הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 192

עוקבים: 179

החל מיולי 2010

הנה זה בא,
יום הולדת שלוש לתמרי,
כבר שלוש שנים יש לי באוטו את הדיסק של יהודית רביץ,
ובכל פעם כשאני שומעת את השיר הזה
(לחצו יש פה לינק :))
אני מבטיחה לעצמי שאקדיש לה אותו ביום הולדתה השלישי.

אז למען הפרוטוקול,
הילדה הופ הופ טרללה תגדל בעוד שנה רק ב23 למאי,
אבל מכיוון ואבא יהיה בחו”ל באותו יום,
נערכנו לכך מבעוד מועד והקדמנו את החגיגה.

מזל, מזל שהקדמנו,
כי הלחץ יומולדת שלה בשבועות האחרונים היה קשה,
ולפעמים אף קשה מנשוא….
לעומת זאת המסיבה עברה ממש חלק,
וללא לחצים,
אפילו בבוקר המסיבה הכנו, אני ותמר,
גלימת נסיכות ספונטנית משמטל’ה ומדבקות.

יש כנראה דברים שלומדים עם הזמן
(ולא , אל תזכירו לי את הלחץ המטופש שבו היתי כשחגגנו לתמר יומולדת שנה)

אז זהו,
הוכחתי לפחות שאני לא מבזבזת זמני לריק מול המחשב.
רוב הרעיונות למסיבה הוצאתי מאתרים שונים, שאליהם אעשה לינק בהמשך.
מה שכן,
היה לי ברור שהמסיבה לא תיראה הו-כה פיינשמייקרית כמו מסיבות אחרות
שאותן חוויתי במו עיני, ובמו אצבעותי המקישות על המקלדת,
כי מציאות לחוד, ומסיבות לחוד
ומצד שני,
משפחתי וחברי לא ציפו לפינשמקריות (כי אני לא כזאת)
אלא לרעיונות נחמדים (כזאת, כזאת אני!!)
אז זה מה שהיה.
היה כיף.

אז איך מארגנים יומולדת לבת שלוש מבלי לקפוץ מעל לפופיק?
קודם כל החלטנו מי יהיה ומי במיוחד לא יהיה,
לא שאנחנו לא אוהבים, פשוט כשרשמנו את רשימת המוזמנים הפוטנציאלים,
יצא לנו רשימת אורחים לחתונה…
אז החלטנו לקצץ , ולקצץ, ולקצץ
(אל חשש תמרי, כלללללללללללללל המוזמנים שעשינו להם תספורת יבואו לחתונה שלך בתור האורחים של אמא ואבא)

סתם, סתם. תירגעו.

החלטנו להזמין חברים קרובים ומשפחה בלבד,
ולעשות את פסטיבל יום ההולדת קצר וקולע
(לכן גם החלטנו לוותר על יום עבודה ביום ראשון
ולחגוג יום אחרי המסיבה של המשפחה ,בגן של תמר).

הקונספט היה – כמה הפעלות נחמדות שמתאימות לגילאים שונים,
התאמה לרעיון המרכזי ששולט חזק עכשיו בבית – נסיכות ונסיכים.
אוכל טוב וקליל (בכל זאת, יום שבת בבוקר וג’חנונים נפסלו על הסף בגין דיאטות)
דשא,
עוגת יום הולדת ויאללה לסיאסטה ברעל.

אבל איך אפשר לארגן יומולדת שכזה ל50 איש,
רק בשבועיים,
(עד שנפל לנו האסימון שהלו”ז מתקרב…)
ומבלי להתלונן על לילות לבנים שעברנו (גמילת לילה עם כמה פספוסים וקטנטונת שהיתה חולה)
ועל שילוב של אמהות + משרה מלאה+ לימודים לתואר 2 -
הפתרון הוא פשוט – אאוטסורסינג.

גיסתי המוכשרת לקחה על עצמה להכין את העוגה של תמר,
לעשות את הקניות של החד”פים הממותגים נסיכות ופרפרים + הפתעות לילדים
אבא מכין את האוכל,
סבא וסבתא אחראים על פעילות אחת,
ועל 2 שולחנות פלסטיק,
דודה אחראית על פעילות שניה,
אחותי על פלטת הירקות,
חברים על המחצלות,
ואני אחראית על הרעיון הכללי ועל קנית המתנה.
וגיסי על השלמות בטיב טעם לדברים ששכחתי.
פשוט.

לתכל’ס – מה היה שם:
מזון -
ביומולדת שנה של תמר ארגנו ארוחה של ממש,
הזמנו במאפיה המקומית מלא פשטידות ולחמים וגבינות וכו’ -
ממש שהתפרענו, והמוןןןןןןןן זרקנו.
חבל.
אבל מאז – למדנו.

1. שולחן של ממתקים -
מאוד השתדלתי לא לשים יותר מדי ממתקים,
כי יש מן טרנד כזה של בריאות וכו’,
אבל, נו, אם לא ביומולדת, אי מתי???
היו שם במבה (2 אריזות), ביגלה (שלא נאכל בכלל) מרשמלו, פופקורן עם קרמל (שאבא הכין)
שתיה קלה ותפוצ’יפס.

הגבר שלי מכין פופקורן מתוק, האמת קלי קלות:
קולים פופקורן בסיר / מחבת גדולה,
מחממים סוכר עד שהוא הופך לקרמל,
שופכים על הפופקורן ומערבבים – הפופקורן לא צריך להיות כולו עטוף בקרמל (כמו בוטנים מסוכרים)
אלא על כל פופקורן צריכה להיות נגיעה של קרמל.
אחרי שזה מתקרר לשבור את הפופקורנים שנדבקו זה לזה.

היה ממש טעים.

2. שולחן עם מזון יותר כבד:
נקניקיות, לחמניות שאבא הכין (שנה הבאה נקנה פיתות טריות באותו בוקר , חבל על הזמן), אבטיח, מלונים, פלטת ירקות, פירות נוספים חתוכים, תירסים.
למרות שהשתדלנו לא להפריז, עדיין נשאר המון אוכל,
עד מתי אמשיך לקחת נקניקיות בתוך הלאנצ’ בוקס לעבודה….

ועכשיו לחלק המהנה של האירוע – הפעילות:
את המסיבה חילקתי לסיפור קטן:
סיפרתי על כך שתמר היא נסיכה, ולראיה יש לה גלימה.
ואתם, לא חברות וחברים, משפחה ודודים,
אלא אתם נסיכים ונסיכות שבאו לחגוג איתה בחצר הממלכה.
אבל אבוי, חסר לכם משהו ביד -
ש-ר-ב-י-ט
ואז חילקנו לכל אחד שרביט שעשיתי ממש בקלות.
אני מאוד מאוד התלהבתי מהשרביט שלי,
אם הייתי משלבת ריקוד ומוזיקה זה היה יכול לעבוד קצת יותר טוב,
אבל גם בלי, זה היה כיף.

מהיכן ההשראה?
מפה ומפה, ומפה.
אבל בסופו של דבר רחלי חברתי האהובה שלחה לי את זה.
ואז זה נראה לי גם ממש פשוט לבצע – קרפ, כמה גאוני.
לוקחים קרפ וחותכים לרצועות – מכל רצועה אפשר לעשות 2 שרביטים,

לוקחים מספר רצועות שרוצים (אני לקחתי 6 רצועות לשרביט וזה היה ממש צבעוני ויפה)

מדביקים על מקל צבעוני שקונים בחנות יצירה פיסת ניר דבק דו”צ

מלפפים -

et voila – שרביט של קסמים.


בשביל לשמור עליהם בצורה מכובדת, ושלא יסתבכו אחד עם השני,
ליפפתי מסביב למקל והצבתי אותם בתוך סלסלת קש.

הבנות מאוד אהבו את השרביטים,
אמא שלי טוענת שאם היתי מגדירה לבנים שזה חץ,
אז הם היו יותר ששים לקחת את זה ביד
(ולהחליף לצבעים מגדריים כמובן)

אז אחרי שיש לנסיכים ולנסיכות שרביטים,
מה חסר להם על הראש?
כ-ת-ר
לכתר קיבלתי השראה מפהומפה והכי קרוב למציאות היה מפה (נו, לחצו, תגלו עולם מופלא)
אבל אין לי מכונת תפירה (אולי כשאסיים את התואר אשמיש את הזינגר של סבא משה ז”ל)
ואין לי ידיים לעשות דברים סופר מושקעים,
אבל יש לי יכולת להפוך דברים מסובכים לקלים -
ולכן יש שולחן יצירה,
אמרתי לילדים שבשולחן מחכה להם הפתעה
(ואז הילדים רצו לשולחן לתפוס עמדה)
לילדים שלא נשאר מקום בשולחן,
שמתי כסא פלסטיק ועליו עשו את היצירה.

אז מה היה שם?
כתרים שהכינותי מראש:
על כל בריסטול של בלוק ציור צירתי 3 כתרים (סתם לקשקש משולשים פשוטים)

חתכתי אותם ובצדדים חוררתי 2 חורים

לצד אחד קשרתי גומיות שאותן חתכתי מחוט גומי כמו של מכנסיים (בערך 6 ס”מ לחוט)

ואת החלק השני השארתי ריק כדי שיקשרו לפי מידת הראש.
פשוט וקל
ועל השולחן היו מלא דברי יצירה: דבק פלסטיק, טוש נצנצים, צבעי פנדה (מעולה לילדים!!), קרפים,
מדבקות שונות מסוגים שונים. כל אחד הכין לעצמו כתר לפי ראות עיניו וידיו.

מקטן ועד גדול הכינו את הכתר – זאת היתה פעילות ממש מוצלחת
(תמר לא נפרדה ממנו, גם אחרי שהלכנו לישון סיאסטה)

למי שלא התאים להכין כתר,
פשוט עבר לתחנה הבאה,
ליד השולחן הנחתי גירים צבעוניים לקשקש על המדרכה.
ולמי שנמאס מהיצירה – הלך להכין אצל שר הטבחים פיתות בטאבון.

אצלנו במשפחה זה כבר מסורת – סבא יעקב הוא דון קישוט מכין הטאבון,
וסבתא רבקה היא סנצו’ פנצו’ מכינה את הבצק

והילדים – מכינים את הפיתות, וכשהן מוכנות הם מורחים לבנה עם זעתר או נוטלה.
פה הגדולים יותר בד”כ לוקחים פיקוד.

הפיתות, איך לאמר, נתנו פייט רציני ללחמניות.

אחרי 3 תחנות כאלו,
הבנתי שצריך לתת מנוחה לעומלים.
אז קיבצתי אותם שוב על המחצלת,
ונתתי לדודה שלי, (דודה טובה שיש לה כובע)
להקריא לילדים סיפור שתמרי הנסיכה מאוד אוהבת.
דודה שלי יודעת לספר סיפורים כל כך טוב,
שלא רק הילדים , קהל היעד, היו מהופנטים,

אלא גם הקטנטנים שבחבורה

ואפילו הגדולים נהנו לשמוע את הסיפור.

את הרעיון לסיפור קיבלתי מחברה שלי לעבודה,
היא אמרה לי לעשות גוגל ולמצא על מה מדובר. (לינק, לינק)
מה כל כך יפה בו?
אילת מטילת ופוגשת 6 חיות,
את החיות מדפיסים על מדבקות ומחלקים לילדים לפני הקראת הסיפור,
ותוך כדי הסיפור הילדים מדביקים את המדבקות לפי המיקום של החיות בסיפור.
הדבר הזה היתה הצלחה!!!

ותמר מרוצה שנשארו לנו עוד מדבקות
כי עכשיו כבר יומיים אחרי המסיבה, כל לילה
היא הולכת לישון עם המדבקות על הפיג’מה.

הסיפור מסתיים באמא של אילת המטילת שמכבדת את החיות בעוגיות ובמיץ תפוחים.
סיפרתי לילדים על המחצלת שאמא של הנסיכה תמר הביאה ממתקים והפתעות,
אבל יש לנו בעיה -
קיטי החתולה אכלה את הכל.
וכדי שיוכלו לקבל את ההפתעות הם צריכים לפתח את הבטן של קיטי.
(מי אמר בת של מנתח ולא קיבל?)

כן, שוב, את הרעיון קיבלתי מחברה שעשתה פיניאטה מדהימה לבת שלה,
ואת המשימה המיוחדת הזאת גיסתי , הילית, הכינה עם כשרונה הרב.


הילדים עמדו בתור והיכו את החתולה,
האמת,
אין סיכוי שאני אעשה שוב את הפעילות הזאת עם פיניאטה.
יש בזה משהו לא מוסרי.
וגם קצת מסוכן עם המקל הזה…
אולי אבקש שבפעם הבאה הילית תבנה פיניאטה עם חבל משיכה, שמושכים והכל נופל.
אבל הילדים נהנו, והתנפלו על המתנות שנפלו, התחילו לסחור בטופי ובמטבעות.

ולאחר מכן – המטרה שאליה התכנסנו -
הדלקת נרות על העוגה הסופר מיוחדת שתמר קיבלה מגיסתי,
3 שכבות של עוגת שוקולד מצופות בבצק סוכר ופית קיטי מתנוססת בראשה.

העוגה היתה כה יפה, שהיה לי חבל לתקוע עליה את הנר.
תמר התרגשה כל כך והיתה פשוט מאושרת

זהו, תם הטקס

אה לא…
אחרי שניקינו את הגינה, ואחרון האורחים הלכו
(טוב נו, היו כמה שפשוט נשארו בגינה)
הלכנו הביתה לטקס פתיחת המתנות,
המוןןןןןןןןןןן מתנות.
מי היה מאמין שלפני שנה עוד עזרנו לה לפתח את האריזה,
היום היא כבר פותחת מתנות מדופלמת.

אז לכל מי שתוהה מה כדאי לקנות לנסיכה בת 3 שיש לה הכל (כמעט),
הנה מקצת המתנות שפגעו בול בפוני:
1. פאזלים
2. ספרים
3. תאטרון בובות
4. בגדים
5. מיקרופון וגיטרה
6. משחק ריכוז
7. כלים למטבח של תמר

8. אופנים של ילדים גדולים – אנחנו קנינו לה עם חשש, אחרי 2 דקות בגינה, החשש התפוגג והתחלנו לרוץ אחרי המדוושת הזריזה.

זהו,
עכשיו באמת תם הטקס.
ואת ברכת יום ההולדת,
תמר תקבל בתאריך האמיתי שלה.

תמרי,
אוהבים אותך המון,
נהנינו מכל רגע להכין לך את המסיבה.
את ממלאת אותנו אושר גדול.
אמן ותמשיכי להיות בדיוק כמו שאת.
אוהבים,
אבא, אמא, נעה וגורדון.

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תצוגה מקדימה

10 משפטים שתמר תגיד בעוד מספר שנים

אני ותמר בימים האחרונים לא במצב רוח קליל, זאת אומרת, היא חווה משבר בעקבות הרילוקיישן (כן, כן, עוד אחד). ואני חווה איתה משבר של "אמא דפוקה שלא יודעת להכיל את המשבר של הבת שלה". אמנם...

תצוגה מקדימה

10 תובנות שמסכמות את גיל 33

מאז ומתמיד אהבתי לחגוג ימי הולדת. אמא שלי טוענת שכשהיתי קטנה והינו מגיעים לסבתא שלי, חשבתי שכל עוגה שיש על השיש היא עוגת יום ההולדת שלי. לפי חגיגות ימי ההולדת שחגגו לי, היתי אמורה להיות בת 83 או משהו כזה. שנה שעברה חגגתי...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מקרא:

  • פוסט בירידה
  • פוסט בעלייה
  • פוסט דורך במקום
  • פוסט חדש במצעד

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

בחזרה למעלה