ולחנך את נעה ותמר שלנו.

אתן חושבות שהמורות יתלהבו מחר?

אילו משפטים אתן היתן מעניקות למורות שלכן?

אגב, למי שעוד לא נרשמה לעמוד של הבלוג בפיסבוק, חבל, יש עכשיו המון דברים שקשורים לראש השנה, שלא הכנסתי לפוסט הקודם אודות דברים ממממממממגניבים שקורים ברשת לקראת ראש השנה, אז אני פשוט ממליצה עליהם שם. קליק קליק.

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה