הבלוג של אורלי ברג

הוריקן

עדכונים:

פוסטים: 258

עוקבים: 6

החל מדצמבר 2013

איך תקשרתי אתכם בלי התמונות האלה ובלי לשמוע חדשות או לשחק באיזה משחק בלי הסמארטפון? איך עשיתי את זה בלי לשלוח מייל מהרכב או מבית הקפה? וואלה – שרדתי לא רע אני חושבת. נכון, אין ספק שאני מפגרת טכנולוגית שהצלחתי בלי.. אבל הצלחתי לא רע גם בלי לשחק או לכתוב מייל, נכון ? (מתנצלת מראש – זה באמת מעמקי ליבי…)

06/10/2012

כן, חיכיתי עד מעבר לדקה התשעים עד שנרשמה תעודת הפטירה למכשירי הסלולר שברשותי. ל”עסקי הרבים” הספיק לי הסלולר הרגיל. לא, טלוויזיה אני לא רואה ברחוב, גם לא משחקת בבית הקפה, ומוסיקה? יש לי מקומות שבהם אני נהנית הרבה יותר מאשר לשמוע דרך האייפון.

כולם אומרים לי שמדובר כאן על דור אחר ו”אל תשאלי”. מבטיחים לי שכשאשתמש בו לא אבין איך לא שידרגתי מזמן….אומרים ואני לא מרגישה שהיה חסר לי משהו אם את החדשות יכולתי לשמוע כשהגעתי הבייתה. אם קראתי מיילים במחשב בבית ואת המוסיקה שמעתי בתנאים הרבה יותר נוחים. אין ספק – חייבת לאמץ ולגלוש עם הקדמה ולגלות עולם חדש כמו שמבטיחים לי כולם…..

כן, ניסיתי אותך ואני עדיין ב”מעבדת הניסיון” של הסמארטפון הדרעאק הזה (עבורי)  – לא, לא מצאתי את סוד הקסם שבחוויה – אולי אני לא רואה טוב. יש בי כנראה איזה פגם מולד שבו נוח לי לראות טלוויזיה במיטה,  כשאני מדברת עם מישהו – הרבה יותר טוב לי לראות את שפת הגוף ולהסתכל בלבן שבעיניים, לשמוע אותו/ה ולא את כל מה שממול או לידי בבית הקפה.

באופן מפתיע – לא מעניינת אותי הרכילות שבשולחן לידי. כן, אני יודעת שזה קצת בזוי שאני לא מתעניינת ברכילות של השולחן ליד ואני מסוגלת לדחוק את הסיפוק המיידי של “כאן ועכשיו” כדי לדבר וגם לראות וגם לשתות את הקפה.

נכון ונוח לי לדבר אתך כשאתה מולי או לידי אלא אם זה ממש ממש דחוף וגם אז די מספיק לי הסלולר הרגיל שהלך לבית הקברות של הסלולרים. משהו נטול דור שבו אפשר את זה וגם את ההוא וגם לא לשכוח להביט בחדשות ולשחק באיזה משחק דבילי. מה לעשות? הסלולר הקודם שלי אפשר לי לדבר ולהקשיב בלי הסביבה של החדשות. הספיק לי.

לא, אני לא אשת עסקים כזו מוצלחת שלא יכולה לנהל את עסקיה הדחופים כל כך כשהיא נוהגת. אני לא כזו מולטי , כשאני על הכביש – אני רוצה לראות מי פונה שמאלה כדי שהוא לא ייכנס בי בזמן שאני צופה בחדשות או משחקת משהו עד שהרמזור יתחלף.

נכון. אני יודעת שאני מסתכנת בנידוי חברתי ותקשורתי מוחלט שאני לא מעלה תמונות לרשת – מה לעשות? אני קובעת את הגבולות שלי – מי שרוצה לראות מי אני ומה אני – שיבוא / תבוא להכיר אותי בתור אדם. אני מחשיבה את עצמי לאדם לפני שאני תמונה ברשת.

אני מבינה את כל אלה ואת כל המוצרים והמאכלים שאתם מעלים לרשת – זה טעים לי בצורה מכאיבה שאני לא יכולה לטעום אותך עפר’קה או תמר או…זה נעים לי לראות מה הקונה נחמה  קנתה – אני מבינה את זה לגמרי. אני מבינה וגם מכבדת מאד מאד את הגבולות שכל אחד שם לעצמו מה הוא מרשה לעצמו ולאחרים כמובן לראות ולהראות. בעיניי זה אפילו אמיץ. עבורי זה חשוף מדי.

כן, אני לוקחת בחשבון שיש (ולא מעט) שיגידו שהמילים שאני כותבת מערטלות הרבה יותר. זה נכון. מודה באשמה – כאן אני לוקחת אחריות מלאה , כל אחד ב comfort zone שלו ולכן אני מכבדת מאד את הגבולות של האחר ולא פעם מקנאה באלה שמרגישים שזה בסדר ונכון (ושלא יהיו הבנות – אני בפירוש מקנאה בכם) לפרסם את העוגה או איפה הם היו ויצלמו את הנוף. הלוואי שיכולתי להרגיש ככה.

אני מבינה ויודעת שחלק מחוסר הידידותיות שלי מול הסמארטפונים האלה היא העובדה שאני חושבת שאני (ואולי גם אחרים) מאבדים משהו מהאינטראקציה שלי לפחות מול מי שנמצא מולי. נכון, יש כאלה (והם לא מעטים – אולי אפילו רבים) שמעבירים את התקשורת לרמה האישית ואני שמחה עבורם.

אני רואה את אלה שהולכים  בין המעברים בשופרסל (כל רשת אחרת גם מקובלת עליי) ותוהה…אתה צריך את הטלפון כדי לתקשר איתה ולהתדיין דרך “המתווך” – הסמארטפון כדי לדון באיזשהו שביל בסופרמארקט שהוא נמצא.תגידי – יש את הגבינה הזו (תמונה) ויש את האחרת (שוב תמונה) – אז מה את רוצה?

אולי אפשר לתקשר אחד מול השני בבית בלי שאני אצלם לך את התמונה ואתה תגיד לי “את זה אני רוצה” ? אתה צריך לצלם את הפרחים (יש יותר מסוג אחד – אתה יודע), מה היה קורה אם היינו באמת מדברים בבית והיית אומר לי בלי המתווך הזה מה בדיוק אתה רוצה. אתה מבין שחלק מהתקשורת ביננו הולכת לעולם שכולו טוב כי חלק מהתקשורת שלנו פתאום זקוקה למתווך הזה?

טוב – אז אין ברירה . הייתי ממשיכה להשתמש בסלולר הרגיל מהדור ההוא כדי לתקשר ולברר אם הייתי רוצה או צריכה משהו. הסתדרתי בצורה מפתיעה וגם הצלחתי לתקשר . את שיחות הנפש או ההתלבטויות או ההחלטות הייתי רוצה לנהל כשאני מול העיניים שלך לא דרך מכשיר סמארטפוני כשכל השיחה מעורבת בתמונה וברמקול שכל הסביבה מקשיבה (לא, זה לא סודות מדינה) ואתה יודע מה? זה גם מעצבן אותי לשמוע ולראות את זה תוך כדי קפה של בוקר.

השבוע יצא לי להיות בבית קפה ידידותי ושכונתי כשבשולחן שלידי ישב מתוק אחד שאני מכירה וקצת קלל את המקלדת כי האותיות נורא צפופות ויש לו המון שגיאות מלל. שאלתי אותו אם המקלדת הזו “שנורא מעצבנת אותו “  – אי אפשר היה לעשות את הדברים במקום אחר. הוא חייך בציניות ואמר לי “את לא יודעת כמה דברים את מפסידה” – ולי לא נותר אלא לחשוב בציניות -”אתה לא יודע כמה מלל בכל הרמות, תקשורת אנושית שאתה רואה איך מי שמולך מגיב – אתה מפסיד. אתה לא יודע כמה נוף אתה מפסיד כשאתה לא רואה את מה שסביבך. כן, אתה מרוויח זמן אולי, אתה יכול לחסוך זמן עבודה במשרד – אולי הכל נכון, אבל…איפה זמן הנוחות וההתאווררות ממש כשיוצאים לשתות קפה ולטעום עוגה בלי לקשקש במקלדת ולנהל חיים גם כשיוצאים החוצה.

כן, אני מנסה כבר כמה ימים להבין את הרציונאל, את העולם שהסמארטפון הזה מגלה לי, את מה שטמון בתוכו את מה שהפסדתי או מפסידה בהווה – כנראה שאני לא הקידמה בהתגלמותה, אבל אני (ויסלחו לי חלק גדול מהקוראים) בעד קפה ולהקשיב לך כשאני מולך.

את התמונות ? זו באמת נוחות – מסכימה אתך לגמרי…ולא מוצאת פתרונות לכל דבר…. אני מניחה שחלק ממי שקורא עכשיו – מתייחס למה שכתבתי כאל משהו מפגר להפליא, אבל יש פעמים שאני רוצה להשאר שם – באותו מקום שהייתי . בקסם האישי הזה.

בינתיים, המשיכו לצלם את האוכל ותנו לי לקנא במי שיודע לאפות ותנו לי לראות נופים מדהימים  – אני שמחה שהמבט שלי הוא ממקום אחר ומכבדת ואוהבת כל אחד מהם שמעריך ובוחר אחרת – שלא תהיינה אי הבנות…..:))

עוד מהבלוג של אורלי ברג

תצוגה מקדימה

סרטן - הימים הראשונים שלי איתך...

אני משתדלת  לסגור את הדלת עם רב – בריח אחרי שהחלפתי את המנעול, אני נשבעת לעצמי לא לתת לשדים האלה להכנס (אגב, הם מצויירים מאד יפה..), אני משתדלת לתת לפחד דרך  אחרת מפתה הרבה יותר, לבנות תסריטים שבהם אני חזקה כמעט כמו פופאי –...

תגובות

פורסם לפני 6 years

אמא - אולי תבואי חזרה ?

ביום שהעולם מתרסק, שהכוכבים יוצאים מהמסלול , שהשמש מפסיקה לזרוח והירח מפסיק להאיר = ככה בדיוק ושם בדיוק אני נמצאת. יש לי אמא מדהימה, יקרה, אהובה, מלאת חמלה, לב רחב שאין לו גבולות, שיקול דעת, תבונה וים של רגישות ורגשות. אמא...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

אמא - מזל טוב

להגיד לך מזל טוב? מוזר לאחל לך כשאת לא כאן...אז מה? לחגוג לך? את מה בדיוק ? לחפש לך מתנה? מה את רוצה השנה? מה ישמח אותך אהובה? יש בך עכשיו שמחה? יש בך עכשיו מנוחה? את אוהבת את מה שאני עושה? יש לך יומולדת - לא יודעת איך לומר...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה