מצויינות או אפלייה מתקנת – נשים מתלבטות

נשים בעמדות מפתח לא תומכות באפליה מתקנת כי הן חוששות שמה ההצלחה שלהן תיזקף להיותן נשים ולא לכישורים. למי בכלל זה איכפת !!!!

בחורה עם מחשב נייד

מצויינות או  אפלייה מתקנת – נשים מתלבטות

כתבתי את הבלוג הזה אחרי כנס שעסק בנושא ושמתי אותו במגירה כי אני יודעת עד כמה הנושא הזה במיוחד בקרב נשים. אז אנה קיראו עד הסוף לפני שתתרגזנה.

נשים מצליחות ובעמדות מפתח לא מרגישות נוח עם אפליה מתקנת. למה? כי הן חוששות שהההצלחה שלהן להגיע לתפקיד בכיר אותו הן ממלאות היום, תפקיד שהשיגו לאחר עבודה קשה תזקף להיותן נשים  ולא לכישוריהן. אם תישאלו אותן מה נשים צריכות לעשות על מנת להתקדם? רוב הנשים שהגיעו למקומות מפתח יגידו: ״מצוינות!  היא  התשובה״. אם נצטיין במה שאנו עושות נתקדם כמו הגברים, אנחנו לא צריכות אפליה מתקנת, בלי טובות . זו גם דעתה של הגב ליבני שטענה שהיותה אישה לא עצר את הקידום שלה ולכן היא לא ראתה לנכון לטפל בנושא או לעודד אפליה מתקנת לנשים. הגברת לבני  לא חוותה שום עיקוב בגלל היות אישה. גם חברה אחרת שלי, מנכלית בחברה מאד מאתגרת, מתווכחת  איתי וטוענת אני בסדר, לאן שרציתי הגעתי. גם ציפי חוטבוולי שאמרה בדיון ששדולת הנשים אירגנה בכנסת בו נכחתי: ״אני בת שלושים והגעתי עד כאן , אני לא רואה איפה הבעיה ומיהרה לישיבה אחרת שהיתה צריכה להיות גם שם. (ככה זה שיש מעט נשים בכנסת ומאחר ובכל וועדה חייבת להיות נציגות של אישה אז חברות הכנסת  צריכות לקחת על עצמן יותר).

אני רוצה להזכיר לגב' ליבני בגלל שלא היו הרבה נשים בסביבה המצוינות שלך זכתה להכרה יוצאת מן  הכלל בגלל היותך אישה. כי בעצמך אמרת "היו צריכים לשים וי במשבצת האישה". מתוך 10 מקומות הוקצה מקום אחד לאישה אמרת בנאומך. אז המצוינת שלך התבלטה בגלל היותך אישה.  אך אני גם רוצה להוסיף  שההיית צריכה להיות סופר מצוינת על מנת לזכות במקום היחיד הזה שהוקצה לאשה.  לדעתי בגלל מספר המקומות  הנמוך המוקצה לנשים, רף המצוינות של הנשים המשתחלות לתפקידים בעמדות בכירות, בסופו של דבר הרבה יותר גבוה משל עמיתהם הגברים, כי הן מתמודדות על מספר קטן ואפילו מזערי של מקומות.

המסר של נשות הפאנל והגב ליבני, שעל נשים להצטיין הוא מובן מאליו, אנחנו לא מדברים כאן על קידום נשים לא מתאימות או לא ראויות למלא תפקידים בכירים, הבעיה היא לא מצויות. הבעיה שלא מדברים עליה היא הזדמנותכאן צריכה להיות אפליה מתקנת. צריך לייצר את ההזדמנות לנשים  להתקדם בסולם העבודה בתנאים מועדפים שייצרו שיוויון. כי היום אין שיוויון במרוץ . לנשים יש הרבה יותר מכשולים, עיקולים, עליות ומורדות כשהגברים רצים רוב הזמן במסלול לא חלק אבל אחיד קדימה ולמעלה.

תנאים שווים זוהי מילת המפתח . האם יתכנו תנאים שווים ?

אישה נכנסת להריון ויולדת שניים שלושה וארבעה ילדים , הילדים האלה לא גדלים בוואקום , היא צריכה להיות שם בשנים הראשונות ובחודשים הראשונים להזין במובן המילולי של המילה ובמובן הרוחני של המילה במשך שנים.  היא יוצאת מהמרוץ.

לפעמים יש כאלו שחוזרות מהר יותר (מיד עם סיום חופשת הלידה ) 3 חודשים ויש כאלו שחוזרות מאוחר יותר לאחר שנה או שנתיים. לשתיהן קשה ויש כאלו שמנסות לחזור אחרי שבע שנים, להן כמעט ואין סיכוי.

איך אפשר להיות מצוין כשאת לא ישנה , עובדת משרה מלאה וחוזרת הביתה לילדים תובעניים שרק מבקשים ארוחה חמה, סיפור, קצת תשומת לב ובגדים נקיים לבית הספר. הגבר לעומת זאת ממשיך להתחזק במקום העבודה, משלמים לו יותר והוא גם מקבל רכב . הוא לא טרוד במה הילדים יאכלו הערב ומי אוסף אותם לרופא ב12 או לחוג, הוא לא נישאר ער עד  אחת בלילה לקפל כביסה או לקרוא את החומר מהעבודה שהיא לקחה הביתה כי ״עזבה מוקדם" (מוקדם זה בשעה בארבע או חמש אחה״צ למעשה זה יום עבודה מלא). הוא גם לא מתעורר בחמש בבוקר להכין אוכל לילדים שיחזרו מבית הספר.

האם זהו מרוץ שווה ? תגידו אתם!

לכן אנו זקוקים לחקיקה מתקנת , תומכת  מעודדת לא איכפת לי איזה שם תיתנו לזה . והקול שלנו הנשים , לא בכיס של אף אחד , וגם לא בכיס של נבחרות ציבור שלא עושות  לאפליה מתקנת. הנשים שחושבות שהן נימצאות במשרות שלהן לא בגלל שהן נשים, צריכות לשנות את המשקפיים. חלק מכן אולי לא שם כדי למלא משבצת אבל זה לא משנה. אתן שם כי אתן מוכשרות חכמות ובהחלט מגיע לכן להיות שם. לגבר קולגה שלכך: לא ממש  איכפת שהוא קיבל את הג׳וב בגלל שהוא שירת באותה טייסת , אפילו לא באותה טייסת רק באותו החיל. אז גם אתן היו גאות על כך שאתן נשים, שלמרות אקסטרה המשקולות שרצץן איתן הצלחתן לסיים  בשורה הראשונה. אז מה עם קיבלתן קצת עזרה מגבר שרץ לצידכן יש גם כאלה ואת אלה  צריך לברך.

ולכן לא ברור לי למה אתן מתעקשות שמצוינות לבדה   מספיקה כדי להצליח,  אתן יודעות שזה לא נכון.

במקום שיוקצו 1 או שני מקומות לנשים צריכים להיות מוקצים יותר ושתינתן הזדמנות למרוץ שווה יותר.

בסוף היום כולם מרוויחם והמרוויחה הגדולה היא החברה כולה. חברה שהנשים בה  יהיו יותר מאושרות, עם הרבה יותר מה לתת לה ולמשפחה שלהן.

בארה"ב הפנימו זאת וכן הנהיגו חקיקה מועדפת לנשים. עודדו אותן לפתוח עסקים, נתנו להן זיכוי מס על המשך לימודים, נתנו להן זיכוי על טיפול בילדים עד גיל בית הספר. עסקים בבעלות נשים קיבלו עדיפות במכרזים ממשלתים. כן היו גברים שרשמו את העסקים שלהם על שם האישה- אבל היא היתה צריכה להיות שם לעבוד, והעסק על שמה.

נשים יקרות איפה שאתן נמצאות – אנא לבשו את החצאית בחדר וייצגו את הנשים שנלחמות להיות בנות חורין, להיות אמא מבלי להיות קורבן לאמהות.