הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

כשהציעו לי את הניסוי הזה, אמרתי לעצמי, וואלה מגניב. פמפרס בחינם, וכל מה שאני צריכה לעשות זה לרשום כמה מילים, וואלה, שיחקו אותה. זה מה שנקרא – אשליות. ז”א, באמת קיבלתי את החבילה עד פתח הבית בחינם (מעל ל-60 ₪ עולה חבילה, זה לא בא ברגל), היא אפילו היתה עטופה בשקית רב פעמית יפה עם לוגו המוצר. אבל את מבחן המציאות, לצערנו , החיתולים לא עברו בהצלחה. לפחות , לא אצלנו.

10/12/2010

כשהציעו לי את הניסוי הזה, אמרתי לעצמי, וואלה מגניב.
פמפרס בחינם, וכל מה שאני צריכה לעשות זה לרשום כמה מילים, וואלה, שיחקו אותה.
זה מה שנקרא – אשליות.
ז”א, באמת קיבלתי את החבילה עד פתח הבית בחינם
(מעל ל-60 ₪ עולה חבילה, זה לא בא ברגל), היא אפילו היתה עטופה בשקית רב פעמית יפה עם לוגו המוצר.
אבל את מבחן המציאות, לצערנו,
החיתולים לא עברו בהצלחה.
לפחות , לא אצלנו.

מיהרתי לאכסן את כל החיתולים בקופסת החיתולים ליד שידה ההחתלה של תמר.
ראוי לציין כי התרשמתי רבות מהדקיקות של החיתולים,
ותהיתי ביני לבין עצמי שבוודאי נח לטוס לחו”ל עם חיתולים כה דקים.
וכמה זה מגניב שכשהיא הולכת היא בטח תיראה פחות ברווזית מכרגיל.
(תמיד יש לי את התמונה בראש של מיס דייזי – אשתו של דונאלד דק כשאני רואה את תמר מאחור הולכת מהר)

המבחן שבו החלטתי להעמיד את החיתולים של פמפרס פרימיום היה קשה:
האם הם ישרדו את כל הלילה.

גילוי נאות,
עד כה אף חיתול שניסינו לא שרד את הלילות של החודש האחרון,
מבלי לנזול ולהעיר את תמר בסביבות, 3 4 או 5 בבוקר.
כמובן שזה הוביל אותנו למסקנה חד משמעית –
יש להחליף לתמר חיתול, בעודה ישנה, טיפונת לפני שאנחנו מתקפלים לשינה המתוקה (בסביבות חצות).
יש לילות שהחלפת החיתול עוברת ללא התעוררות,
וישנם לילות, שהחלפת החיתול יוצרת התעסקות כזאת או אחרת עם נוהל הרדמה נוסף של תמר.
כך או כך, היינו מעדיפים (אנחנו ותמר) לקבל חיתול שמחזיק מעמד משעה 20:30, מהרגע שהיא הולכת לישון
עד 06:00 בבוקר, כשאנחנו קמים לעבודה,
מבלי שהיא תקום  בתוך שלולית במיטה שלה.

לילה הניסוי הוכרז, אמרתי למר בחור:
“היום אנחנו עושים ניסוי, לא נחליף לתמר את החיתול בחצות, אלא נבדוק אם פמפרס פרימיום יעמוד במבחן הספיגה”.
מר בחור עיקם פנים, הוא פחד מלילה ספוג פיפי והתעוררויות, אבל שכנעתי אותו שהחיתול הדק הזה עוד יפתיע אותנו.

ואכן, החיתול הפתיע אותנו, אבל לא כפי שייחלתי.
תמר התעוררה בשעה 03:00, רטובה, וגם המיטה…
הניסוי נכשל.
וגם ניסיונות ההרדמה שלנו אותה נכשלו כשלון חרוץ.
בשעה 05:00 מר בחור החליף אותי במשמרת כדי שאוכל לישון קצת לפני העבודה.
ובשעה 06:00 טרוטי עיניים ומלאי אכזבה מהחיתול החדש, התחלנו להתארגן לעבודה.
בשעה 07:30, תמר נרדמה באוטו בדרך לגן, ואני, תהיתי ביני לבין עצמי איזו טיפשה הייתי.
הרי מצאתי את הדרך לשנת לילה מלאה על ידי החלפת חיתול כשהיא ישנה.
לשנות שיטה שגורמת לילדה לישון לילה שלם זה רעיון רע. רע.

במהלך היום יום לא ראיתי תופעות מיוחדות עם החיתול,
וגם לא הרגשתי שינוי כל כך משמעותי יחסית לחיתולים אחרים,
פרט לעובדה שהחיתול הזה ממש , אבל ממש דק.

תמר נהנית מהשמש בפארק הרצליה

אתמול בצהרים, כשחזרתי עם תמר מהפארק, היא נגעה בחיתול ואמרה לי “קקי, קקי”.
ואכן היתה שם הפתעה.
התרגשתי שהילדה יודעת מה זה קקי ואיפה הוא נמצא,
ובמיוחד שהיא יודעת להודיע לי על זה.
בבית החלפתי לה, אבל היא התנגדה מאוד, ממש בכתה, ורק אח”כ הבנתי למה,
הטוסיק שלה, שהוא בד”כ עמיד מאוד, נראה כמו נר דולק בחג.
אדום כמו ריבת תות על סופגניה, גבשושי כמו חלב הנר שנוזל על מפת השולחן.
הילדה שלי נהפכה לבבון.
כמובן שעשיתי לה מקלחת, ושמתי לה משחה נגד אדמומיות טוסיק.

בערב, צפיתי במהלך ארוחת חג חנוכה אצל הדודה טובה,
שתמר מתחילה להוריד את המכנסיים לפני כולם.
אני כמובן, כמו אמא פולניה אטומה, אמרתי לה:
“תמרי, זה לא יפה להוריד ככה מכנסיים, יהיה לך קר”.
כשחזרנו הביתה הבנתי, הטוסיק של תמר עדיין היה אדמומי.

מקשיבה להסברים שלנו למה לא טוב להוריד מכנסיים

היום,
חזרתי מהעבודה, תמר נשארה בבית עם סבא שלה (ככה זה בחופשת חנוכה כשאין גן, יש סבא שעוזר)
תמר ,על הידיים של סבא, בוכה בכי תמרורים,
סבא בפרצוף של “אני לא יודע מה יש לה, היא קמה בוכה משנת הצהרים ואי אפשר להרגיע אותה”.
לקחתי את הילדה, מנסה להרגיע את סבא אכול רגשות האשם, ואת תמרי.
הורדתי לה את החיתול (שהיה מלא מאוד),
והבנתי שתמרי לא סתם בוכה, הבבון שלה הלך וגדל ונהיה כבר לא מצחיק בכלל.

עשיתי לה מקלחת ורצתי לסופר פארם עם מר בחור לקנות לה את כל המשחות שקיימות על המדף.
בערב, רופאת ילדים בדקה אותה ואמרה שזה אכן פריחה אדומה ושורפת, אבל היא ראתה יותר גרועות.
היא שאלה אם שינינו לה משהו באוכל, או בהרגלי התזונה, אמרתי לה שלא.
ואז נפל לי האסימון, בעצם שינינו לה את החיתול.

אויש האשמה.
אני מרגישה אשמה שבשביל חבילת חיתולים בחינם, גרמתי לילדה שלי אדמומיות בטוסיק כואבת.
אני לא יודעת אם זה בגלל החיתול, הרי בסופו של דבר, אין לי דרך לבדוק.
אבל הגעתי למסקנה אחת,
עד עכשיו קניתי חיתולים לפי המבצעים, פעם זה טיטולים, פעם הגיס ופעם פמפרס.
אחד יותר נעים מהשני, השני יותר רך מהשלישי, והשלישי יותר דק מהראשון.
כולם בסופו של דבר סופגים פחות או יותר אותו הדבר ביום, ולא סופגים אצלנו בלילה.
באף חיתול אחר  לא היה לתמר אדום בטוסיק, כמו שהיה לתמר בזמן הניסוי,
שזה כנראה הכי חשוב.

ביררתי עם חברות שלי,
הן דווקא מרוצות מאוד מפרפרס פרימיום,
ואצלם לא היו תופעות של אדמומיות לילדים.
אז אולי כל הסיפור של האדמומיות היה צירוף מקרים.
מה שבטוח, שזה גרם לתמרי להודיע לנו כל פעם כשיש לה קקי בחיתול.
אז אולי, הניסוי הבא יהיה על סירי לילה ונפלאות הגמילה?
או על סדינים חסיני מים?

חנוכה שמח

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה