הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

ישנם מספר סימנים שאני שמה לב אליהם, שאומרים לי – “הי גברת, את אמא לשתיים, ואת כבר בענינים לגמרי!” אז איך את יודעת שזהו, התרגלת לסטטוס של אמא לשתיים:

10/05/2012


לפני יומיים הינו במיון עם נעה
(לא להיבהל, כולו אחד וירוס שעשה פריחה ואבא קצת לחוץ)
וראינו את רופא הילדים שבא לבקר אותי בלידה של נעה,
הוא היה בשוק כשאמרתי לו שנעה כבר בת 8 חודשים,
וואו!!! כבר 8 חודשים,
תסגרו את החלונות – החודשים חולפים פורחים להם מהר מדי מבעד לחלון.

ומצד שני, ישנם מספר סימנים שאני שמה לב אליהם,
שאומרים לי – “הי גברת, את אמא לשתיים, ואת כבר בענינים לגמרי!”
אז איך את יודעת שזהו, התרגלת לסטטוס של אמא לשתיים:

1. את מתבלבלת חופשי בשמות של הבנות שלך, לגדולה את קוראת בשם של הקטנה ולהיפך, בדיוק, בדיוק כמו שהבטחת לעצמך שלא תתבלבלי כמו אמא שלך..

2. את מצליחה לתקתק את 2 הבנות באותו זמן שבו תיקתקת בת אחת בבוקר

3. את מצליחה לקבוע מפגש ספונטני, כן, כן ספונטני עם חברות בגינה / בית / פארק

4. את נשארת עם הבנות לבד, וזה לא גורם לך לפרפורים בבטן ובלב בדרך מהעבודה לגן.

5. את מצליחה לקבוע לעצמך דברים שלא כוללים את הבנות בלו”ז, (כן, אפילו רופא שיניים נחשב)

6. את מצליחה להכניס לבאגז’ של שברולט אוואו את הטיולון של הקטנה ואת תלת האופן של הגדולה – בנסיון הראשון!!

7. באמצע הלילה, את מצליחה לזהות את הבכי והולכת למיטה הנכונה כדי להרגיע את הבוכה, וחוזרת שמחה (אך עיפה) למיטה שלך וגאה על כך שלא הערת בטעות את זאת שלא בכתה

8. את מתעוררת 2 דקות לפני שהבכי בלילה מתחיל ואפילו מספיקה לעשות פיפי בשקט

9. את מרגישה גאווה סמויה כשאת חוזרת הביתה אחרי הלימודים, מסתכלת על האבא שנשאר עם הבנות, והוא עוטה את הפרצוף של “we don’t worth it”

10. את מסתכלת מהמסדרון על החדר של הבנות בשקט כדי לא להפריע להן לשחק יחד

11. את כבר סומכת על הגדולה שתעסיק את הקטנה בזמן שאת מצחצחת שיניים, מבשלת חביתה, מדברת בטלפון.

12. את מספיקה לעשות פיפי, לאכול ארוחת ערב, לשתות קפה עוד לפני שהן הולכות לישון

13. את עדיין בתפקיד “התינוקת” והגדולה עדיין בתפקיד “האמא”, האבא תמיד בתפקיד “הנסיך”.

14. את מספיקה להוציא את הכלב עם הרצועה, התינוקת עם הטיולון והגדולה בתלת אופן, ואפילו מחיכת לשכנה בגינה.

15. את כבר מחשבת בלב מה הפער הכי טוב בין הילד השני לשלישי (תרגעו, לא באמת מתכונת לזה, עדיין)

16. את מתרגשת ממש כשחברה שלך עוד שניה אמורה ללדת את הילד השני, את כבר לא חרדה לה ומסבירה לה על הקושי אלא ממש ממש מתרגשת מהאושר הזה

17. את נזכרת שיום חופש בגן כולל גם את הקטנה, ולא ברגע האחרון.

18. את משחררת ומזמינה ביביסיטרית שתפנה לך זמן איכות עם הגדולה, ונוסעת איתה ברכבת כמו שהבטחת לו, כמו שעשית לפני שהקטנה באה לעולם.

19. את מתחילה דיאטה, כי מתחת ממש מעבר לגבול הסביר את המשפט “אני אחרי לידה”

20. את מתחילה לתכנן חופשה זוגית בחו”ל, ומבררת אופציות אפסון לבנות

בארוחת יום שישי האחרונה טענתי כי תמר היא ההשראה שלי,
בזכותה התחלתי לכתוב,
בזכותה יש לי אמירה מסוימת
ומצד שני נעה עדיין לא נכנסת לקטגוריה הזאת,
ואני קצת דואגת, כי אין עליה הרבה פוסטים,
דודתי החכמה אמרה לי שזה נורמלי,
וכשהיא תגדל עוד קצת היא תהיה הנשמה שלי,
וכאני חושבת על זה
נעה באמת החיבור הטבעי ללב שלי,
אז אולי אין יותר מדי מה לרשום על זה
היא פשוט בנשמתי

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה