הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

יש עוד המוןןןןןןןןן דברים לסגור ולהתווכח עליהם, אבל היה יום אחד השבוע, שפשוט לקחנו פסק זמן. אמרנו לעצמנו – די להיות א. סידורים ורופא בתורנויות, היום אנחנו אחה”צ שלם רק ההורים של תמר ושל גורדון הכלב.

25/03/2011

היה לנו חודש מטורף של רכישת דירה קטנה
ובחודש הזה נוסף לי תפקיד נע”ת – א.סידורים.
אני לא יודעת אם זה בגלל שזה האופי שלי לקחת על עצמי דברים שדורשים בירוקרטיה מיוחדת,
או העקשות המטופשת הזאת בלא לשחרר לאחרים עצם מבלי לשים לב,
או הג’וב של בעלי שלא משאיר לו שניה לדברים אחרים חוץ מהעבודה שלו,
או ההנחתות שאני מנחיתה על עצמי כאילו אני האשה עם הכי הרבה זמן, יכולת, משאבים, וכח בעולם.
אבל שורה תחתונה, נוסף על תפקידי כאם, אשה בהריון, בעלת כלב, עובדת משרה מלאה, סטודנטית לתואר שני,
הייתי החודש גם א. סידורים.

וזה היה מ-ת-י-ש,
ולצערי, זה טרם נגמר.
מי ידע שלקחת משכנתא זה סיפור כל כך ארוךךךךךךךךך ומייגע.
וגם גורר מיגרנות ומיחושים אחרים מרוב דאגה.

לא נורא,
מצאנו דירה חמודה,
הלכנו ל – 4 בנקים שונים, התוכחתי עם כל אחד ואחד על הריביות שלהם
(מי היה מאמין שבנק זה בעצם שוק אחד גדול)
הורדתי את הריביות (אני גאה בעצמי כל כך)
חתמנו עם הבנק שנתן לנו את היתרונות הגדולים ביותר,
ניהלתי לו”ז ביד רמה, את הילדה ואת הבעל,
שגם היה מותש מאוד מהתהליך כי במקום ללכת לישון אחרי 32 שעות של תורנות בבית החולים,
א.סידורים של הבית הכריחה אותו לבוא איתה לבנק, לעו”ד, לנוטוריון, לעוד בנק, לפגישה שוב עם הבעל בית,
לסגור עוד טופס, ועוד חתימה, ועוד שטות כזאת אחרת.

אה, כן, גם היו לנו בדרך בדיקות של שליש שני של ההריון
(הי, מישהו בכלל זוכר שאני גם בהריון? כי חוץ מהמכנס שלא עולה עלי שזוכר, אני כבר שכחתי…)
שקיפות עורפית, סקירה מוקדמת, התיעצויות עם רופאים בנוגע למה עושים כדי שלא תהיה ירידת מים מוקדמת,
ועוד בדיקה שגרתית אצל הרופא שלי שלשם באמת שנתתי כבר פטור לבעל.
כי מסכן, הוא היה צריך בנוסף לכל לתת הרצאה כלשהי בבית החולים במחלקה שלו.

נו, איך שכחתי,
כן, אנחנו בורגנים, יש לנו עכשיו דירה, כלב, וכמובן ילדה מתוקה.
אז תמרי, מסכנה,
באמת כזאת ילדה טובה ונוחה, שפשוט היא באה איתנו לרוב הדברים.
יותר נכון סחבנו אותה לבנק, לעו”ד, לנוטריון, לדירה, ושוב לדירה,
פיצינו אותה פעם בפיצה ופעם בגלידה, ופעם בביביסיטר עם הסבתא.
(את הסבא גררנו איתנו מדי פעם גם כן….).

והכלב,
נו, החיים שלו נהפכו לחיי כלב,

שמישהו יזרוק לי איזה עצם

אני מקווה שעם בוא האביב נפצה אותו בטיולים יותר ארוכים.

2 האחים

יש עוד המוןןןןןןןןן דברים לסגור ולהתווכח עליהם,
אבל היה יום אחד השבוע, שפשוט לקחנו פסק זמן.
אמרנו לעצמנו – די להיות א. סידורים ורופא בתורנויות,
היום אנחנו אחה”צ שלם רק ההורים של תמר ושל גורדון הכלב.
ומכיוון וזה נפל על אחה”צ גשום במיוחד (ומנוזל מאוד של תמר)

 


ואחרי שמיצינו את הטושים, ההדבקות, הבימבה בבית, הכדור, פאזל חיות
החלטנו שלפני שאנחנו שולחים את דור ההמשך למאסטר שף, כדאי שנתחיל מהבייסיק -
עוגיות חמאה וסוכר.

לכבוד הקוקו של תמר, החלטנו לחגוג עם עוגיות

תמרי, שטפנו לך ידיים לפני?

תמר: "אני , אני"

תמר: "אני, לבד, אני, זוז אבא"

תמר: "לבב, כובבבב, לבבבב, ילד"

ובסופו של דבר כל מה שתמר רצתה היה לחם עם חומוס

 האמת, זה היה אחה”צ הכי טוב שהיה לנו מזה זמן רב.
בלי פגישות, בלי נסיעות, בלי מסביב,
רק אנחנו
והעוגיות.

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה