הבלוג של אורלי ברג

הוריקן

עדכונים:

פוסטים: 264

החל מדצמבר 2013

מישהו ידע שיש עוד דבר כזה “אסיפת דיירים” ? בחיי אלוהים שלא ידעתי. צ’ק פעם בחצי שנה – זה לבניין הוא אומר ואני לא משקיעה מחשבה שנייה . רק כסף. מומלץ לקרוא…כל אחד מתנסה בזה…יאללה , בואו לאסיפה !!

17/12/2014

אסור, אסור לרדת / להפגש במדרגות עם השכנים. באחד הערבים (כמו שהיה אומר אפריים קישון זצ”ל…) ,פתאום ככה הופיע לו שלט בכניסה לבניין – אסיפת דיירים….למקרה שלא אראה את השלט (כן, ממש אפשרי….) אמר לי השכן בזמן שירד עם הכלב. הופעה חובה!!! למה מה ?? אם לא – תזמין את ההורים שלי או תעמיד אותי בפינה??? נשמה טובה שכמוני עובדת בהדחקות וכמובן ששכחתי (מלאן עיסוקים יש לי – מלאן שטויות…).

אל תדאגו…הטלפון מצלצל ב 8 בערב, מחכים לך מחר – אמרו לי שלשום..אפילו לא נתנו זמן לארגן תירוץ וגמגמתי משהו כמו: אוי, אני עסוקה / כואב לי / אני חלשה…מה שתחליטו באסיפה -טוב לי. לא עבד – תבואי, תהיי מעט זמן ותלכי.

במסגרת “לא נעים לי” -  תכננתי לרדת קומה ונשבעתי בי שאני מפגינה נוכחות לחצי שעה ומסתלקת מקסימום חצי שעה. מוצי, פוצי ו..אוי, את נראית ממש טוב (ממש , ממש..יש גבול גם לאמונה שלי).  90 – 100 ק”ג ……(יש סיבות…תרופות, טיפולים וכו’ – מזל שיש  סטטוס סרטן) והשיער מקסים (מה שנכון נכון – לבן וקצוץ ואני אוהבת, שמה זין על כולם), לא רואים שאת עדיין בענייני סרטן.

סבבבה !!! יגמרו סקירה פוליטית – אישית ויעברו ללו”ז שלשמו התכנסנו…תמ”א /ממ”א – חובה ותראו איך הבניין נראה כמו חורבה וזה יעלה את ערך הבניין וכו’. אני משוכנעת לגמרי שכולם צודקים, שיריבו ביניהם ויעלו את כל הנקודות וחילוקי הדעות.       בלאו הכי שקועה בענייני, מה את רוצים בדיוק ממני.

הנה תרמתי את תרומתי ועכשיו אני צריכה לימון ולא יכולה לשבת. מצטערת, קאנביס רפואי יותר מפתה מכמה בלוקים בבניין. הרי אני סומכת על כולם, וגם אם לא – הרי בלאו הכי הדיון ייתקיים בלעדיי (עד כמה שזה מדכא שאני כל-כך לא חשובה). לא ידעתי (בחיים לא הייתי באסיפות-דיירים) שכאן אין פרוטוקול וכו’, כולם הופכים לסופר – מחונכים, מדברים כמעט כמו בהצבעה ונותנים לאחד לדבר ומחכים שיסתום ועוד כל מיני התנהגויות שמזכירות אולי סוג מיוחד של דינמיקה…

אז אם הכל – סביר , מה הופך את הדברים למייגעים ? צריך לרכז את הנושאים שדוברו..(על מה דיברו תזכירו לי….)

אני לוחשת לזותי שיושבת לידי באסיפה -  תשמעי, אני מסתלקת יש לי בחילה, גם מהעובדה שמדברים על בלוקים, ערך דירה, ומה החוק אומר – וגם כי אני רוצה להקיא את נשמתי פשוט ולא יותר (מהטיגון של הסופגניות בבית הקפה למטה)… לא, השתגעת היא נזעקת ומסתכלת עליי כמו מפגרת. אהה…אמרתי, ובסוג של התנצלות התעדכנתי. טוב יאללה, תעדכני אם יהיו חדשות ממש ממש חשובות. את לא נשארת היא אומרת לי?  קחי לימון זה יעזור לך, הרי אומרת – לא ראית שמצצתי  אני גוערת בה….? אהה….לכי לכי.

 

j0285129

הסרטן  מנצח הכל – אני חושבת בלב בציניות. לא פייר אני חושבת לעצמי….כמעט לכולם יש ילדים שהם יכולים “להשתמש” בהם כדי להעלם כי הילד בוכה / או שהילד לבן  – ואני? פתטית שכמוני , עם בחילה (לא צרייך כבר להיות…אני בשלב אחר לגמרי בפרוטוקול הסרטני).

אבל מה? אצל כל אחד הגוף מגיב אחרת. אני בשלב הסטירואידי… אסיפת דיירים יכולה להנפיק גם דברים מצויינים – כוס עוממאאק, מפריעים לי (לא יפה, אני גוערת בעצמי). נכון,  מישהו מהשכנים נכנס להציץ לראות איך אני מרגישה כי אם יצאתי מאסיפה שהיא דבר כלכך חשוב – כנראה שבאמת לא יכולתי לשבת (לכי תגידי לו…).

היפר-אקטיביות, קשה  ל י לישון, בוהה בטלוויזיה אפילו לא יודעת באילו תוכניות , מסתובבת ומחפשת את עצמי ושקט לאומי ופרטי ולא בא אליי. טוב , אני יודעת שזה מהסטירואידים. אז מה? זה תירוץ? מנסה לחזור לישון…מ’פתאום? כואבים לי הפרקים, מרגישה כמו זקנה בת 900 שכל סיבוב במיטה גורר איזה איי, אויש,ו…די כבר.

העייפות מכריעה אותי אחרי סיגריה וקפה כנראה שנרדמתי כי התעוררתי באיזשהו שלב שהרעש של בית-הקפה למטה העיר אותי.

10 בבוקר – ואני לא מבינה מה פתאום יש רעש בחוץ…מתעדכנת תוך כדי התעוררות איפה אני ומה שעה. כאן מתחיל השלב המדאיג ממש שלי אצלי: דיאלוג אישי. איזה יום היום?

רגע, העוזרת לא הייתה אתמול – אני מסתכלת על הטינופת שעל הרצפה. כן כן, הנבלה באה לספר לי שהיא נוסעת לחוופשה לרוסיה והיא תבוא עוד חודשיים בערך (מי שמאמין)…. אני מנסה להבין מה זה ה”בערך” הזה – לא לא היא מזדעקת, קניתי צד אחד כי זה יותר זול…נו, אני רואה שאני צריכה להתחיל כבר במסע חיפוש העוזרת.

נגמר הדיאלוג הפנימי והחיצוני ואני מתחילה להבין שחייבים למצוא עוזרת. השכנים מהאסיפה -בחיי אלוהים – אנשים טובים באים לבדוק מה שלומי ואם אני צריכה משהו. לא תודה אני דופקת איזה חיוך מנומס ובאמת תודה על האכפתיות. את רואה? מזל שיש אסיפה ואני מגלה שיש לי שכנים נחמדים בסך הכל. לא צריך תכנית טלוויזיה “גילויים והמצאות”.

אסיפת דיירים יש בה עוד משהו טוב… צ’מעי אומר לי החתיך בדירה שבקצה המסדרון – בואי אני אתן לך תקציר של מה שהיה אחרי שהלכת. נשבע לך תקציר של שלוש שורות. יאללה… תתחיל, אני מודדת זמנים, יש לך שתי דקות. רוב הזמן דיברו שטויות בע”מ אבל החליטו….מה החליטו?

אני שואלת….פתאום, תוך כדי ישיבה עם קפה בוקר  אני מבינה שיושב על ידי חתיך ומחליטה במיידית ואפשר להעריך את הדיאלוג המתעניין בעוד שלוש דקות. אז זהו…לא הולכת להפוך את “אסיפת הדיירים” לאיזה מנהג , לא מתאים לי במיוחד כשזה מגיע בשעות לא מתוכננות, אולי אני עסוקה, אולי אני בשיחת רכילות חברתית, אולי משהו אחר…

ועכשיו…צריך להחליט מי אני ומה לעשות איתי….בינתיים אני במיטה. מתלבטת. סופגניות אני שונאת (אף אחד לא אמר שאני מושלמת…), אז מה נשאר בעצם ? צריך לברר….

IMG_0463

יום טוב חברים….

 

עוד מהבלוג של אורלי ברג

אמא - אולי תבואי חזרה ?

ביום שהעולם מתרסק, שהכוכבים יוצאים מהמסלול , שהשמש מפסיקה לזרוח והירח מפסיק להאיר = ככה בדיוק ושם בדיוק אני נמצאת. יש לי אמא מדהימה, יקרה, אהובה, מלאת חמלה, לב רחב שאין לו גבולות, שיקול דעת, תבונה וים של רגישות ורגשות. אמא...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

סרטן - הימים הראשונים שלי איתך...

אני משתדלת  לסגור את הדלת עם רב – בריח אחרי שהחלפתי את המנעול, אני נשבעת לעצמי לא לתת לשדים האלה להכנס (אגב, הם מצויירים מאד יפה..), אני משתדלת לתת לפחד דרך  אחרת מפתה הרבה יותר, לבנות תסריטים שבהם אני חזקה כמעט כמו פופאי –...

תגובות

פורסם לפני 7 years

אמא - מזל טוב

להגיד לך מזל טוב? מוזר לאחל לך כשאת לא כאן...אז מה? לחגוג לך? את מה בדיוק ? לחפש לך מתנה? מה את רוצה השנה? מה ישמח אותך אהובה? יש בך עכשיו שמחה? יש בך עכשיו מנוחה? את אוהבת את מה שאני עושה? יש לך יומולדת - לא יודעת איך לומר...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה