הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

עוד שבועיים לאמריקה. זמן פציעות.

01/12/2012

כנראה שהנפש יודעת להכין את עצמה מבעוד מועד, כי אני בחודש האחרון היתי מאוד לא זמינה לחברות שלי.
היתי מאוד עסוקה, קובעת פגישות ביומן, רצה, הולכת, בירוקרטיה, עסק, לימודים.
וזמן לחברות – כמעט ואין.
העיקר שלא אצטרך לדבר איתן על הנסיעה, ולהיפרד מהן.

אבל הן, חברותי המיוחדות לא מוותרות.
וקובעות איתי פגישה בזמנים שבד”כ היינו נמנעים מהן, כי,נו אתם יודעים, הילדים…
כבר שתי שבתות שאני נפרדת מחברות טובות לשלום, לפני הטיסה.
כבר שבוע שבו אנחנו נפרדים מגיסי שטס השבוע לחו”ל עם משפחתו לחופשה, ולכן פגישתנו הבאה בארץ הקודש, תהיה בתאריך לא ידוע כל כך.

כבר חודשיים וחצי שאנחנו בהולד, ועוד שבועיים – זהו. החיים החדשים באמריקה יתחילו.
ואני, מנסה למשוך את הזמן הישראלי לשם,
עובדת על פרויקט שאעבוד עליו משם,  דוחה את הגשת העבודות ללימודים, כדי שיהיה לי מה לעשות בקור,
וגם, לא הכי זמינה לטלפונים, כי אני יודעת על מה נדבר – על איך אני מרגישה לפני הטיסה.

נו, מה נראה לכם? שזה קל? שזה קשה? שזה מבלבל?
אין לי מושג.
אני משתדלת לא לחשוב על זה בכלל.
מבצעת את הבירוקרטיה כמו שצריך, רצה ממקום מקום, קצת כמו הארנב של עליזה בארץ הפלאות, וסופרת את הדקות לאחור.
כי שם, באמריקה, כבר נדע איך יהיה.

אין לי מושג מה יהיה.
מקווה לטוב מאוד, אולי אפילו למצוין פלוס פלוס.
ומתה מפחד שהאופטימיות שלי תתנפץ.

ולא, אני לא רוצה פרידות, כי נחזור בעוד מקסימום שנה,
(על אוסטרליה ויתרנו כנראה בגלל הבירוקרטיה)
ואז זה יראה כל כך דבילי כל הפרידות האלו,
כאילו, יאללה , כולו שנה, ממש כמו נסיעה לדרום אמריקה או להודו של אחרי צבא.

כן, אני יודעת. משמעות הנסיעה היא שינוי איזמוט בחיים.
אחלה. אני מברכת על השינוי.
נראה לי.
ימים יגידו.

שמתם לב? הבלבול הזה,
זה הפטיש 100 טון שיושב לי על הראש,
ולפעמים על החזה, כשאני חושבת על הנסיעה.
אז עד אז, רק עד עוד שבועיים,
אל נא תשאלו אותי “נו, מה, מתרגשים?”
אל תכריחו אותי לדבר על הטיסה.
פשוט זרמו איתי.
כמו נחל שלא יודע לאן מועדות פניו.
וכשהוא מגיע לים, הוא מבין עד כמה המרחב היה לו נחוץ.

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה