הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

אני חוששת שזה יהיה פוסט קצת פסימי
וזה נדיר אצלי.
מי שמכיר אותי יודע שאני נאיבית, אופטימית חסרת הגנה,
או כמו שלירון גיסי טוען שהמגננות שלי כל כך חזקות מול העולם שאני חיה במעין בועה ורודה של נאיביות
(או משהו כזה)

אני חושבת שההריון השני יוצר אצלי שינוי מסוים,
נהייתי קצת , איך לאמר, חרדתית.
אני לא מצליחה לישון טוב בלילות,
אני חופרת לאסא בנושא,
אני נכנסת לפורומים, למאמרים, שואלת חברות שעברו את אותו הדבר
ועדיין אני לא מצליחה למצא את התשובה, את הפיתרון, את המרגוע.

איך לעזאזל נהייתי מוגדרת בתור הריון בסיכון גבוה?
או כמו שחברה שלי שעברה ועוברת הריון בסיכון גבוה אמרה לי:
“כבר לא מגדירים את זה בסיכון גבוה אלא המחלקה לבריאות האם והעובר”
אבל, נו, על עורכת תוכן אי אפשר לעבוד במילים מסובנות.

וכל מה שבא לי זה לצרוח -
ראבאק, תמר נולדה על הגבול של לידה מוקדמת, היא היתה פג לייט,
מי היא בכלל שתחליט לי על הגדרת ההריון של אחותה?
איך זה בכלל הגיוני?
הרי ההריון של תמר היה מושלם,
הלידה היתה מדהימה,
היה לנו מזל גדול בפגיה
והילדה – טפו טפו טפו אין דברים כאלו.

ופה הבעיה,
הגבול, המזל, הילדה.

אם היתי יולדת , נניח, לא עלינו, חמסה חמסה סרט אדום,
בשבוע 30 או משהו כזה מפחיד, אז ניחא
היה לי ברור כבר אז, שיש פה בעיה, שתלווה אותי בהריונות הבאים.
אבל במקרה שלי,
לילדה היו קוצים בתחת,
כמו לאמא שלה, אז היא החליטה לבקר.
מי בכלל חשב שזה ישליך על ההריונות הבאים?

אני חרדה שגם ההריון הזה יגמר מוקדם מהצפוי,
אני חרדה שגם הפעם נהיה בפגיה,
אני חרדה שהילדה תהיה היסטרית בגלל החרדות שלי,
אני כועסת על הגוף שלי שלא ידע לשמור את הילדה עוד קצת בבטן
(זה החוסר פרפקציוניזם הדפוק אצלי)

ובנוסף לכל החרדות האלו,
מתחילות ההשוואות הלא הגיוניות,
בהריון של תמר הרגשתי מצוין, בהריון הזה אני חרדה,
בהריון של תמר עשיתי ספורט, בהריון הזה אני בטטה מהלכת,
בהריון של תמר הייתי אופטימית ונאיבית, בהריון הזה אני מכירה סיפורי זוועה שמכניסים אותי ללחץ
בקיצור – ההשוואות האלו
ההריון הזה גורם לי להשוות את הילדה, שטרם נולדה לאחותה,
וזה מעצבן אותי מאוד.

אני לא הייתי רוצה שישוו אותי כל הזמן לאחותי, או לאחי
זה לא פייר.
והנה, אני עושה את זה
כבר
עוד לפני שאני מכירה אותה.

חשבתי ילד ראשון – וואו זה פלא.
מי היה מאמין איזו השפעה תהיה לפלא הזה על העתיד של הפלא הבא

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה