הבלוג של ilanab

ilanab

עדכונים:

פוסטים: 9

עוקבים: 0

החל מאפריל 2018

“חלק בעולם”
כתבה: ספי שיבק
ידיעות אחרונות ספרי חמד

כריכה אפרורית מקדמת את פנינו. שחור לבן מהול עם הרבה גוונים של אפור. הרים על גבי הרים ומתחתם, כאילו נושאת את משקלם, סִילוּאֶט של הגיבורה, נערה עם קוקו. אנחנו לא רואים עדיין את תווי פניה, היא יצירה בהתהוות.

שמה הפרטי של הנערה לא מוזכר בספר. אולי כי היא מייצגת רבות כמוה. היא נולדת למשפחה דתית מסורתית ממוצא מרוקאי בעיר מעלות. אבא ואמא קשיי יום. אוהבים אך שמרניים וקשוחים לעיתים. הם שולחים אותה נגד רצונה ללמוד באולפנה. היא לא מנסה כל כך ולכן לא מצליחה להשתלב שם. נחבאת אל הכלים. ההנהלה, המורים והתלמידות בבית הספר הם בעיקר ממוצא אשכנזי. הנערה ממזרח פוגשת את השד העדתי שמרים את ראשו המכוער. לא רק בבית הספר. גם מחוצה לו.

התלהבתי מאד מהספר בהתחלה וקראתי בשקיקה. רובו מתרכז בחוויות באולפנה שנפרשות לאורך מספר שנים. הרגשתי שפרק זה של חייה נמתח יתר על המידה ובהילוך איטי. חשבתי שאולי היה אפשר לתמצת. אחר כך נפל האסימון והבנתי שהחַדְגּוֹנוּת שהרגשתי בקריאה דווקא באה לחדד ולהמחיש את המונוטוניות שבחייה.

יש לה כמה אחיות אבל היא הפייבוריטית של אבא. שם החיבה שהוא מעניק לה הוא “עולם”. אירוני מכיוון שהיא לא מחוברת לא לעולם הפנימי של עצמה ולא לעולם החיצוני מבעד. ההתחברות היא מפנים החוצה. אי אפשר להיות מקושרים לעולם, לחברה, לקהילה ולמשפחה מבלי חיבור וקבלה עצמית קודם.

“רוב הבנות כבר ידעו לשחות ופשוט נהנו מהבילוי בבריכה. השאר למדו מהר מאוד והתחילו ‘לשפר סגנון’…. אני לא ידעתי לשחות ופחדתי מהמים. נכנסתי לאט-לאט לרדודים ולא עזבתי את המעקה עד סוף השנה.” למעשה היא נשארת קפואה הרבה מעבר לסוף השנה. נותנת לזרם החיים לסחוף אותה אנה ואנה.

אביה, שלמה אמויאל, חוסם ותוחם אותה. לא נותן לה להשתתף בשיעורי ג’ודו מטעמי צניעות. לא מרשה לה להתגייס לצבא. אוסר עליה לעשן. מתעקש שתלמד משפטים.

רק כשהיא מנסה ומעיזה ל”קפוץ לבריכה” ועושה היכרות עם ה”אני” שלה חלים השינויים.
היא חושבת פחות על “מה יגידו?” מבטלת אירוסים עם בחור שלא מתאים להלך רוחה. בוחרת לעשות חלק מהשירות הלאומי שלה בקיבוץ, שם יש אווירה יותר פתוחה ולדבריה “חפיפניקית”.

היא בוחנת מה טוב לה. צעד צעד היא משילה את הדת מעליה (אך לא את אלוהים) ומתחילה לפלס את דרכה בעולם החילוני. היא עוברת לגור לבדה בתל אביב. ההחלטה מתבררת כלא הכי טובה אבל לפחות היא שלה. היא מתחילה לעשן. לא שומרת שבת. סימבולי שהעבודה הראשונה שלה היא בחברה שמספקת בתי שימוש כימיים שתכולתם משולה לדשן. משם היא מצמיחה עלים אט אט ושואפת מעלה מהאפרוריות לאור ולשמש.

הזדהתי עם השחקנית הראשית במחזה החיים הזה לא פעם ולא פעמיים. עם התמימות שלה וחוסר השייכות שהיא חשה. גיבורה מלשון גבורה. אכן נדרש אומץ וכוחות נפשיים עצומים כדי להתגבר על מחסומים, פחדים, ועכבות למיניהם.

העלילה נפתחת עם אירוע טראומתי שחווה הדמות הראשית שלנו. אירוע קשה שמשאיר בה את חותמו ורודף אותה למשך שנים. בסוף הנערה שנהפכת לאישה מסוגלת לסגור מעגל ולעלות את הזכרון כשחיוך על שפתייה.

הגיבורה עוברת מסע כשל אודיסאוס ואנו עדים רק לחלק ממנו. אין הפי אנד. אנחנו יודעים שהיא עוד תתחבט בחיים. אבל, וזה אבל גדול, יש לה כוח ניווט, יש לה תקווה ויש לה אחיזה בחיים

עוד מהבלוג של ilanab

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 months
תצוגה מקדימה

"עורי שפת עבר - אלפיים שנות שירה על השפה העברית" / לקטה וערכה: לאה צבעוני

"עורי שפת עבר - אלפיים שנות שירה על השפה העברית" לקטה וערכה: לאה צבעוני צבעונים הוצאה לאור לדפדף באוסף השירה הנרחב והנהדר הזה זה כמו להיות ילד בחנות ממתקים גדולה במיוחד. איפה שלא תסתכל קורצות ונוצצות לך אין סוף סוכריות...

תגובות

פורסם לפני 1 month

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה