הבלוג של נשות חברת החשמל

iecwomen

חברת החשמל פועלת בשנים האחרונות לקידום והעצמת נשים בחברה, וכחלק מזה דואגת לשלב נשים בכל התפקידים - מניהול בכיר ועד עבודת כפיים. בלוג נשות חברת החשמל מביא את סיפוריהן, דעותיהן ופועלן של עובדות חברת החשמל ומנהלות בחברה

עדכונים:

פוסטים: 60

עוקבים: 10

החל מדצמבר 2012

אליזה קליין, מהנדסת פרויקטים בתחום הסייבר בחברת החשמל, הייתה שמחה לראות יותר נשים בתפקידים מהותיים בחברת החשמל ובכלל. “אני מאמינה שנשים בכל התחומים תורמות ומשפרות את התרבות הארגונית באיכויות שלהן”. זהו סיפורה המפורסם לרגל חודש הנשים המצויין בחברת החשמל בימים אלה

04/03/2014

אליזה קליין, מהנדסת פרויקטים בתחום הסייבר בחברת החשמל, הייתה שמחה לראות יותר נשים בתפקידים מהותיים בחברת החשמל ובכלל. “אני מאמינה שנשים בכל התחומים תורמות ומשפרות את התרבות הארגונית באיכויות שלהן”. זהו סיפורה המפורסם לרגל חודש הנשים המצויין בחברת החשמל בימים אלה

 אליזה קליין

אליזה חדש חדש

שמי אליזה קליין, אם למאיה, מתגוררת בקיבוץ תל יצחק.

 אני מהנדסת פרויקטים בתחום הסייבר במחלקת מחשוב במטה אגף הייצור של חברת החשמל.

 אני בעלת תואר ראשון ושני בלימודי מדעי המחשב ומנהל עסקים. בנוסף, במהלך השנים רכשתי הכשרה מקצועית בתחומי מחשוב, תקשורת, אבטחת מידע ולאחרונה סיימתי קורס סייבר להגנת תשתיות קריטיות.

עיסוקי הוא בתחום טכנולוגי, דינאמי, המתחדש ללא הרף, כך שהמרוץ אחר ידע והתמקצעות אינו מסתיים לעולם.

 לחברת חשמל הגעתי מתעשיית ההייטק – מתחום אבטחת מידע. אני משקיעה את ידיעותיי המקצועיות  בהגנת תשתיות ייצור החשמל בתחום התקשורת והמחשוב  ובקשר בין תחנות הכוח לרגולטור, לרשות הלאומית לסיכול והגנת סייבר.

 במסגרת עבודתי אני מרבה לנסוע בין תחנות הכוח ועובדת בשיתוף  פעולה עם נציגי התחנות בתחומי סייבר ואבטחת מידע. הקשר המתמיד והפורה עם אנשי תחנות הכוח נותן לי סיפוק רב והרגשת שייכות הן למחלקת המיחשוב בו אני מועסקת, אלא גם לאגף הייצור ועובדיו.

 לתחביבים לא תמיד נותר לי זמן וכוח, אבל למרות הכול אני מפנה זמן  לטיולים בארץ בסופי שבוע  עם  בני מחזור הלימודים שלי בבית הספר הריאלי חיפה.  כקוריוז -  באחד מהסיורים שלנו ביום שישי טילנו בנווה צדק בתל אביב, יחד עם מדריך , ומישהי שאלה ברחוב: מי אתם? מאיפה? היא ראתה שאנו קבוצה כזו מגובשת. עניתי לה” אנחנו מבית ספר ראלי”, ראיתי שהיא מתבלבלת לשנייה , קבוצת אנשים לא בדיוק בני 20 מבית הספר??? חייכתי ואמרתי לה, “המורה לא יכלה להגיע”  אבל אנחנו באמת בני כיתה מהילדות.

 כאישה העובדת בחברת החשמל, הייתי שמחה אם היו יותר נשים בתחום הסייבר ואבטחת המידע. תחנות כוח, מטבען מושתתות על עובדים גברים, ונגיעה נשית הייתה תורמת לתרבות  העבודה, שיפור עבודת הצוות, ההקשבה והדאגה לנוכחים  - כשכל אלו ביחד מובילים לשיפור יכולת המקצועית.

 אני אוהבת את עיסוקי המקצועי ורואה בו חשוב ובעל ערך ותמיד שמחה ומעריכה  את  ההכרה וההערכה המקצועית מקולגות שלי – הן מהמנהלים והן מהצוותים הרבים איתם אני עובדת.

 המסר שאני מעבירה תמיד לבתי ולחברותיי: שיעסקו בתחומים שהן אוהבות ושלא יפחדו מסטיגמות כאלו או אחרות. אני מאמינה שנשים בכל התחומים תורמות ומשפרות את התרבות הארגונית באיכויות שלהן.

תחביבי  העיקרי הינו כתיבת סיפורים ושירה.

 בחרתי לצרף סיפור קצר שכתבתי: “אמא”:

אמא

 

הלכתי ברחוב הצר,מרוצף אבנים ישנות. שעת צהריים ביום קיץ לוהט. תל אביב, נוה צדק. לפתע מודעה תלויה על דלת אחד הבתים ריתקה את מבטי.

” כאן ניתנים השרותים הבאים” היה כתוב באותיות גדולות וברורות

“מוציאים כתמי בושה”

“מטשטשים סימני דמעות”

“מתקינים עדשות ראיה הדוחות מראים קשים”

“מתקנים שמלות כלה קרועות”

“מאחים חלומות מנופצים”

“מתקנים כנפיים שבורות של מלאכים”

הדלת, דלת מתכת אפורה ובחלקה העליון חלון רחב מחולק לריבועים על ידי פסי מתכת. מעבר לחלון ראיתי סלון פשוט בתכלית . ליד הדלת הותקן פעמון.

לצלצל או לא תהיתי. מתוך הרשימה התלויה היו מספר שרותים אשר יכולתי להשתמש בהם. מודעה מוזרה, ומושכת בו בזמן.חשש קל התגנב ללבי.

 

צלצלתי והמתנתי.

לאחר המתנה של חמש דקות הדלת נפתחה.

מולי עמדה אשה. הדורה היתה האשה. מדדנו אחת את השניה במבטינו.

“כן גבירתי הצעירה, במה אוכל לעזור לך?”

“יש לי חלום מנופץ” עניתי. “בעצם יש לי מספר חלומות, ראיתי את המודעה וצלצלתי”

“הכנסי יקירתי, הגעת למקום הנכון”, הזמינה אותי פנימה האשה בקול מפתה.

“כפי שאמרתי לך יש לי מספר חלומות. אני לא כל כך בטוחה איזה מהם לבחור. אולי אפשר לטפל במספר חלומות?”

“תראי בתי, אל תהיי חמדנית. אנחנו נותנים כל פעם שרות אחד. ובנוסף ישנו התשלום.”

“התשלום ?” שאלתי

“ומה חשבת, אדם חייב להתפרנס ככלות הכל. כל חלום ומחירו. “

“כמה זה עולה לי”

“את צריכה להתמקד בחלום אחד. חלום אחד שהתנפץ לך ואת רוצה לתקן אותו. רק אחד. תבחרי

אחר כך תתארי לי אותו במדויק. הדיוק מאד חשוב. במדויק ובקצרה. אין זמן אין זמן, רבים הם הזקוקים לתיקון חלום. ויש, כמובן, את עניין הכוונה”

“הכוונה?”

 

“את צריכה באמת לרצות לתקן את החלום. אחרת זה לא עובד.”

 

הסתכלתי סביבי. בסלון בו שהיתי ניצבה ספה רחבה ובלויה אשר ידעה ימים טובים יותר. היא עמדה כלאחר כבוד באמצע החדר. משני צדיה  שתי כורסאות. לידן שני דרגשים. הריהוט היה מרופד בבד קטיפה בצבע השמנת. ריפוד ישן ודהוי. שטיח פרסי ענק בצבע חום היה פרוס על רצפת עץ. מנורת קריסטל עתיקת יומין השתלשלה מהתקרה.

על הכורסא הישנה ישבה האשה ההדורה. שערה השחור אסוף לאחור. עיניים כהות מאופרות בחוזקה. חזות גאה. היא הסתכלה עלי במבט חודר

“נו חביבתי. החליטי כבר. אין לי את כל היום.”

“אני רוצה לראות את אמא עוד פעם אחת” ,אמרתי

“בסדר , בתי, חלום טוב בחרת.עכשיו שאמרת לי מהו החלום במדויק , הוא יתוקן. חזרי לביתך ולאחר שהחלום יתגשם חזרי לכאן”

היא קמה מלווה אותי אל הדלת האפורה.

ליד הדלת נזכרתי, “מה עם התשלום? כמה?”

 

אך היא כבר לא שמעה. הייתי מעבר לדלת, חזרה ברחוב המרוצף. השמש סינוורה אותי לאחר אפלולית החדר. הסתכלתי על השעון. מוזר, נראה היה לי ששהיתי בחדר מספר דקות. השעון הראה כי עברו שעתיים.

חזרתי הביתה. אי שקט השתרר עלי. כל העניין היה מוזר. אבל כל כך רציתי לראות את אמא. עוד פעם, להגיד לה כל מה שלא הספקתי.

בבית התקלחתי ונעמדתי מול המראה לסרק את שערי הגולש עד למותני.

הסתכלתי במראה וראיתי אותה.

“אמא, אמא, זו את. את כל כך יפה. “

“למה קראת לי בתי?”

“אמא לפני שהלכת לא הספקתי להגיד לך שאני אוהבת אותך.

יש לי גם המון שאלות”

“בתי, אני כל כך מאושרת שאמרת לי. עכשו נפשך תדע מנוחה. ידעתי גם מבלי שתגידי. ובככל זאת טוב שאמרת. כיוון ששמנו זאת מאחורינו תוכלי למצוא את התשובות לשאלות שלך. כשלא תדעי את התשובות הסתכלי על בבואתך במראה , חשבי עלי והתשובות תבואנה”.

עצמתי את עיני. פקחתי אותן. היא נעלמה.

 במראה השתקפה בבואתי

הקמטים הקטנים על מצחי נעלמו.

פתחתי את מגירת השידה והוצאתי את צמיד הזהב של אמא. הצמיד הגדול, עשוי כמו תחרה. תמיד כשניסיתי לענוד אותו הוא צרב לי את היד. הרופא אמר שזה אלרגיה. גופי פשוט דחה אותו.

שמתי אותו על היד. הוא לא צרב.

עם הצמיד על היד, סגרתי את הדלת מאחורי ויצאתי לנוה צדק.

 

אליזה קליין, פברואר 2005

 אליזה קליין היא מהנדסת פרויקטים בתחום הסייבר במחלקת מחשוב במטה אגף הייצור של חברת החשמל

 

עוד מהבלוג של נשות חברת החשמל

תצוגה מקדימה

מנהלת גברים

תמי פקלר מצליחה לנהל באהבה משפחה במקביל לניהולם של עשרות גברים באגף לוגיסטיקה ונכסים של חברת החשמל. "אני מאמינה, כי כאם וכמנהלת, ככל שאני מצליחה ליהנות ולהגשים את עצמי במקום העבודה, כך זה מוקרן באופן מיידי לסביבה". זהו...

תצוגה מקדימה

להשקיע באנשים – זו הדרך שמביאה לתוצאות

המוטו של דנה שורמן, כלכלנית במחלקת הכספים וכלכלה של חברת החשמל, הוא חיוך: "אני מאמינה בצחוק טוב לבריאות, לחייך זה חשוב – ולא צריך סיבה מיוחדת". בשנים האחרונות היא היתה חלק מפרויקט רענן – להעברת כל מערכת המיחשוב של חברת...

תצוגה מקדימה

אני אילני ואני נשאית BRCA

אילני ברון מגן דווקא כשחשבתי להביא עוד ילד לעולם, גיליתי שאני נשאית של של הגן הגורם לסרטן השד וסרטן השחלות – וכל חיי התהפכו ברגע לפני עשר שנים גילו לאמי גידול בשד. היינו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה