הבלוג של עידית

עידית מילים

עדכונים:

פוסטים: 197

עוקבים: 132

החל ממרץ 2010

12/12/2013

איך כותבים פוסט שהוא כולו עונג? ועדיין להשמע אמינה, כנה ולא משוויצה יתר על המידה??

שהרי אני אלופת המילה והמילה. מלכת הדימויים ונסיכת ממלכת המילים הנרדפות.

אבל הפעם כל מה שאני מבקשת הוא לשתף בנס קטן שהתרחש לי בשלהי חנוכה. נו טוב, ממש אחרי שהחנוכה תם. ובכל זאת. נס. נס והפנקה.

לפני כמה זמן שוחחתי עם חברה. דיברנו על רגע של שקט. על מפלט מהמירוץ. אני הוספתי את הכמיהה שלי למשמע קול פריך של כותנה לבנה ואיכותית כשאניח את ראשי הכבד ממחשבות על הכר. נאנחנו עמוקות והמשכנו בעמלינו.

מעט זמן אחר כך התדפקה הודעה נכנסת, בתוכה שאלה, האם תרצי לכתוב על צימר?

אם אני רוצה לכתוב על צימר? צימר? לכתוב עליו?? זה כמו לשאול האם אני מעונינת לנשום…

ברור! אני אכתוב בשמחה על צימר. ואם קירותיו אבן ורצפתו איננה פרקט אכתוב עליו שיר. ואם מצעיו כותנה אפילו ארקח כוריאוגרפיה!

סמוס סימסתי לאותה חברה והכרזתי על “כיס אוויר” !!!

ואם עד עכשיו חשבתם שכיס אוויר זה הדבר הזה שמצמיד את הקיבה לארובות העין ואחר כך מוריד אותה היישר לאצבעות הרגליים אז טעיתם…

כיס אוויר הוא “סטארטאפ”.  בו באיזשהו אופן מוצאים (או ממציאים) חור בשיגרה. ודרכו נמלטים לקצת זמן למקום בו יש גינת תבלינים ירקות ופרחים.

נגיד ל”פנינה במושבה” של רותי ודני.

כי שם יש שקט. ושם, יש מבנה מאבן (שתי שכבות) ורצפה מבטון. והמון חלונות מהם ניבט התבור. ומונחת בריכה תכלכלה.

שם יש אריחים ארמניים על הקירות. וזוג ספלי קפה מצוירים ניצבים ממתינים כשלצידם מכונת קפה וצנצנת אלפחורס עבודת יד..

ובחצר יש ג’קוזי, שהמילה ג’קוזי איננה מתארת אותו כלל. משום שהוא יותר דומה לסוג של הנאה צרופה אבל ברטוב, חם ועם זרמים עוצמתיים ומדויקים ממש.

וספא. בו מתרחשים טיפולים. כאלה שאחריהם הגוף נזכר איפה אמורות להיות החוליות ונאנח בהקלה.

וכן, יש שם מיטה, בגלריה, גדולה ומזמינה. וכן, עליה פרושים מצעי כותנה. לבנים. מתפצפצים….

אז זה כיס אוויר.

באמצע החול. באמצע השבוע, באוטו כחול עזבנו ככה וככה ילדים ועבודה ויצאנו היא ואני לנפוש.

חמושות בדיסקים שווים. סנדוויצ’ים ראויים לדרך ושמחה בלב.

הסקרנות שלי שאינה יודעת שובע לתחקר אנשים להכיר ולפגוש עוד ועוד מובילה אותי כמעט תמיד למפגשים מרתקים ולשיחות שהופכות בין רגע לגלויות ופתוחות.

כך היה גם עם רותי. 30 שנות הוראה שהסתיימו בחלום שהתגשם לה.

היא צעדה איתנו בשביל אבני לקט שחלקן מירושלים ובינות להם צצה כלנית של בר, מפנה אצבע אל עבר חציל בשרני או שיח מיוחד שמפיק פירות טעימים.

תערובת של עשבים ועצים כורעי תפוזונים. הכל מריח.

היא מכירה כל זלזל באופן אישי ומחלק מהם הבטיחה שתרקח לנו את ארוחת הבוקר.

בפנים היה לבן. והיה שקט. ואף אחד לא קרא לנו אמא. או אמר לנו לזוז, לבוא לחזור.

כירבוליות רכות. חושך שירד ובראש התבור הואר  המנזר כולו באור זוהר. רצינו להאמין שזה לכבוד הכיס הפרטי שלנו. אז האמנו.

כי לא היה שם אף אחד שיפריע. שיתווכח.

היה שם זמן לחשוב. ולנשום. ולהנות ממים חמים בלי שמעבר לדלת תתנהל שיחת נפש בצעקות עם מתבגר מתלונן או פעוטה מיבבת.

התמהיל המוזכר לעיל הפך אותי מיד לחובבת אדם וחיה. סובלנית וסבלנית כלפי דיעות וקהלים. צפיחית בדבש שכמותי.

ובעודי מביטה בתבור ונושמת יכולתי גם להסתכל בנחת פנימה. למיין לקפל ולסדר. בחיבה. כי איך שהוא שם ממש חיבבתי את עצמי.

כבר דיברתי לא פעם בשיבחה של שנת לילה רצופה.

אז זהו. ששוב פעם זה הוכיח את עצמו….זה ויקיצה טיבעית!

מה שהפך את הבוקר הקריר למלבב. את הישיבה בחוץ מכורבלת בשמיכה רכה לחוויה ואת שיחת הבנות שהתנהלה למעולה במיוחד.

ואז, הופיעו מחייכים רותי ודני ועל מגש עצום שלל מטעמי על. בחלק מהם אכן נתקלנו בידידים מהסיור בגינה.

כמות המיצמוצים והגניחות שהתלוו לארוחת הבוקר לא היו מביישים זוג בירח דבש…

זו ארוחה ליום שלם. ואי אפשר להפסיק לאכול אותה. דני מכין ריבות (יאמממי) וחמוצים וגבינות. רותי אופה לחמניות עם לב רך וקרום קראנצ’י שגורם לעין להזיל דמעה של טעים. וסלטים ועוגות…

אחרי כל זה  היינו חייבות קצת לנוח. חייבות! ולבדוק אם נשארו מים חמים בדוד. ואם השמיכות עדיין רכות ומחממות…

עד שבסוף לא נותרה ברירה והמציאות שכללה שליפת ילדים בזמן מהמוסדות נתנה את אותותיה.

חיבוקים ופרידה נרגשת. ורותי נותנת לנו במתנה ספר שיצא במושב עם מתכונים עוד מימי הסבתות החסונות שחלבו ורידדו וחבצו.

באוטו הכחול עם הפנים החוצה. מוסיקה משובחת וסופה שמלווה כל שנותר הוא להתפלל לאלת המזל ששלחה לי את כיס האוויר הזה שרגע לפני הפעם הבאה שנגמר לי הסוס תחכה לי שוב הודעה שבה שאלה שהתשובה עליה ידועה מראש: ברור!!!

הנה קישור לאתר דרכו ניתן לקבל עוד פרטים ולהזמין צימר.

החיבוק של רותי חמים ומנחם. והריבה של דני מדביקה איפה שנסדק.

תגידו שצלצלתם להזמין “כיס אוויר” ורותי כבר תבין!

http://pnina.weekend.co.il/

עוד מהבלוג של עידית

תצוגה מקדימה

יפה בורוד

      זאת גורת הדבש שלי. הרביעית. החכמה. המהממת. זאת הילדה שלי שנרדמת כשכף ידה השמנמונת עוטפת את הלחי שלי באופן שמרגיש כאילו היא מניחה רטיה של חום ממיס על...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

אני שמנה. אז מה??

שמנה זה מצב ריגשי. כך לפחות אני מגדירה את זה. ועל אף שמצבים רגשיים הם מאד אישיים, להיות שמנה זה דבר מאד ציבורי. שהרי ידוע לכל שלכולנו שריטות כאלה ואחרות. חבטות קלות, כתמי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

החלטה לא פשוטה

לפני כמה ימים עת הייתי פוסעת מעדנות אי שם בשבילי המדבר מתנשפת ומתנשמת הצלחתי גם לנהל שיחות חולין ברמות עומק משתנות. בעודנו מתפתלות מתקפלות ומדרדרות עצמינו בענני אבק...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר