הבלוג של אורלי ברג

הוריקן

עדכונים:

פוסטים: 254

עוקבים: 6

החל מדצמבר 2013

חג ראשון בלי אמא. כמעט שנה חדשה. חיילים בצבא שרים “לילה ראשון בלי אמא” – אבל הם יודעים שכשיחזרו הבייתה – יחזרו לחיבוק של אמא. אני מחבקת את ד. ומרגישה איתו שנה ראשונה בלי אמא….אז איך עוברים את זה ואיך זה מרגיש ?

31/08/2012

שאלו אותי ברחוב אם כבר התחלתי לקנות בשר וירקות לחג. לא, לא התחלתי – אני לא יודעת בשביל מה. אמא – את איננה , אז איזה שנה טובה יכולה להיות לי בלעדיייך. מתכווץ לי הלב והנשמה כשאני חושבת שהשנה אני לא הולכת להשתתף בפסטיבל המתנות – זה שקיטרתי עליו כל השנים ופתאום אני חושבת : הלוואי שהייתי מקטרת על זה אם זה היה מחזיר לי אותך. אני לא יודעת איך את חוגגת שם (איפה?), אם בכלל יש שם ראש השנה (איזו שנה?). אני יודעת שבשבילי אין שנה חדשה או שנה טובה בלעדייך.

כן, אני יודעת – כולם הבטיחו ש”אם תצטרכי משהו – אל תהססי…”. כן, חלק זוכרים, אבל את יודעת שבחיים כמו בחיים (בטח לא כמו בימים ובחגים – אלה שכבר כאן) הזכרון הוא דבר קטן וסלקטיבי וכל אחד נוטה לזכור את מה שהוא רוצה ואולי גם יזמין. אם להיות ישרה עם עצמי – כן, היא הזמינה החברה הכי טובה ומותק אמר לי בואי נלך, אבל איזה מן חג זה יהיה? בלעדייך ??

ד.  ואני חווינו אובדן של אמא בהבדל של 12 ימים (אם אני לא טועה), לשנינו אין אבא אי אילו שנים. לפעמים ה”אין” מחזיק את ה”יש”  ושומר עליו ביחד, במיוחד בתקופת החגים, השבתות וכל האירועים האחרים. הסתכלנו אחד לשני בעיניים אתמול וניסינו להבין מה זה שנה ראשונה בלי אמא – בלי אמא שלי ובלי אמא שלו. זו אניגמה של שנינו.

אמרו לי שצריך להסתגל / שצריך להתרגל (אחרי 4 חודשים) כי החיים ממשיכים – אין הרגלים כאלה. מבחינתי, זה הרגל מגונה – ואני, משתדלת שלא יהיו לי הרגלים מגונים כאלה. נכון, זה מסוג הדברים שנראים מובנים ובדרך כלל אף אחד לא מקדיש להם רבע דקה מחשבה. לא, זה לא מדוייק שלא מקדישים להם רבע דקע מחשבה – בטח שמקדישים להם…ולפעמים זה בוקס בחלל ובנשמה. לפחות בשבילי.

היום הדלקתי נרות (אני מנסה לגעת בך אמא, גם דרך נרות שבת) ואם דמעות היו יכולות לכבות את הנרות הן היו עושות את זה. אני לא יודעת תפילות אז דיברתי אלייך. סיפרתי כמה הימים והלילות הם מלאי חסר וכאב אלייך. הסתכלתי אל הנרות והרוח הרעידה אותם קלות וחשבתי שאולי זו דרכך לדבר אליי ואת רוצה לומר לי שבת שלום ואולי אפילו גם שתהייה שנה יותר טובה. אולי זו הדרך שלך לומר לי שאת יודעת שהתקופה הזו בשנה היא קשה מנשוא, אבל את איתי כאן ושם וזה בסדר אם אני רוצה לוותר. הפעם.

אני כל כך מתגעגעת לויכוח המשפחתי המסורתי: אצל אמא שלי או אמא שלך. הרי היינו בחג הגדול הקודם אצל אחייך – זה לא אכפת לי שזה אחייך, זה עדיין המשפחה שלך, זה שבחרתם באח שלך זה לא ענייני, החג הזה הוא במשפחה שלי ואנחנו חוגגים אצל אמא שלי. תדע לך שאם אנחנו לא נשמור על שגרת חגים  – אנחנו שוברים את הכלים . כל מה שהיה מסודר ולא היו מריבות הכל דפק כמו שעון ועכשיו בגלל גחמה אידיוטית אתם רוצים לשנות את כל הסדר ? מריבה משפחתית בסיסית מהסממנים הראשונים לקראת החג….שאר הויכוחים הם שגרה של מתנות וכו’. מה קניתי ? מי זוכר ומה צריך. אף פעם זה לא ייגמר – חלק מההווי של החג.

השנה – גם אני וגם מותק בלי המריבות האלה ופתאום הן נראות כל כך לא מטופשות, כל כך לא דביליות. פתאום שנינו שותקים בעניין. כל אחד יודע שהשני מתעסק עם העניין, אבל בשקט, מתערבבת הנשמה ומתכווץ הלב והמריבות האלה של האמא שלי והאמא שלך – הן הדבר שהכי חסר לנו.

לפעמים הבכי משחרר ולפעמים הוא מחבק ועוטף, לפעמים הוא פשוט אומר שכואב לי כל כך ואני לא יכולה יותר. האמת היא שיש אנשים שקשה להם יותר, תמיד יהיו כאלה ובאמת הלוואי שיכולתי להקל עליהם, אבל כשאמא שלי איננה – בשבילי זה סוף העולם.

זה לא משנה באיזה גיל מאבדים אמא. כנראה שלכאב כשאין אמא אין גיל. זה כאב קודח שמחלחל לתוך בית החזה. אומרים שהזמן עושה את שלו, שיהיה בסדר , שאני צריכה להיות חזקה, שאמא הייתה רוצה כך או אחרת – שטויות, מי יודע מה אמא הייתה רוצה? אני יודעת מה אני רוצה וגם כשאני ילדה גדולה אני כל כך רוצה את אמא שלי. אני לא רוצה הרבה. אני לא רוצה חגיגות ופסטיבלים ומתנות וצחוקים וארוחות, אני רוצה את הדבר הכי בנאלי – אני רוצה את אמא שלי.

אני פותחת את הארון ומוצאת שם את הבושם ואת המשקפיים והתיק של אמא – מנסה לנחש מה היא הייתה עונדת בחג הזה. היא אף פעם לא הייתה מקטרת שחסר משהו או שצריך יותר מדי. כל כך חסרה לי הפייה עם מקל הקסמים שהייתה מביאה לי חזרה את אמא אפילו אם זה לחגים, כן, אין בזה הגיון – אז מה?. מה זה חג אמא כשאת לא כאן. הרי לא נסעת לחופשה ותחזרי כדי שלא נשאר כאן אתך. אני כל כך רוצה חיבוק שלך אמא, אני רוצה להרגיש אותך מחבקת אותי גם כי חג וגם סתם כי את אוהבת אותי.

אתמול הגיעה חבילה ממקום העבודה האחרון שלך – הם בטח רצו להראות לי שהם לא שכחו אותך והנה זה בשבילך גם אם את לא כאן ממש – אני יודעת שהייתה להם כוונה טובה אבל בשבילי זה היה כמו בוקס בבטן, רציתי לתת לך את מה שקיבלת אבל את לא היית בחדר. את לא היית כאן.

ד.  ואני חשבנו מה לעשות בחג. חשבנו אולי להיות כאן ולראות איזה סרט עם ארוחת ערב שלנו, ידענו שנינו כי הכאב הוא כל כך גדול שלא רצינו להכאיב לאף אחד או לתת למישהו מהכאב שלנו. רצינו שמי שרוצה או חוגג – יאכל לעשות את זה בלב שלם ובשמחה. גם ד. וגם אני – הרגשנו שזה לא המקום שלנו.

כן, מותר לומר שקנאתי ואני גם מקנאה היום. נכון, זה אולי לא מנומס – אבל לא תמיד אפשר להיות כזה, זה רק אנושי לכאוב ולקנא לכל השאר, אבל גם  לאחל להם שתהייה להם באמת שנה בריאה וטובה.  דווקא עכשיו, שמתחילה לה שנה חדשה, כשמאחלים שנה טובה ושאומרים שתהייה לפחות כמו השנה שעברה – שנינו לא רוצים בזה. אנחנו לא חווים את הטוב – אנחנו חווים את הכאב ולא יודעים איזו מן שנה אנחנו רוצים.

אני לא יודעת מה אני רוצה אמא. אני רוצה שייכאב לי פחות? זה אומר משהו ? זה אומר שאני פחות אתגעגע או שתחסרי לי פחות? – אומרים שהזמן מרפא את הכאב, אני לא יכולה לומר שהכאב שלי פחת מהיום שאת לא כאן – כואב לי באותה מידה ואולי אפילו יותר. אומרים שהחגים והשבתות הם התקופות הכי קשות, כנראה שאולי זה נכון. אולי השמחה של האחרים מעצימה את הגעגוע והכאב שלי אלייך.

אני יודעת שאת היית רוצה אחרת, היית רוצה שיהיה לי חג באמת, גם בנשמה. אבל את יודעת אמא, שחג בלעדייך זה כמו משבצת אנושית חסרה. אני יודעת שאני חסרה לך במקום שאת נמצאת – ואם חוגגים שם גם השמחה שלך לא מלאה.

אני לא רוצה הרבה אמא, אני הולכת בין החדרים וחושבת שאולי…אני יודעת שלא – אבל הלב אומר אולי… יכול להיות שללב יש שפה אחרת מאשר למוח כי אחרת איך אפשר  לומר “חג שמח”  כשאת לא כאן? איך אפשר לומר ל-ד. מתוק שלי משהו אחר שייעשה לו את החג פחות עצוב ומתגעגע ? אפשר רק לנשום עמוק ולאחל לאחרים מכל הלב – שנה מאושרת וטובה.

אמא – את חסרה בכל אחד מחדרי הלב, אני לא יודעת איך אומרים “שנה טובה” – אבל אולי יש שפה אחרת שאפשר לומר בלי מילים :אני כל כך , כל כך אוהבת , לחבק ובשתיקה לאחל לך  ולכולם בכל זאת שנה טובה.

עוד מהבלוג של אורלי ברג

תצוגה מקדימה

סרטן - הימים הראשונים שלי איתך...

אני משתדלת  לסגור את הדלת עם רב – בריח אחרי שהחלפתי את המנעול, אני נשבעת לעצמי לא לתת לשדים האלה להכנס (אגב, הם מצויירים מאד יפה..), אני משתדלת לתת לפחד דרך  אחרת מפתה הרבה יותר, לבנות תסריטים שבהם אני חזקה כמעט כמו פופאי –...

תגובות

פורסם לפני 5 years

אמא - אולי תבואי חזרה ?

ביום שהעולם מתרסק, שהכוכבים יוצאים מהמסלול , שהשמש מפסיקה לזרוח והירח מפסיק להאיר = ככה בדיוק ושם בדיוק אני נמצאת. יש לי אמא מדהימה, יקרה, אהובה, מלאת חמלה, לב רחב שאין לו גבולות, שיקול דעת, תבונה וים של רגישות ורגשות. אמא...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 6 years

אמא - מזל טוב

להגיד לך מזל טוב? מוזר לאחל לך כשאת לא כאן...אז מה? לחגוג לך? את מה בדיוק ? לחפש לך מתנה? מה את רוצה השנה? מה ישמח אותך אהובה? יש בך עכשיו שמחה? יש בך עכשיו מנוחה? את אוהבת את מה שאני עושה? יש לך יומולדת - לא יודעת איך לומר...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה