הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

תמר פתחה “רדיו תמר”, מהבוקר עד הערב היא מקשקשת. ויש שידורים, שמפילים אותנו לרצפה מרב צחוק.

22/09/2012

מזמן לא ציטטתי את זאת שלא מפסיקה לקשקש משעה 06:00 בבוקר ועד רדת הלילה.
אבא שלי אומר שהיא מזכירה לו אותי,
מדברת עם הידיים, שרה, מקשקשת בלי הרף
באמת?
אני?
מדברת עם הידיים?

הכי כיף מכל השיחות האלו,
זה פשוט לשמוע אותה ואת נעה מגרגרות אחת לשניה,
לפעמים שתיהן מדברות בשפה סודית,
שרק היא והיא מבינות את עצמה ואותה.
ואני?
בד”כ זה קורה באוטו,
מסתכלת מבעד למראת הרכב,
ומצייצת לעצמי ציוצי אהבה בלב.
איזה אחיות אלו.
בחיי.

לפעמים היתי רוצה פשוט להקליט אותן,
וברגעים עתידיים,
כשהן יתחילו לריב על הבגדים,
או על האוטו,
אני אלחץ play
ואשמיע להן את השפה הסודית שלהן,
שמחברת אותן אחת לשניה.

נעה: (בוכה ומתלונננת באוטו)
תמר רואה שאני נותנת לנעה צעצוע ואומרת לה :”נוני שלי,
מתוקה שלי, בואי, בואי, בואי רגע”
אם זה לא עוזר, ונעה עוד לא הושיטה לה את הצעצוע, היא מוסיפה:
“נעל’ה, אחותי הקטנה, המתוקה, תראי לי לאחותך הגדולה את הצעצוע”
(ומצקצקת כמו לכלב)
ואז נעה מושיטה את הצעצוע – ופיייישט, תמר חוטפת לה מהיד.
אמא: “תמרי, תחזירי לנעה את הצעצוע שלה”
תמר: “אבל אמא, אני רק בודקת אם הוא לא קטן מדי,כדי שלא תבלע אותו”
(כן, נכון, בטח, עשו אותי אתמול הרי….)

שלשום אבא לקח את תמר מהגן, אחרי חצי שעה שהיא היתה שם, בשל שלשול.
תמר ואבא ישנו סיאסטה, וכשהתעוררו
תמר אמרה :”אבא, בוא נלך לגן להוציא את נעה אחותי, אני מתגעגעת אליה מאוד”

בסיאסטה היום של יום שישי, תמר יצאה מהחדר שלה, קפצה עלי, חיבקה אותי וליקקה אותי.
זה קטע כזה שלה לאחרונה, נורא גורדוני מצידה
(גורדון זה הלברדור שלנו)
אמא:”טוב, תמר, לכי לישון, אמא רוצה לישון גם”
תמר: “אבל אמא, אני אוהבת אותך”
אמא: “תמרי, אני גם אוהבת אותך אבל אני לא יכולה לישון כשאת מטפסת עלי”
תמר: “אבל אמא אני אוהבת אותך”
אמא: “תמרי, את אוהבת אותי זה כיף, אז תאהבי אותי מהחדר שלך”
תמרי: “אמא, אני אוהב אותך הרבה פה בחדר שלך וקצת בחדר שלי, טוב?”

ואם בעניני גנים שעוברים מכלב לבת:

תמר בלחץ מהנסיעה שלנו לארה”ב,
כך הבנתי אחרי שהתלוננתי שלא כדאי לאף אחד לעשות ילדים,
כי בשבוע האחרון היא היתה ממש בכינית ו”קשה לתפעול”.
וכשהבנתי את זה נתתי לה לעזור לנו לארוז ולהדביק מדבקות על הארגזים.
זה עזר.
גם הסברתי לה שנקנה לה מזוודה של ילדים כדי שהיא תוכל לשים דברים בתוכו,
שאותם היא תרצה לקחת.
אמא: “תמרי, כשנקנה לך את המזוודה, מה תרצי לשים בתוכו?”
תמר: “כל מיני דברים אמא”
אמא: “כמו מה?”
תמר: “כמו את נעה, את גורדון, את אבא, את אמא, את הבית”
אמא: “אבל תמרי, אנחנו נבוא איתך, לא צריך לשים אותנו במזוודה”
תמר: “אבל אמא, אז נשים את סבא וסבתא, טוב?”

אח”כ שאלתי אותה למה אנחנו אורזים?
“כי אנחנו טסים לאמריקה שבמלון באילת!!!”
ממממממ, תשובה יפה, אבל לא מדויקת…

תמר לאבא בשש בבוקר:” אני רוצה שוקו”
אבא;”תמרי עוד מעט”
תמר;”לא. עכשיו!שוקו!!”
אבא:”תמרי אבא ישן, עוד מעט נצא לגן ואני אכין לך שוקו”
תמר:”אבא אני רוצה שוקו עכשיו. אם לא תיתן לי שוקו אני אלך לחדר ואבכה הרבה”
אבא:”תמרי, אבא יכין לך שוקו עוד מעט”
תמר: “אבא, אני נעלבתי ואני הולכת בוכה לחדר שלי לבד”
תמרי יוצאת מהחדר שלנו והולכת לחדרה כפוית ראש ובוכה “אבא תראה, גרמת לי לבכות”
ולשירת ההמנון הפולני, הקהל מתבקש לעמוד דום

תמר אתמול כשחזרנו מהגן: “אמא, הולכים לדני (האיש מהמכולת)?”
אמא:” למה צריך ללכת למכולת?”
תמר: “כי כואב לי הגרון, ובמבה אדומה היא טובה לכאב גרון”

תמר ואבא חוזרים מהשירותים,
אבא:”תמר עשתה המון קקי”
תמר:”היה לי קקי משובח”

נעה מתקשה להרדם במיטה,
אז תמר מתעוררת ואומרת ” אמא אל תכעסי על נעה, כואבות לה השיניים אז היא בוכה”
נסענו לאילת בחופש הגדול, ובמצפה רמון תמר אומרת: “אבא תראה יש פה המון ים של חול”
תמר לסבתא בדרך הביתה :”סבתא, נכון כשיש ירוק אבל עומדים זה נקרא פקק?”.
ועוד אחד “סבתא איך שואלים בספרדית אם אני רוצה פירות”
סבתא: “quiero frutas?”
תמר: “לא סבתא, אבא תמיד אומר ” אמור - קירו פרוטס?”
ופנינה מימי האולימפיאדה
אני ותמר צופות בהתעמלות אמנותית באולימפיאדה,
בתרגיל עם האלות תמר מתעוררת ואומרת: “אמא, זה בלרינות נסיכות עם שרביטות, נכון?”
אמא: “תמרי, זה בלרינות מתעמלות עם אלות, נכון שהן יפות?”
תמר: “אמא, אני חושבת שזה נסיכות, הן דומות לחתולה”
אבא שלי מספר לי, אחרי שיום שלם הוא היה עם תמר.
הוא קדח בקיר, היה חלק שהוא התקשה בקדיחה, ואפילו גרם לקצר חשמלי.
ואז תמר מסתכלת עליו ואומרת לו “סבא, אתה גבר”.

ולסיום, הדובדבן שבקצפת:

“אבא את יודע הכל?”
“לא תמרי. למה?”
“כי אמא כן”
ומה הפנינים של נעה?
היא אמרה היום א-מ-א!!!.
גאונה שלי.
עכשיו תוציאי שיניים. טוב?

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה