הבלוג של עקבית לביא מג'ר

הכל יחסי

לפני הכל, אמא לאהבות הגדולות בחיי, נושמת צילום וכתיבה בשעות הפנאי ומנהלת פורום 'נפגעי/ות תקיפה מינית' באתר 'תפוז'.

עדכונים:

פוסטים: 112

החל ממרץ 2013

מכירים את מרפי? אני והוא, כ-כ-ה חברים. צמודים צמודים, הוא מבקר אצלי המון, יש ימים שאני אפילו חושבת שהוא עבר לגור אצלי אבל אז הוא עובר למישהו אחר וחוזר אחר כך כשנוח לו, מרגיש בבית. ואלה הימים בהם מתחשק לנו לכתוב משהו למען כל העולם הוירטואלי שלנו ישמע, לצעוק צעקה. מספיק לקבל מכה באצבע הקטנה של הרגל אחרי שהמעלית לא עבדה ועלינו 7 קומות במדרגות, כאשר לפני זה האוטובוס איחר ורצנו אחריו ולפני הוטרדנו מינית על ידי מוכר מתוסכל בפיצוציה המקומית. די נו, לא יכול להיות שזה רק אצלי, תגידו שגם אצלכם…

14/08/2014

כמה פעמים קרה לכם שהתחשק לכם להעלות סטטוס לפייסבוק אבל חששתם ממה יגידו השכנים, המשפחה, המעסיקים, הבעל, ההורים של הבעל, ההורים שלכם, האחים שלכם, ה…אה רגע, רק אצלי כל העולם ואשתו בפייסבוק? נו טוב, אז אני בכל מקרה אעלה מה שבא לי.

הנקודה היא, שלא תמיד אנחנו יכולים באמת לכתוב מה שאנחנו רוצים. ככל הנראה, מישהו הרגיש בזה ויצר את אפליקציית “סיקרט” אשר נכנסה (כמעט) אל כל אחד מאיתנו הביתה, והשחיתה כל דבר טוב אפשרי במחשבה שלנו על משמעות האנונימיות. כי באמת, עם כל הכבוד לאנונימיות, ויש לי כבוד עצום אליה, לא הכל זה סקס ואלכוהול. זאת אומרת, תלוי אצל מי לפחות.

על פי “סיקרט” גיליתי יותר מדי. גיליתי תסמונת טורט אצל לא מעט אנשים (שאיני יודעת מי הם), גיליתי את הצורך של אנשים לדבר על הצרכים שלהם בחדר האמבטיה והשירותים, את הסטיות המיניות שלהם, את הצורך הנוראי לקלל את החברים שלהם, לדבר רעות על אישי ציבור, לנהל שיחות אנונימיות בצורה די מטופשת ואף יותר מזה, לגלות שגם יש אפליקציה בשם איזה דג אנונימי שהממשק שלה קצת פחות מתקדם מIRC ההתחלתי ושכולם מתלהבים ממנה כי הם יכולים לדבר באנונימיות על דברים שלא היו מעזים לדבר עליהם באופן אחר עם אנשים שהם מכירים, אבל הם לא יודעים שהם מכירים, כאשר איכשהו השיחה תגיע לעובדה שהם בסך הכל מחפשים סטוץ. נו באמת, בשביל זה צריך אפליקציה? צאו לבר המקומי הקרוב לאיזור מגוריכם!

אם יש משהו שהכי איכזב אותי, הוא שלקחנו כולנו, כחברה, את האנונימיות והשחתנו אותה. אנחנו, בני השלושים פלוס, ארבעים פלוס, וגם מעל, אשר משתלחים בנוער המקלל אחד את השני ואלים מילולית אחד עם השני לפתע מתנהגים כמוהם כאשר נותנים לנו צעצוע חדש.

במקום לקחת את האנונימיות אל מקום טוב, בו אנשים יוכלו לפרוק באמת דברים שיושבים להם על הלב, או לגרום לשינוי כלשהו, החברה שלנו אשר בשנים האחרונות מפתחת לא מעט נטיות אלימות לקחה את זה לכיוון הקללות, הבדיחות הלא מצחיקות, הפוליטיקה המשחיתה, והאלימות המילולית שאי אפשר לדעת אם היא באמת פיזית אצל אותו אדם, או לא.

מעבר לעובדה שנתקלתי לא מעט בשמות מוכרים אותם הכפישו בציבור, מה שהכי מדאיג אותי זה שאותם אנשים לא מודעים לעובדה אחת פשוטה – אין אנונימיות ברשת דרך אפליקציה שמחוברת אל הטלפון שלך, מבקשת את המספר, מחברת אותך אל פרופיל הפייסבוק שלך, אל המייל בו אתה נרשם בכל מיני מקומות ברשת ולמעשה, שומרת לעצמה את כל הפרטים עליך, אבל היא אומרת לך שזה בסוד.

אז אחרי שבדקתי, חקרתי, התקנתי, הסרתי, הבנתי והגעתי למסקנה אחת פשוטה – סיקרט בישראל היא פרצופו של הישראלי המכוער. וחבל כל כך, כי לאנונימיות יש קסם כל כך גדול וטוב מזה, והיא הרבה יותר יפה מכל הגועל שרץ בסיקרט.

אה, ולגבי הסוד שלי? נה אה, לא מגלה.

עוד מהבלוג של עקבית לביא מג'ר

אונס קבוצתי ממומן

תקחו רגע עשור אחורה, או אפילו קצת יותר. קחו עשרים שנה אחורה. אם הייתם רואים פרסומת בה מוחזקת אישה בכוח על ידי גבר מסוקס כאשר היא לבושה בלבוש מינימלי, חטובה מאד להפליא (טוב, אז לא היה פוטושופ, אבל דמיינו) ומסביב הגבר והאישה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

אומרים שיש יום אישה אחר

כבר שנים שאנחנו מדברים על שוויון, אבל במו ידינו, אנחנו הנשים הורסות אותו. לא בכדי נאמר שאישה בונה, ואישה הורסת. שלא תזלזלו לרגע, יש לנו את הכוח האדיר הזה לקחת דברים טובים, לפרק אותם לגורמים ואז לירות ולבכות. אנחנו נלחמות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

רוצה לקנות משקפיים? קודם תרקדי על עמוד!

עוד רגע זה יקרה, עוד רגע הבת שלך, או שלי, או שלכם, וכן, גם שלך שקורא עכשיו את המילים האלו ותוהה אם להמשיך או לא תצפה בטלויזיה, תראה אישה רוקדת על עמוד באקט אירוטי מול גבר ותחשוב "איזה מגניב, זאת דוגמנית על בינלאומית, גם אני...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה