מזונות זמניים – נוהל חדש מחייב את בתי המשפט לפסוק מזונות בתוך 45 יום

כאשר בני זוג מתגרשים, עלול הבעל לנתק את אישתו ואת ילדיו מאספקה של כספים שאמורים לכלכל אותם. עבור נשים כאלה, כדי שלא יגיעו למצב של חרפת רעב, נקבע בחוק המנגנון של "מזונות זמניים"

בחורה עם מחשב נייד

אחד הצעדים הטקטיים המיליטנטיים הנפוצים בהם עלול לנקוט הבעל עובר לפתיחת סכסוך גירושין, הוא צעד של "סגירת הברז", במובן של ניתוק האישה מתזרים המזומנים. הדבר יכול להיעשות ע"י הפסקת העברת כספים לאישה עבור הוצאות האישה והילדים הסמוכים על שולחנו, ע"י סגירת חשבון הבנק המשותף, ביטול כרטיסי האשראי שבידי האישה, ועוד. אם מדובר באישה שאיננה עובדת, הרי ברגע שבעלה חדל לממן את הוצאותיה, היא עלולה לסבול חרפת רעב יחד עם ילדיה.

הפיתרון הפשוט של לפנות לעו"ד ולהגיש תביעת מזונות אינו כל-כך נגיש אם אין לאישה כספים על מנת לממן ייצוג משפטי. ישנן נשים חסרות הכנסה שפונות לעזרת הוריהן, אחיהן או חברותיהן. אחרות נזקקות לייצוג משפטי חינם, למשל דרך הלשכה לסיוע משפטי שליד משרד המשפטים. מטבע הדברים, הגופים המעניקים שירותים משפטיים בחינם או במחירים נמוכים, כורעים תחת נטל כבד של ריבוי פונים ומיעוט מתנדבים ומשאבים. אישה הנזקקת למימון עו"ד מקופת הציבור או מוסד מסייע עלולה למצוא עצמה ממתינה חודשים ארוכים לפני שיועמד לה עורך-דין לייצגה.

הואיל וכאלו הן הנסיבות, לעתים קרובות אני ממליצה לנשים שאינן עובדות ושאין להן משאבים כספיים משל עצמן, לחסוך בצד "קופה קטנה" ליום סגריר, ולאסוף סכום כספי שיוכל לסייע להן לכלכל את עצמן ואת צאצאיהן למקרה שהבעל יחליט לחדול מלפרנס אותם.

הבה ונניח כי עלה בידי האישה להתגבר על המחסומים הללו, למצוא עו"ד מומחה ולהגיש תביעת מזונות בשמה ובשם ילדיה. סוף כל סוף הוגשה תביעה לבית המשפט! או אז מזומנת לאישה הפתעה רעה נוספת – מועדי הדיונים בבתי המשפט לענייני משפחה (ואני מקווה שבשלב זה כולכן כבר יודעות, אולי מתוך מאמריי הקודמים, שבחלק הארי של המקרים אין זה לטובתכן להגיש תביעת מזונות לבית הדין הרבני…) הינם רחוקים. יש להמתין מספר חודשים לפני הישיבה הראשונה, הקרויה "קדם-משפט", ולרוב ישיבת ההוכחות תיקבע לא פחות משנה לאחר פתיחת התיק, מה שאומר שיתכן שתחלופנה שנתיים תמימות לפני שיינתן פסק דין סופי למזונות, ואולי אף יותר.

מה אמורה האישה לעשות? אם הבעל הפסיק לשלם לה ולילדיהם מזונות, וודאי שכך עשה, שאם לא כן לא היה דחוף לה להגיש תביעת מזונות, כיצד היא אמורה להתקיים ולכלכל את הקטינים עד שבית המשפט יפסוק לה מזונות?

לצורך זה נקבע בחוק המנגנון של "מזונות זמניים". החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק מזונות חודשיים "בינתיים", אשר האישה תוכל להתקיים מהם עד למתן פסק הדין הסופי. זאת, מבלי להיכנס בעובי הקורה ולקיים דיון מעמיק. מדובר בסעד זמני, שנועד לתת תרופה לבעיה הבוערת – אישה וילדים שמקור פרנסתם נגדע. על מנת לקבל סעד כזה, נחוץ להגיש בקשה מתאימה, פרט לתביעת המזונות ובנפרד ממנה.

בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים גם רטרואקטיבית, מיום הגשת התביעה, מה שמפצה את האישה על הזמן החולף בין מועד פתיחת התיק לבין המועד בו ניתנת ההחלטה הראשונה בדבר המזונות.

בעבר גישת בתי המשפט הייתה כי המזונות הזמניים אמורים להיות על הצד הנמוך, וכי מטרתם הינה רק למנוע חרפת רעב מן התובעים. גישה זו איננה נהוגה עוד, והפסיקה המודרנית מנסה להתחקות אחר הצרכים האמיתיים של המשפחה, כמו גם אחר רמת החיים שלה, ולקבוע סכום שיכסה ויספק אותם.

עד לא מכבר, הייתה לבעל הנתבע אפשרות לדחות את הקץ, ולמנוע פסיקת מזונות זמניים לאישה ולילדים, וזאת פשוט על ידי כך שלא היה מגיש בזמן את כתב ההגנה. אמנם, לכאורה יכולה הייתה האישה לעתור למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, וכך לקבל מיד מזונות סופיים. למרבה הצער, בתי המשפט אינם ששים, וזאת בלשון המעטה, להוציא מתחת ידם פסקי –דין במעמד צד אחד, ולרוב היו מעניקים לנתבע עוד ועוד הזדמנויות להתגונן, על חשבון האישה התובעת הממתינה למזונותיה.

בתי המשפט היו ערים לבעיה החריפה של הסחבת בפסיקת המזונות, ולניצול הציני שלה על ידי נתבעים, ולכן פיתחו מנגנון של "מזונות טרום- זמניים", או "מזונות ארעיים", אשר אפשר להם לפסוק מזונות גם לפני שהנתבע מגיש את כתב ההגנה שלו, וכך מוציא מידיו את הכוח לדחות את מתן ההחלטה על מזונות.

בחודש ספטמבר 2012 תוקנו תקנות 265 ו-266 לתקנות סדר הדין האזרחי, ועוגנה בחוק האפשרות לפסוק מזונות זמניים מבלי להמתין לכתב ההגנה של הנתבע, ככל שהלה מאחר בהגשתו. התיקון לחוק מאפשר את הגשת הבקשה למזונות זמניים מייד, בד בבד עם הגשת תביעת המזונות, קרי כבר בעת פתיחת התיק.

לא זו אף זו, בעקבות התיקון לחוק, ומתוך מודעות למצוקתן הרבה והקשה של נשים שמטה לחמן נכרת, מצוקה המחייבת מתן החלטות בנושא זה בתוך זמן קצר, פרסם נשיא בית המשפט העליון כב' השופט אשר גרוניס נוהל חדש, לפיו על ההחלטה בעניין מזונות זמניים להינתן בהקדם האפשרי, ובתוך לא יותר מאשר 45 יום ממועד הגשת הבקשה לפסיקת מזונות זמניים.  הנחיות אלה מחייבות את בתי המשפט לענייני משפחה, ומורות להן לזרז ככל שניתן את הטיפול בבקשות למזונות זמניים. הוראת הנוהל של הנשיא נועדה ליישם את התקנות החדשות, אשר מחייבות מתן החלטות בדבר המזונות מוקדם ככל האפשר.

עוד קובע הנוהל כי אם מתנהל בין הצדדים הליך גישור בפני יחידת הסיוע שליד בית המשפט, והליך זה  הופסק, או אז תינתן החלטת בית המשפט לגבי המזונות הזמניים בתוך 30 יום מעת מתן ההודעה על הפסקת הליך הגישור. במקרים שבהם הוחלט לקיים דיון פרונטאלי, בפני השופט, בבקשה לפסיקת מזונות זמניים, תינתן ההחלטה, לכל המאוחר, בתוך 20 ימים מיום אותה ישיבת קדם-משפט.

על פי הוראות הנוהל, חריגה ממועדים הללו תיעשה במקרים חריגים בלבד ומנימוקים מיוחדים, כאשר על השופט הדן בבקשה לדווח לסגן הנשיא לענייני משפחה בבית המשפט בו הוא מכהן על העיכוב במתן ההחלטה ועל הנימוקים לכך.

הנוהל החדש קובע עוד כי עיכובים יאושרו רק במקרים חריגים וידווחו למנהל בתי המשפט. לפי הוראת כב' נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, נשיאי בתי המשפט לענייני משפחה הם שיהיו אחראים ליישומו של הנוהל החדש בבתי המשפט עליהם הם מופקדים. הנשיאים יערכו מעקב אודות ביצועו של הנוהל, וידווחו על החריגים בקיום הנוהל למנהל בתי המשפט ולנשיא בית המשפט העליון אחת לשלושה חודשים, לרבות דיווח לגבי השופטים שאיחרו בפסיקת מזונות זמניים, ואודות הנימוקים לכל חריגה.

ומה קורה אם נפסקו מזונות, אך האב אינו משלם אותם? ראו על כך במאמר נפרד על הוצאה לפועל של מזונות.

עוד מאמרים של עורכת דין אודליה אלטמן

http://odeliaaltman.blogspot.co.il/

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=771951

עו"ד אודליה אלטמן
אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-28 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדיני משפחה, כגירושין וירושה: צוואות, הסכמי ממון, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, אבהות, ידועים בציבור, פונדקאות ועוד. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע בתוכניות הטלויזיה והרדיו השונות ומשתפת את קהל הצופים והמאזינים בסוגיות מתחומי עבודתה.