הנשים הצעירות מכריעות את הבחירות , איך?

"הריון מאונס הוא מתת אל", על המילים האלו הפסידו הרפובליקנים את הבחירות.

בחורה עם מחשב נייד

הרבה נאמר  ונכתב על ניצחון אובמה בבחירות ארה"ב. אני רוצה להאיר נקודה מכרעת אותה נוטים רבים מהפרשנים להזניח, הצבעת הנשים הצעירות.  בדיקה מהירה של דפוס ההצבעה מראה בבירור כי אובמה זכה בקול הנשי בצורה דרמטית. מעל לכל הוא זכה בקולן של המצביעות הצעירות בנות  18-29 , 60% מהן הצביעו עבורו.

גם בקרב קבוצת הגיל הבאה 30-40 זכה אובמה ברוב מרשים של 55% מקולות הנשים בארה"ב.  למעשה שתי הקבוצות האלה הכריעו את הבחירות.

כמה ימים לפני הבחירות צלצלתי לבתי הלומדת בקולג בצפן קרולינה. מהשיחה היה ברור לי כי הדיון החם ביותר בקמפוס הוא סביב נושא הנשי. הרטוריקה החשוכה של כמה מחברי בית הנבחרים, רפובליקנים קיצוניים, אשר אחד מהם התבטא ש"הריון מאונס הוא מתנת אל" פשוט הרחיקו דור שלם של בוחרים מרומני, ובעיקר מדובר בבוחרות שרואות ברפובליקנים הזויים קיצונים ומטורפים. אף אם בחייהם האישיים, הקיהלתיים והמקצועיים צעירים מהמעמד הגבוה יותר, הם שמרנים  יותר , כבר מגיל התיכון הם גדלו ואימצו  את עקרונות השיוויון של הנשים בחברה האמריקאית ומעל לכל את זכות הנשים על גופן. למעשה החינוך האמריקאי כולו, מגן הילדים, מדגיש כי בנים ובנות כאחד אחראים על גופם ואין לאף אחד זכות לפלוש לפרטיות שלהם. לזרים קשה לעיתים להבין עד כמה עקרון שמירת הפרטיות הוא מקודש בארצות הברית.  למרות שכוחות רבים עדיין  מאיימים על נטילת זכות ההפלה זכות זו נתפסת כמעט כמקודשת על רוב מכריע של האמריקאים, על כל גווניו.

שיחות רבות בבתים יהודיים על רמת המחוייבות של אובמה לישראל, כן או לא, התגמדו בבחירות 2012 למול מה שנשים צעירות יהודיות, אפילו מבתים קונסרבטיביים, מזהות בחוגים רפובליקנים כאיום ממשי על חירותן.

בנות ובנים אמריקאים מקיימים יחסי מין מגיל תיכון  והסיכון של הריון בלתי רצוי הוא ריאלי עבורם. כמובן שפלח שלם באוכלוסיה האמריקאית, בעיקר בקרב נשים עניות יותר ובאוכלוסיה השחורה, חיים היום במסגרות של משפחה חד הורית. למרות "ששבירת ערכי המשפחה" המסורתית  נתפסת  על ידי קבוצות רבות באמריקה כאיום לאומי ממשי.  זכות הנשים על גופן וחירויות יחסי המין  נתפסות על ידי נשים וגברים כערך, טאבו, עליו אין כמעט עוררין.

אם הרפובליקנים חפצי חיים פוליטיים, הם חייבים ללמוד לאזן בין דרישת של הקיצוניים  בקירבם להגדיל את חשיבות קדושת המשפחה, לבין זכות הנשים על גופן בכל תנאי. גם הדמוקרטים מבינים שהתפרקות המשפחה מהווה בעיה לאומית קשה, אך הם תמיד העדיפו את זכות הפרט – במקרה שלנו האישה,  על פני קדושת המשפחה. אובמה וחבריו יתגאו תמיד בהיותם אנשי משפחה נאמנים, אבל לעולם לא יגנו אופציות חיים אחרות, וכמובן לא יתנו גושפנקה לביקורת לגבי חירות האישה על גופה. זוהי נוסחת הניצחון של הדמוקרטים ושם כושלים הרפובליקנים.

כשבתי אמרה לי "אמא את לא יכולה להצביע לרומני בגלל הזכויות שלנו, זה נוגד את כל מה שלימדת אותי! " נדלקו אצלי הנורות , גם אני לעיתים מתבלבלת בסדר העדיפויות. אכן נתוני ההצבעה באמריקה מראים בברור, שככל שגיל המצביעות עולה, סדרי העדיפויות הערכיים בין חירויות הנשים לבין סוגיות אחרות הופך מטושטש יותר. נשים מעל גיל 60  הצביעו לרומני באחוזים הגבוהים ביותר.