הבלוג של עידית

עידית מילים

עדכונים:

פוסטים: 213

החל ממרץ 2010

קציצות ברוטב האדום-קטיפה. שהיו בו זמנית המעולות והמתסכלות בתבל. מעולות על שום שהיו טעימות להתעלף. מתסכלות משום שהרוטב שלהם שהיה דליל וטעים התחנן שננגב אותו בחלה טריה. ברם אולם כל שהיה בידינו הוא מצה. ניסיתם פעם לספוג רוטב, אלוהי ככל שיהיה בעזרת קרש? את הקציצות, שהיו מן מנת ביניים בין ה-מרק לעיקרית סבתא בגישה בקערה עמוקה. זו שבתצלום. זו ממש.

25/03/2017

 

ונפתח בוידוי: לא מחבבת. ערבי חג. יש לי סיבות. בעיני מוצדקות. זהו. אמרתי. לתחושתי עוד טרם גרשתי את ענני העצבת שמשרה עלי ערב ראש השנה וכבר באופק צמר הפלדה של פסח תלוי לי מעל הראש כמו מיגרנה.

לפני 17 שנים נפטרו הסבים שלי. קודם סבא שלי פרש ולאחר שישה שבועות סבתא שלי. כל אחד מהם עזב את העולם בדרכו שלו. בין הפרידה מסבא לפרידה מסבתא הספקנו לעבור ליל סדר. ככה. לא מספיק שהיה לא משו גם פסח חייב היה להדחף באמצע.

לילות הסדר של ילדותי תמיד לוו במתחים מציקים.  ובאוכלוסיה מצומצמת.  מדי. תמיד חלמתי על שולחן ארוך ארוך שלל דודים דודות ובני דודים קולניים. סידורי פרחים ומפיות תואמות קערות.

אבל. למען ההגינות חשוב לספר שעל אף מיעוט האוכלוסיה, זו שכן הייתה התברכה בחוש הומור מהמשובחים שיש. ולמרות שהבדיחות חזרו על עצמן, כמו שהאגדה נטתה לחזור על עצמה, הן עדיין היו מצחיקות שיש. גם העצבים שסבא שלי היה חוטף לנוכח ההלצות. והיה הקול הנפלא של סבא שש וקרא בניגון הזה שלנו.

והיו הקציצות ברוטב האדום-קטיפה. שהיו בו זמנית המעולות והמתסכלות בתבל. מעולות על שום שהיו טעימות להתעלף. מתסכלות משום שהרוטב שלהם שהיה דליל וטעים התחנן שננגב אותו בחלה טריה. ברם אולם כל שהיה בידינו הוא מצה. ניסיתם פעם לספוג רוטב, אלוהי ככל שיהיה בעזרת קרש?

את הקציצות, שהיו מן מנת ביניים בין ה-מרק לעיקרית סבתא בגישה בקערה עמוקה. זו שבתצלום. זו ממש.

אז הנה לכם. מתכון פשוט ומהמם. בזכות הצבע והמרקם של הרוטב.

הקציצות ברוטב הקטיפה.

מטגנים שלושה בצלים גדולים בשמן רגיל. כי סבתא שלי לא אהבה חוכמות והתחכמויות. בכלל. ואפרופו הומור. היא היחידה מבין בני המשפחה שהייתה נטולת הומור. אין. אפס.

כאשר הבצל מזהיב מוסיפים סלק גדול מגורד גס וממשיכים לטגן. מוסיפים כארבע שיני שום. ולבסוף מיכל גדול של רסק עגבניות.

בוחשים וממלאים מים רותחים עד אמצע הסיר. מתבלים במלח פלפל ומעט קינמון.

לתערובת הקציצות: בשר בקר טחון.

ביצים, קמח מצה, מעט פטרוזיליה. מלח ופלפל. זוכרים? בלי חוכמות.

אל הרוטב המבעבע מוסיפים כדורי בשר.

מנמיכים את האש ומבשלים חצי שעה- ארבעים דקות.

הסלק מעניק לרוטב גוון שאין כמותו וטעם חמצמץ ומושלם.

בעיניין דלילות הרוטב. של סבתא שלי כאמור היה דליל. אני עושה אותו סמיך ובעל נוכחות. אני גם מנגבת אותו בחלה. אבל זה כבר לא קשור.

יא אלוהים. כמה אני מתגעגעת אליהם. לסבתא דורה שלי ולסבא סולו.

חג שמח.

 

 

עוד מהבלוג של עידית

תצוגה מקדימה

יפה בורוד

זאת גורת הדבש שלי. הרביעית. החכמה. המהממת. זאת הילדה שלי שנרדמת כשכף ידה השמנמונת עוטפת את הלחי שלי באופן שמרגיש כאילו היא מניחה רטיה של חום ממיס על ליבי. זאת שיודעת...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אני שמנה. אז מה??

שמנה זה מצב ריגשי. כך לפחות אני מגדירה את זה. ועל אף שמצבים רגשיים הם מאד אישיים, להיות שמנה זה דבר מאד ציבורי. שהרי ידוע לכל שלכולנו שריטות כאלה ואחרות. חבטות קלות, כתמי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

החלטה לא פשוטה

לפני כמה ימים עת הייתי פוסעת מעדנות אי שם בשבילי המדבר מתנשפת ומתנשמת הצלחתי גם לנהל שיחות חולין ברמות עומק משתנות. בעודנו מתפתלות מתקפלות ומדרדרות עצמינו בענני אבק...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה