על הספר "לא אימא שלי" מאת ד"ר תומס ה' אוגדן

את הספר "לא אימא שלי" סיימתי מזמן והוא הטריד אותי והרהרתי בו לא מעט. הנושאים שעולים בספר אינם קלים לעיכול ומספרים את סיפורה של משפחה אשר למראית עין, היא משפחה בורגנית רגילה. אך, כאשר מעמיקים מגלים מציאות בעייתית מאד, חונקת ומבהילה.

IMG_7680

את הספר "לא אימא שלי" סיימתי מזמן והוא הטריד אותי והרהרתי בו לא מעט. הנושאים שעולים בספר אינם קלים לעיכול ומספרים את סיפורה של משפחה אשר למראית עין, היא משפחה בורגנית רגילה. אך, כאשר מעמיקים מגלים מציאות בעייתית מאד, חונקת ומבהילה.

הסיפור אותו מספר הפסיכואנליטיקאי תומס ה' אוגדן, עוסק בכאב, אשמה, פחד, עצב ואהבה. כל הרגשות כולם. הטרגדיה היא שמניעה את העלילה וכמו בטרגדיה יוונית, אין לעצור את האירועים המביאים את הגיבורים לעשות מעשים שלא ייעשו.

העלילה קצבית ומסקרנת. הגיבורים אמינים, מעוררי הזדהות ואמפטיה. רציתי לדעת מה יקרה איתם, רציתי להאמין שיתגברו על הטרגדיה. אך לגורל תכנונים משלו והחיים המתוארים בספר הם מורכבים מאד ובעייתיים והם עוררו בי רגשות סותרים של דחייה מצד אחד והבנה מצד שני.

לדעתי, זה כוחו של הסיפור שמספר אוגדן- ההבנה של המורכבות, הקושי, הכמיהה לאהבה אפילו אהבה אסורה והנכונות שלי הקוראת להכיל זאת ולקבל. זה לא פשוט ולא קל ולכן גם התמהמהתי בכתיבת הסקירה. האם הצלחתי להגבר על השיפוטיות שלי, על הדחייה שעוררו בי מעשיהם של גיבורי הסיפור? התשובה היא שלא ועמדתי לא השתנתה גם אחרי זמן.

אוגדן מתאר סיטואציה של אהבה ללא גבולות. ואני, בכוונה, לא נכנסת לפרטים ומנסה להימנע מספוילרים. התאהבות אמתית ושוברת לב, אך בלתי אפשרית. אופן התיאור והחמלה של הכותב כלפי דמויותיו נדרשות גם ממני- הקוראת, הנדרשת לא לשפוט, לקבל ולהבין. אלא שלא יכולתי והרגשתי אשמה בנוגע לכך. אפילו מוסרנית וצדקנית מדי. האם ניתן לקבל בהבנה ואהדה התנהגות אסורה בתכלית? נראה לי שרומן זה בוחן את השאלה ומנסה לתת תשובה.

הרומן הזכיר לי את הקלאסיקה "לוליטה" של ולדימיר נבוקוב. האם ניתן להבין ולא להיות שיפוטי כלפי הומברט הומברט? כלפי גבר פדופיל, המקיים יחסי מין עם קטינה? התוצאות הטרגיות של אהבה כזו, העיוות המוסרי מודגשים מאד. אך לא כך ברומן של אוגדן "לא אימא שלי" הכותב מקבל את המעשים, הוא מגלה כלפיהם סובלנות והבנה וזה בעייתי בעיניי.

האם אני ממליצה על הספר? כן, בהחלט. ואשמח גם לדעת מה חשבתם אתם על הנושאים שהוא מעלה ומה דעתכם.

תומס ה' אוגדן, יליד 1946, נחשב לתיאורטיקן החדשני ביותר בדור הנוכחי של הפסיכואנליזה. פרסם 12 ספרי מאמרים וכן שלל ביקורות ספרותיות. הוא מתגורר בסן פרנסיסקו, קליפורניה. מלמד פסיכואנליזה וכתיבה יוצרת.

"לא אימא שלי" מאת ד"ר ה' אוגדן. תרגם מאנגלית: יואב כ"ץ. הוצאת עם עובד, ספריה לעם. 318 עמודים. 94 ₪.

.

Iaffa Gavish
כותבת על נושאים מגוונים. הצגות, ספרים, אוכל, מסעדות ולייף סטייל. תמצאו כאן את היומיומי, את שעות הפנאי ואת ההנאות הקטנות של החיים.