הבלוג של אילאיל בן-שלום

אילאיל בן שלום לא רק במונדיאל

בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה והיסטוריה (BA) ותואר שני בהיסטוריה (MA). מנהלת מוצר וצמיחה בסטרטאפ. גיימרית, תולעת ספרים, אוהדת הפועל תל אביב, שחקנית פוקר מבטיחה, רוקמת ופורמת, מכינה ריבות ובאופן כללי מרוצה מהחיים.

עדכונים:

פוסטים: 34

החל ממאי 2010

דבורה הנביאה מזמרת לברק בן אבינעם ולשאר בני ישראל והפלא ופלא, לא מוזכרים גברים אשר צועקים על דבורה שהיא “לא בסדר” ובאים אחר כך לברק בטענות. איך הפכה השירה הנשית לאסורה, והדרך אל הבורקה

11/09/2011

התנ”ך עצמו, שזור נשים מזמרות. אין צורך לחפור עמוק מידי, אני בטוחה שכולכם זוכרים את שירת מרים “שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.”, שירה זו, לא היתה יוזמה פרטית של אישה לוחמנית אשר הדהימה את כולם עת פצחה בשיר. למעשה, היו עוד נשים רבות שהצטרפו אל מרים בשירתה ולא מצויין בכתובים שבני ישראל עזבו את המקום בזעם.
גם אם נביט בספר שופטים, פרק ה’. נוכל לראות את דבורה הנביאה מזמרת לברק בן אבינעם ולשאר בני ישראל וגם שם, הפלא ופלא, לא מוזכרים כל אותם גברים נרתעים, אשר צועקים על דבורה שהיא “לא בסדר” ובאים אחר כך לברק בטענות עם השאלה; איך הוא מרשה פריצות כזו בקרב בני ישראל.
מעניין לציין, גם כי בשני המקרים שצויינו כאן, מדובר באירועים שציינו את סיומו של קרב. לא מדובר בימי בציר, ולא מדובר בימי חג. מרים חוגגת את טביעת צבא מצרים בים סוף ודבורה שרה לברק, אשר שב מנצח מן הקרב. בשני המקרים אם כן, שרות הנשים את שמחת הנצחון, את תום הקרב ובשני המקרים, לא מצויין כי עם ישראל נמלט לכיוון השני כשהוא מכסה את אוזניו בידיו.
אז מה בעצם העניין הזה, של שירת נשים? וליתר דיוק, מה בדיוק קרה שם, אחרי תקופת התנ”ך שגרם לקול נשי, להחשב טמא?
אם נעמיק לשורש הזוועה הטמונה כביכול בקולה של אישה, נגיע למקום תמוה עד בלתי קשור לחלוטין: שיר השירים.
יש המיחסים את שיר השירים לשלמה המלך עצמו ויש הגורסים, כי מדובר באסופת שירי אהבה ויש עוד הגורסים. כי מדובר באלגוריה למערכת היחסים בין ה’ לבין עם ישראל, הכוללת בחובה, בין שאר המילים והמשפטים חלקים מערש התרבות לא רק היהודית, כי אם גם הנוצרית ובמקרים מסויימים המוסלמית. גם את הפסוק האלמותי הבא:
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ:  כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.
יפה, לא? יש בשיר השירים, פסוקים המהללים את שיניה של האישה האהובה, ישנם פסוקים המבטיחים אהבה נצחית לעיניה, לרקתה. אבל הפסוק האחד הזה, בו מבקש הגבר האוהב מאהובתו סימן, להשמיע את קולה, להראות את עצמה בפניו, ביצע בחסות פרשני התנ”ך לדורותיהם, (ובעיקר ראויים לציון; ימי הביניים) קפיצת על קוסמית המתבססת על ההגיון הבא:
הגבר רוצה לשמוע את האשה, הגבר רוצה לראות את האשה – כלומר – קול ערב ומראה נאה הם אותו דבר – כלומר – גבר נמשך אל אשה גם דרך קולה וגם דרך מראה – לכן, כשם שאסור לגבר לראות אישה פן ימשך אליה, כך אסור לו גם לשמוע אותה. למען הדיוק ההיסטורי יש לציין, כי גם המנהג בו מסתירות הנשים את שיערן נובע מאותם פסוקי אהבה יפיפיים.
עלינו אם כן, אולי, להגיד תודה לפרשני התנ”ך על שבחרו לעצור בנושא הקול והשיער ולא המשיכו אל סוגיית העיניים והשיניים, ולא, כל הנשים היו נדרשות להסיר את שיניהן, להחביא את פניהן, ואת עיניהן. רגע, שנייה, זה נשמע לי מוכר, גם לכם? הרי זאת הבורקה, אותה סחבה המכסה את הנשים באפגניסטן.
האם באמת לכך התכוונו אותם שירי אהבה? שיש להסתיר את הנשים הנאהבות? אפילו הרבנים עצמם חלוקים בנושא. ישנם רבנים הגורסים שכל צורת שירה נשית אסורה. יחד עם זאת, ישנם רבנים הגורסים ששירת אישה, כאשר ברור באופן מובהק כי לא נועדה להיות פתיינית – מותרת לשמיעה.
האם שירה צבאית היא פתיינית?
בחורה, במדים אחידים, השרה שירי מורשת קרב, על אובדן ותקומה. בחורה המשרתת במערכות ישראל, בדיוק כגברים הנמצאים שם. האם כאשר היא שרה את “מגש הכסף” היא מנסה לפתות את הגברים באיזור לשכב איתה? האם היא מופקרת בעשייתה עד כדי כך שיש להחרים אותה, לצאת מהמקום בו היא שרה?
ודבר אחד נוסף: האמנם, האמנם אתם חלשים כל כך? הלא נכתב עוד בספר בראשית, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ. האמנם אתם צריכים לדכא, להסתיר, להשתיק להרחיק את הנשים, כי אינכם מסוגלים לשלוט בתשוקתכם? עד כדי כך הנכם חסרי שליטה? ואם אמנם הנכם עד כדי כך חסרי שליטה, האם אתם מאמינים שאתם מסוגלים לפקד בקרב? כי אם בעת שלום, בזמן מנוחה, החטא הוא השולט בכם, מה יהיה בעת פחד? מה יהיה כאשר תהיו תחת אש? איך תשלטו אז באותם הדברים שאינכם מסוגלים לשלוט בהם כבר עתה?

שיריבירי קורעת את הרחבה בקיקאס קריוקי

עוד מהבלוג של אילאיל בן-שלום

Thumbnail

אישה רווקה בת שלושים ומעלה

את אחד השיעורים החשובים ביותר לחיים למדתי לגמרי במקרה במהלך התיכון. זה היה בשנה הראשונה ללימודי הקולנוע, בעת הצגת התרגיל הראשון שלנו. כל אחד מאיתנו לפני שהתחיל לנגן את הסרטון פצח במסכת של התנצלויות עד שדני מוג'ה, מרכז...

תגובות

פורסם לפני 9 years
Thumbnail

ללא משקל

לא נשקלתי כבר שנה וחצי. אני לא בטוחה מתי היתה הנקודה בה הבנתי שהמעשה הזה הוא חסר משמעות במקרה הטוב, ומזוכיסטי במקרה הרע. אני תמיד צוחקת שנולדתי במשקל 40 ק"ג. זה כמובן פיסית לא אפשרי, כי אמא שלי לא היתה שורדת איתי, אבל נולדתי...

תגובות

פורסם לפני 9 years
Thumbnail

אישה, העולם דפוק, בהצלחה

קראתי את המאמר של אורנה רודי, וכל הזמן הנהנתי, ונדתי בראשי חליפין. הסכמתי, ממש לא הסכמתי, הסכמתי, ממש ממש לא הסכמתי, וסיימתי את הקריאה בתחושה שאורנה רודי צודקת במסקנות, וטועה לכל...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים