הבלוג של עקבית לביא מג'ר

הכל יחסי

לפני הכל, אמא לאהבות הגדולות בחיי, נושמת צילום וכתיבה בשעות הפנאי ומנהלת פורום 'נפגעי/ות תקיפה מינית' באתר 'תפוז'.

עדכונים:

פוסטים: 106

החל ממרץ 2013

המרחב הוירטואלי שלנו הפך לבית שני שבו אנחנו מבקרים מדי יום ולמעשה חיים בו. הבעיה היא שכל רשת חברתית היום הפכה לאמצעי הטרדה שבו כל מטרידן או מטרידנית מרגישים בנוח, יותר מדי נוח

04/12/2019

לא אחת אני מדברת ומעלה תיעוד של הטרדות מיניות מהעולם הדיגיטלי, תופעה שלצערי קשה לאנשים לקבל אותה היום, כי הסברה היא שאם לא הוטרדת פיזית, ממש, זאת לא באמת הטרדה מינית.

אבל הטרדה מינית יכולה להגיע במגוון של צורות ושכבות. זה יכול להיות בהודעה במסנג’ר, בוואטסאפ, או בכל תכנת מסרים אחרת, בתגובות עם אופי סקסיסטי, ולמעשה, בכל אופן שבו מפריע לצד השני לקבל פלישה לפרטיות או לקבל הערות בעלות אופי מיני ומטריד. יש כמובן גם את האובססיביים, אבל הם כבר ברמה אחת חמורה יותר.

כשאני מעלה תיעוד של מטרידנים, התגובות הן לרוב: “מאיפה הם מגיעים אלייך? איך את אוספת אותך אלייך? איך זה קורה רק לך?” התשובה הקבועה שלי, ובאמת, בסבלנות תמיד: היא שלזה לא קורה רק לי, הם לא מגיעים רק אלי, והם קיימים בכל מקום.

הטרדות מיניות ברשת הן הטרדות לכל דבר. המוח הוא איבר המין הגדול ביותר, והוא יכול להיות מוטרד ממש כמו שמטרידים אותנו מינית פיזית ברחוב, בבר, באוטובוס או בכל מקום אחר.

המרחב הוירטואלי שלנו הפך לבית. בית שני. אנחנו מבקרים בו בכל יום, הולכים לישון איתו בלילה ומתעוררים איתו בבוקר ואנחנו פרקטקלי גרים בו, לכן, אם יטרידו אותנו בו, נרגיש מוטרדים. הבעיה היא שכל רשת חברתית היום הפכה לאמצעי הטרדה בה כל גבר או אישה מרגישים בנוח, יותר מדי נוח.

הרשתות החברתיות הפכו לאמצעי הטרדה (צילום: שאטרסטוק / Photographee.eu)הרשתות החברתיות הפכו לאמצעי הטרדה (צילום: שאטרסטוק / Photographee.eu)

הפעם הראשונה שלי היתה לפני מספר שנים בה עלה מולי אדם מסויים שהביע התעניינות בתמונות שאני מצלמת, דאז, עדיין לא פתחתי את העסק והנושא היה בגדר תחביב אומנותי בלבד לפני שהפכתי את האהבה שלי לאומנות.

בתוך שניות נושא השיחה הפך להיות מ”את מצלמת נפלא” לפרטי פרטים אינטימיים מיניים שהוא מגולל בפניי תוך כדי תיאורים מביכים. תפנית שינוי השיחה היתה מהירה כל כך, בתוך שניות האינסטינקט שלי לחץ על כפתור ה”איגנור” כאשר עוד הצלחתי לראות שביב של התנצלות בטקסט לאחר מכן. בום. הרגשתי מוטרדת מינית. זה כמו לצאת אל הרחוב ושמישהו יתקוף אותך בשיא המהירות ואת לא תביני איך זה נפל עלייך ותחפשי איך להגן על עצמך.

אני זוכרת שישבתי מול המסך כמה דקות שלמות ולא הבנתי איך הרעה החולה הזאת הגיעה מהרחוב היישר אל תוך הבית הוירטואלי שלי, והרגשתי לא בטוחה ומבוחלת.

הפעמים הבאות לא אחרו להגיע, הודעות לאינבוקס עם בוטות שקשה להתייחס אליה כאל מחמאה, נסיונות היכרות אובססיביים והצעות מגונות שיצליחו לבייש בקלות את המועדונים המפוקפקים ביותר בדרום תל אביב.

אבל יש תופעה חמורה וקשה שהתפתחה עם הטכנולוגיה, וגם בחוק היא מוגדרת כהטרדה מינית: הפצת סרטונים ותמונות בסיטואציות מיניות של אנשים. זה הרחיק לכת עד כדי כך שישנן קבוצות שזה הייעוד שלהן, והתנאי להתקבל אליהן הוא לשלוח תמונות אל מנהלי הקבוצה.

על פי דיווח מ‘כאן’, כך קרה שנגד בבית הספר למ”כים שקיים יחסי מין עם חיילת צילם אותה במהלך האקט ואז העלה את התמונות והסרטונים לקבוצת טלגרם שהוקמה למטרת הפצת סרטונים ותמונות בעלי אופי מיני של נשים ישראליות, כאשר תנאי התקבלה לקבוצה הוא שליחת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של נשים ישראליות למנהלי הקבוצה. אותו נגד אף ביצע צילום מסך של פרופיל האינסטגרם של החיילת על מנת לאמת את זהותה בצילומים וכן שלח את הצילומים והסרטונים גם לנגד נוסף בבסיס ולחיילת ששירתה בו.

ציוץ של משה שטיינמץ

על פי החוק (סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, הידוע כ”חוק הסרטונים“) הפצה של סרטון, הקלטה, או צילום של אדם בהקשר למיניות שלו מהווה השפלה וביזוי ועל כן זוהי הטרדה מינית ואדם שמפיץ או מפרסם תמונות סרטונים או הקלטות מסוג זה מבצע עבירה פלילית שעונשה הוא עד 5 שנות מאסר.

היינו מצפים שעל מקרה כזה, אותו נגד שהחליט לבצע את המעשה הנבזי הזה יקבל את מלוא חומרת הענישה, אבל העונש שקיבל הוא 7 חודשי מאסר בלבד, במקום 5 שנים מאסר. למה? לא ברור. אבל המציאות היא שבעוד כ-7 חודשים, מטריד מינית יסתובב חופשי בינינו, ועוד פעם מערכת החוק תפלוט אלינו אדם שחברה נורמטיבית שבסך הכל רוצה לחיות חיים נורמליים ושקטים תצטרך לשאת בתוצאות של המעשים שלו.

כמו שבעצם, לא ברור לנו למה אנסים מורשעים מקבלים שנה אחת בלבד בכלא (ראו ערך האנס יניב נחמן), למה אישום על אונס מופחת לאישום על תקיפה מינית או מעשה מגונה בלבד (ראו ערך קסטיאל) או למה אנסים מורשעים מקבלים שחרור מוקדם או מאסר בית (ראו ערך קצב, וגולדבלט) ולצערי ישנם שמות רבים שאנחנו יודעים עליהם, ואף כאלו שלא דוווחו בכלל, ואף אחד לא יודע עליהם.

הטרדה מינית בעולם הדיגיטלי היא פוגענית בדיוק כמו הטרדה מינית בעולם הממשי, וזאת לגמרי הופכת להיות מציאות, ולא וירטואל בלבד. אותה חיילת סובלת כרגע על פי הדיווחים ממצב נפשי קשה, היא הופצה בפני אנשים שאינה מכירה, ובפני אנשים שמכירה בסיטואציה הכי אישית, אינטימית וחשופה שיש, סיטואציה שצריכה להישאר בינה לבין מי שהיא בחרה לחלוק איתו אותה.

מתי יקום כאן שופט אחד שיעשה פה מהפך, ויום אחד יגרום לכל נפגעי הפגיעות המיניות להרגיש שיש באמת מי ששומר עלינו?

תרבות האונס היא לא באמת תרבות. תפנימו כבר.

לקריאה נוספת:

חוק הסרטונים: די לאונס וירטואלי

“ערה?”

7 חודשי מאסר לנגד בבית ספר למ”כים שהפיץ סרטונים אינטימיים של חיילת שאיתה קיים יחסי מין

אריה גולן עם הבוקר הזה

עוד מהבלוג של עקבית לביא מג'ר

אונס קבוצתי ממומן

תקחו רגע עשור אחורה, או אפילו קצת יותר. קחו עשרים שנה אחורה. אם הייתם רואים פרסומת בה מוחזקת אישה בכוח על ידי גבר מסוקס כאשר היא לבושה בלבוש מינימלי, חטובה מאד להפליא (טוב, אז לא היה פוטושופ, אבל דמיינו) ומסביב הגבר והאישה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

אומרים שיש יום אישה אחר

כבר שנים שאנחנו מדברים על שוויון, אבל במו ידינו, אנחנו הנשים הורסות אותו. לא בכדי נאמר שאישה בונה, ואישה הורסת. שלא תזלזלו לרגע, יש לנו את הכוח האדיר הזה לקחת דברים טובים, לפרק אותם לגורמים ואז לירות ולבכות. אנחנו נלחמות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

רוצה לקנות משקפיים? קודם תרקדי על עמוד!

עוד רגע זה יקרה, עוד רגע הבת שלך, או שלי, או שלכם, וכן, גם שלך שקורא עכשיו את המילים האלו ותוהה אם להמשיך או לא תצפה בטלויזיה, תראה אישה רוקדת על עמוד באקט אירוטי מול גבר ותחשוב "איזה מגניב, זאת דוגמנית על בינלאומית, גם אני...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה