הבלוג של אילאיל קופלר

חופשה

אילאיל קופלר היא מורה בבית הספר הדמוקרטי "קהילה", אקטיביסטית פמיניסטית, יוטיוברית, ומחברת הספר "מזוודות" שראה אור בהוצאת פרדס.

עדכונים:

פוסטים: 44

החל מדצמבר 2012

לפני חצי שבוע יצאתי למסע הכי ארוך שעשיתי עד כה בחיי. טיסה לאוסטרליה אינה עניין של מה בכך. התכוננתי אליה במשך שנה שלמה, חסכתי כסף, התארגנתי, ארזתי ועדיין כשהגעתי לשדה התעופה גיליתי שיש לי מטען עודף של קילו וחצי. כנראה שככה זה כשנוסעות לחודש ושבוע ביבשת שבה החורף חוגג בחודש יולי. בשביל אוהבי החוף הישראלי זה נשמע כמו אסון, בשביל ג’ינג’ית כמוני שנשרפת כשהיא יוצאת מהבית לעבר תחנת האוטובוס – מדובר בגן עדן.

11258240_10153513881561804_7567997997810004688_o

אז מה כדאי לקחת לטיסה שנמשכת יומיים שלמים?

אמצעי בידור: כדאי לקחת דברים מגוונים כדי להעביר את הזמן. אני לקחתי שני ספרים (סיימתי את “עד שיום אחד” של שמי זרחין שקיבלתי מניצן בעקבות הקרנה נהדרת של סרטו “המילים הטובות” שראינו מטעם סלונה לפני חודש. ספר מעולה וסוחף, בדיוק מה שהייתי צריכה. הספר השני שהתחלתי הוא “אחרת” שכתבה אמא של רוני, צאלה יפה. אני עדיין באמצע הספר אבל בינתיים הוא מעניין ובהחלט מכניס אותי יותר לתוך אווירת הקיבוץ הייחודית), נגן MP3 עם כל השירים האהובים עלי, מחברת, קלמר ומכשיר סלולרי, שאמנם היה כבוי בזמן הטיסה, אבל שימש אותי בשדות התעופה.

אמצעי רענון: אני אוהבת טיסות מאד, אבל אין ספק שלפעמים הן יכולות להיות מתישות. אך אף טיסה לא דומה למסע של יומיים שבו אין בדרך אף מלון, מקום להניח בו את הראש או דרך להתקלח. לקחתי דיאודורנט, מגבונים לחים, חולצה להחלפה, מברשת שיניים ומשחת שיניים. אל תתביישו לצחצח שיניים בשירותים של שדה התעופה בתחנת הביניים, להחליף חולצה בדרך או לרסס דאודורנט בכל רגע אפשרי, תחושת הרעננות שווה את זה. כמו כן, באמת שאין הרבה המצאות נהדרות כמו מגבונים לחים!

איך לשרוד את השעות הארוכות ומה לעשות לגבי הג’ט לג?

מסלול הטיסה שלי היה פשוט מצויין. טסתי עם אלעל עד להונג קונג בטיסה שנמשכה עשר שעות ואז מהונג קונג לסידני עם חברת קטאי, בטיסה שנמשכה כתשע שעות. כשעצירת הביניים היא בהונג קונג, משך כל טיסה אינו נוראי, אך לעלות על שתי טיסות ארוכות כאלו אחת אחרי השניה זה קשה מאד. לכן שמחתי שהייתה לי עצירת ביניים של כמה שעות בהונג קונג. נחתתי באחת וחצי בצהריים והיה עלי לשוב לשדה התעופה בשש וחצי, לצ’ק אין לטיסה שיצאה בתשע וחצי בלילה. כך הייתה לי הזדמנות לחלץ עצמות בטיול בעיר. לקחתי משדה התעופה רכבת אקספס לתחנת הונג קונג. הנסיעה עלתה כ25 ש”ח הלוך ושוב. יצאתי מתחנת הרכבת במרכז העיר והבנתי שהייתה טעות נוראית בתכנון. החום היה בלתי נסבל והלחות הייתה מחניקה. היה כל כך קשה לנשום שלא הצלחתי לחשוב אפילו על טיול של חמש דקות עד לחוף הקרוב. כל התושבים הסתובבו עם מאווררים קטנים מפלסטיק ובקבוקי מים צמודים. חשבתי על תכנית חדשה ונכנסתי חזרה לתחנה. הלכתי לעבר האוטובוסים והחלטתי לעלות על האוטובוס הראשון שיגיע, לנסוע במזגן ולראות את העיר כמו תיירת. למזלי, האוטובוס הראשון, קו 15, היה מתנה נפלאה. הוא נסע במסלול מדהים ויפה ביותר עד לפסגת ההר שממנה ניתן להשקיף (מתוך קניון ממוזג) על כל העיר. בהחלט מומלץ. שימו לב שאם אין לכן/ם כרטיס נסיעה עירוני, צריך לשלם לנהג האוטובוס סכום מדוייק (10 דולר הונג קונג, שהם 5 שקלים) ולא מקבלים אף כרטיס בתמורה. בחזרה לשדה התעופה, שימו לב שהמזוודה שלכן/ם אכן הגיעה ושהעלו אותה לטיסה הבאה.

מרגע שעליתי למטוס הראשון, השתדלתי להתנהל לפי שעון אוסטרליה. לכן בטיסה הראשונה לא ישנתי בכלל ובטיסה השניה השתדלתי לישון רב הלילה. כך הגעתי לסידני, אמנם מותשת, עם כאב ראש קל ועייפה, אך עם שעות שינה שהתאימו פחות או יותר לשעון המקומי. כך נרדמתי בשעה הנכונה בלילה הראשון בסידני, קמתי בבוקר והרגשתי שניצחתי את קללת הג’ט לג! מקווה שזה יעבוד גם בטיסה חזרה.

תקשורת:

למכורה קשה לסמארטפון, פייסבוק ועולם האינטרנט כמוני, חשוב היה לוודא שהסלולרי שלי יעבוד עד שאגיע ליעד. קיבלתי מההורים שלי כרטיס סים בינלאומי מצויין של חברת SIMLESS שמאפשרת להתקשר לארץ במחיר של שיחה מקומית, כל עוד מתקינים את האפליקציה שלהם על הסמארטפון. הסים אכן התחבר יפה גם לרשת של הונג קונג וגם לזו של סידני. אבא שלי טען שבאירופה עשרה דולר הספיקו לו לגלישה ושיחות בשבוע של טיול. במזרח התעריפים קצת שונים. ב13 דולר, התקשרתי פעם אחת לרוני, פעם אחת להורים, פעמיים לנעמה, חברתי האוסטרלית המארחת, אליה שלחתי גם כעשרה סמסים מקומיים. לא השתמשתי כלל באינטרנט אלא רק במקומות בהם היה חיבור לווי-פיי. בשדה התעופה בהונג קונג היה ווי – פיי נגיש ומצויין וכן עמדות טעינה לסלולרים בכל שער עלייה למטוס.

בפוסט הבא: טיפים ליום הראשון בסידני וקצת חוויות מתחילת הטיול! המשיכו לעקוב….

—–

ואם עוד לא נרשמתן/ם לערוץ היוטיוב הדביק שלי ושל רוני שבו אנחנו מצלמות אחת לשניה סרטונים בזמן שאנחנו בקצוות שונים של העולם, זה הזמן:

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של אילאיל קופלר

תצוגה מקדימה

חינוך ודמוקרטיה - קריאה לפעולה

היום בבוקר התעוררתי מוקדם, התלבשתי והלכתי לבית הספר למרות שזה היום החופשי שלי. לקחתי 27 ילדים וילדות להפגנה בגינת לוינסקי יחד עם עוד הורים ואנשי צוות, למרות שהיה היום שיעור חשבון, היה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אני המורה שהלכה לבית הספר עם מכנסיים קצרים

אתמול בבוקר קמתי, לבשתי מכנסיים וגופיה, צילמתי סלפי מול מראת הבניין שלי והלכתי לעבודה בבית הספר. יום יחסית רגיל, מלבד העובדה שבדרך כלל אני מעדיפה ללבוש חצאיות. העליתי את התמונה שלי לפייסבוק עם טקסט של תמיכה במחאת קוד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

גאווה במלחמה

ילדים בפוסט טראומה. זה מה שנקבל לבית הספר השנה שוב, בתום החופש הגדול. זו הייתה המחשבה הראשונה שלי כשקמתי בשמונה בבוקר בסידני, אחת בלילה שעון ישראל, להודעות וואטסאפ ופייסבוק: "אנחנו בסדר", "אל תדאגי, לא נדקרנו", "אילאיל, הייתה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה