עובדים בחוכמה: כנס קיימות וטיפול בפחתים בענף המזון של יוניליוור

בחורה עם מחשב נייד

האם ידעתם שבישראל נזרקים 4.7 מליון טון זבל בשנה, שהם שווי ערך ל: כ- 1,880 בריכות שחיה אולימפיות , כ- 72,000 טנקים , כ-32,000מטוסי בוינג 777?

קצב הגידול של כמות הפסולת בישראל כפול מקצב גידול האוכלוסייה. ישראלי ממוצע מייצר 1.7 ק"ג ביום! וזה רק בבית…

אצלי בבית בעת בישולים אני נוהגת לא לזרוק אוכל לפח. כמו שאמרו ולמדו אצלנו באוקראינה "האוכל לא זורקים".. מבננות ורפרסמונים בשלים אני מכינה פנקיק, מגבינות ויוגורטים פגי תוקף אני מכינה פשטידות ופיצות ומענבים קומפוט. גם בקבוקים של מיים מינרליים אני ממלא במי ברז ושותה מהם.

הרי ידוע מה שאנחנו פולטים לסביבה הסביבה מחזירה לנו חזרה.

לאחרונה השתתפתי בכנס ראשון מסוגו בנושא קיימות וטיפול בפחת בענף המזון. במהלך הכנס חשף לראשונה על ידי ניר אילני מנכ"ל יוניליוור פודסלושיינס את הדוח העולמי השני בנושא יעילות וטיפול בפחתים ויעניק כלים ייחודיים להתייעלות במטבח.

סרטון פלאש

נושא ניהול הפחתים מעניין מאוד את הצרכנים- נתוני דוח מחקר עולמי שערכה יוניליוור פודסולושיינס מראים כי 8 מתוך 10 אנשים (84%) בעולם מודאגים מכמות המזון שמושלכת לפח מידי יום במטבחים מקצועיים ובמסעדות. בישראל יש מודעות גבוהה במיוחד- של 90%.

עוד מראה המחקר כי: 60% מהפסולת מגיע מתהליך ההכנה (קליפות, חלקים שאינם בעלי שימוש ופסולת של מזון שאינו ניתן לשימוש) ; 30% – ממזון שנותר על הצלחת; 10% – פגי תוקף או חומרי גלם בלתי ניתנים לאכילה.

הפחתים שווים כסף, וגם מזיקים לסביבה: התייעלות בניהול פחתים יכולה לחסוך כ- 2-3% מעלות המנה. צמצום פחתי המזון יביא להקטנת ההוצאות על פינוי פסלות, בכך-להגדלת היעילות במטבח ולמזעור טביעת הרגל הפחמנית של שירותי המזון על הסביבה

.

הפתרונות הם:

 רכש אפקטיבי: אדם אחד מבצע רכש, אדם אחד מבצע הזמנות תוך שימוש בחו"ג עונתי והעדפת חו"ג עם חיי המדף. א

אחסון נכון: מוצרים עם חיי מדף קצרים אמורים להיות מקדימה מול העיניים של טבחים ומחסנאים

הכנה מוקדמת: תכנון נכון של מנה המוגשת

הקצאת גודל המנה: מנה מדודה ופיתוח עמדת השף

מיחזור והפרדת פסולת

חשוב מאוד לעבוד בחוכמה:

 

האירוע כלל הרצאת שף בנושא "התייעלות וחסכון במטבח" אורח וטיפים קולינאריים של השף הראשי של יוניליוור פודסלושיינס גילי חיים.

בממוצע שפים מכינים בשנה כחצי מיליון מנות אשר חלק ממרכיבים נזרק לפח. ההמלצה של גיל חיים הייתה להתמיע תהליך עבודה לפי עצי מוצר: להעביר את התהליך ממחשבון לסיר.

 

מתברר שמעט מאוד מקומות יודעים כמה עלתה להם מנה באותו יום או כמה שפים הכניסו יותר מרכיבים במנה שהיו צריכים להכין. אין לנו שום שליטה אמיתית על כמויות בבישול, בעיקר, כאשר מדובר בתבלינים ומרכיבים לא עיקריים.

מנכ"ל סודהסטרים דניאל בירנבויים דבר על נושא קיימות במיתוגה מחדש של חברת סודהסטרים. דניאל בירנבאום הסביר לנו איך אפשר להשתמש בהוויה הסביבתית על מנת להגדיר עסק מחדש. הרעיון הגאוני של "בקבוק סודה סטרים" אשר יכול להחליף את כל הבקבוקי פלסטיק  ופחיות בעולם, הקפיץ את רווחי החברה כלפי מעלה. 

בהרצאתו השתמש דניאל בפתגם של נולן בושנל  " כל מי שאי פעם התקלח היה לו רעיון". לכן, לעובדים שלו הוא ממליץ להתקלח הרבה:)

לחשוב בגדול – מי שיכול לחשוב בגדול -יכול לזכות בגדול.

התנהגויות שמגדירים תרבות בחברת סודה סטרים הן: אומץ עסקי, ייצירתיות, יוזמה וביצוע, אופטימיות ואנרגיה ושקיפות.

בפירמידת הפסולת ניתן לראות כמחזור הוא לא תמיד טוב ולכן, הוא בתחתית הפירמידה.

בהמשך הציג מר בירנבאום דוגמאות ליישום השיטה ע"י חברתו בעולם:

 

לסיכום: למדתי בכנס שעבודה בחכמה היא: חשיבה ותכנון, כמות-שליטה על גודל המנה, מוצרי רמ"מ, הפרדה ומחזור.