שלום עושים באהבה

רשמים ותובנות בעקבות ועידת הנשיא.
כי חשוב להפסיק להתרפק על העבר, לא לחשוב מה יכול היה להיות. צריך לחיות את ההווה ולחשוב על המחר. על עתיד ילדינו, על עתיד המדינה.

טרדות היום יום, בריאות, פרנסה, ילדים, זוגיות, הורים, חברים, בישול, בלוג ופייסבוק כל אלה מעסיקים אותי ללא הפסק, כך שלא בכל יום יוצא לי לחשוב על השלום.
ההזמנה שקיבלתי לועידת הנשיא שהתקיימה בשבוע שעבר עשתה את זה.
אולי זה עצם המעמד המכובד והמרגש לראות אנשים מכל רחבי העולם שבאו להשתתף בוועידה, אולי אלו משתתפי הפאנל שבו נכחתי: נשיא המדינה והשחקנית שרון סטון ואולי אלו דווקא השאלות של הסטודנטים שהגיעו ממדינות ערב (חברי ארגון YALA). בכל מקרה, מצאתי את עצמי בסוף השבוע חושבת מחשבות על שלום. (נו, טוב, נקרא לזה תובנות יום א׳ 23.6.13).

הבנתי שלעשות שלום זו עבודה!

עבודה קשה, ממושכת, יומיומית ורצופה.

רצופה בכשלנות.

למדתי משרון סטון שחייבים להאמין בדרך. שכמו במלחמה באיידס, אסור לקחת את הכישלונות באופן אישי, וחייבים להמשיך הלאה. בסוף זה יקרה. בסוף תהייה פריצת דרך.

אולם לא מספיק רק להאמין. צריך לפעול.

כמו בכל תחום בחיים, גם כאן, חשוב להפסיק להתרפק על העבר, לא לחשוב מה יכול היה להיות, ולמה ב-67 לא עשינו ככה ולמה ב-73 הם לא עשו אחרת. צריך לחיות את ההווה ולחשוב על המחר. על עתיד ילדינו, על עתיד המדינה.

מתשובתו של הנשיא הבנתי שהשלום יבוא מהקדמה, מהטכנולוגיה, מהמדע. שוטרים וחיילים לא יכולים לעצור את החדשנות.
רב האוכלוסיה הערבית צעירה (ממוצע פחות מ-30), חלק ניכר ממנה מחובר לאינטרנט, וההתפתחות הזו מכריחה את ההנהגה להשתנות.

יחד עם זאת הבנתי שמנהיגים רבים בישראל ובעולם הערבי שייכים ל״דור המדבר״. דור שמכיר רק את החיים על החרב, דור שלא מסוגל ולא יודע איך לעשות שלום. הצעירים הם אלה שמביאים לשינוי. צעירי כיכר תחריר וכיכר טקסים הם אלה שצריכים ויכולים לעשות את שלום.

ליצירת שלום דרושה עבודת שטח ומגע ישיר עם הצד השני. חשוב לבטל חששות. להתגבר על סטיגמות, הבדלי מנטליות וזרות. הרי כולנו בסופו של יום אנשים. לכולנו יש רגשות, מחשבות ותהיות וכולנו חווים את אותם הדברים. לכן, מחוות אנושיות קטנות של בין אדם לאדם יכולות לעשות המון.

צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם הצד השני. ליצור הידברות כדי לרכוש אמון.

צעדים בוני אמון יהפכו את הצד השני לפרטנר בעל אינטרס משותף לשלום ואז, הדרך כבר תהיה סלולה… לפחות כך אני מאמינה.

אני מודה ומתוודה.
הצעירים שהגיעו מלב הסערה הפוליטית בארצם, מלאי מרץ וחדורי מוטיבציה לעשות שלום סחפו אותי.

כן, באסוציאציה חשבתי גם על יצחק רבין, שהאמין ועשה למען השלום. לכן בחרתי לסיים במשפט מתוך שיר השלום. השיר מלווה אותנו עשרות שנים ועדיין אקטואלי:
״אל תגידו יום יבוא הביאו את היום״

עושים שלום!
חיים וטעים!

אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.