הבלוג של אורלי ברג

הוריקן

עדכונים:

פוסטים: 260

החל מדצמבר 2013

אתה יודע ש….. מתחתנים ? כן , מותק משמיע קול מהסלון. טוב, מה אתה רוצה לעשות ? מה את רוצה שאני אעשה הוא מתחיל להתעצבן. להתחיל לרקוד הורה בסלון?? לא, הווריד באונה הקדמית של המוח מתחיל לבלוט ולפעום בעצבנות – פעם אחת תפגין עניין בסיסי ולפחות תן – כיוון ודעה כמה לכתוב על הצ’ק. אתה יודע מה ?…. באירוע הבא אתה הופך להיות שר-על, תלמיד מצטיין שיודע הכל בענייני מתמטיקה – אתה עוד תראה…

28/07/2012

עליתי הבייתה עם המעטפות ששלפתי מהתיבה. כוס עומאק סיננתי מהפה בשקט שלא יישמעו השכנים ויגידו שאני לא מנומסת. חצי מהמעטפות והניילונים האלה זה בטח פרסומות או ענייני תשלומים. כמה אנשים עוד כותבים היום מעטפות בכתב יד ? לא זוכרת שנתקלתי במשהו כזה בשנה-שנתיים האחרונות.

פתחתי את הדלת בשארית כוחותיי, מזיעה מהחום, דביקה עם תחושת סרחון קלה ממזג האוויר נטול האוויר,  זרקתי את הדואר על השולחן ולפני שהעפתי מבט לראות אם חל איזה שינוי מהותי בבית – הדלקתי את המזגן ולקחתי לי כוס שתייה קרה. אצלנו הגמדים שמשרתים התפטרו ממשרתם אחרי שהבינו שצריך גם לנקות וגם לסדר ולפעמים גם ללכת לקניות – מה שהשאיר לי את כל המטלות.

עכשיו – הסתיימו כל התירוצים. אני לא נמסה מחום – המזגן דולק ויכול להקפיא בקלות, אני לא צמאה , רעבה – כבר לא הייתי ממקודם. מה נשאר? טקס המעטפות…. מראש חייבת להגן על עצמי ולומר שאני לא מחבבת דואר ו/או חמסין מגעיל ומהביל באופן בסיסי.

איך אמא שלי הייתה אומרת כמיטב המסורת הפולנית? מה כבר מגיע: חשבונות או פרסומת. רוב כמעט מוחלט של המקרים היא צדקה. אם זה היה משהו משמעותי – אצבעות ריבונו המציאו את המכתב כמו שאנחנו מכירים מ”פסוקו של יום”… ריבונו לא המציא את המייל כידוע…. ובמקרה הגרוע השימוש בטלפון גם בא בחשבון.

לא צריך סתם למלא את הבית בניירת שאני אוגרת ומדי פעם מסתכלת על הניירת והניירת מביטה חזרה אליי, אבל אני גם נשבעת – בשבוע הבא אני עושה סדר וזורקת כמעט הכל. איפה אני ואיפה השבועות? השבועה האחרונה שנשבעתי לדעתי הייתה “שבועת הצופה” או “חג שבועות”…

מתוך כל המעטפות ומעטפות הניילון  מציצות איזה שתיים או שלוש מעטפות שנראות יחסית “מכובדות”. לא יכולה להיות הזמנה לאיזה ערב גאלה – אני לא שייכת ל”מכובדים” האלה?…. מה נשאר ברפרטואר? בהתחשב בעונת השנה שזו ה-עונה המובהקת של האירועים אני שולפת כמעט כמו ברולטה (אבל לא רוסית) שתי חתונות ובר מצווה.

נכון, זכרוני החלקי מסמן:  חתונה משפחתית אחת באמת שמעתי עוד קודם אבל הדחקתי, מה זה הדחקתי? למקום הכי רחוק והכי אחורי שיש. בכל זאת לא עזר. שלא יהיו אי הבנות אני דווקא די אוהבת את הזוג הספציפי הזה שמתחתן – אבל חתונה אחת מתוך שלושה אירועים בתקופה כזו קצרה?….תעשו את המתמטיקה. הזוג השני זה מסוג אלה שצריכים ללכת, לא מהסוג של כייף לי ללכת..סטטוס: לא ממש חובה – אפשרי, אבל לא חובה מנדטורית !!!

בר-מצווה? מי בכלל עושה היום טקסים כאלה? מה – הם לא שמעו על נסיעת חו”ל או איזו מתנה יקרה להפליא שאבא-אמא יצטערו אח”כ צער רב על השאלה….  למה להתענות באיזו ארוחת ערב למספר מצומצם של אורחים -  אלה ששייכים לקרובים במיוחד ממש כמו משפחה ? למה? מי צריך את זה ? זה בדיוק מסוג הקטעים שאני מעדיפה לא להיות משויכת לשום משפחה, בטח לא קרובה שמחייבת נוכחות, נשיקות חצי – רטובות מרוק וחיוכי פלסטיק. ככה זה שמגדירים אותי כקרובה במיוחד….

מותק, אני משמיעה זעקה ברחבי הבית….אתה יודע שאלה מתחתנים ב….? כן, הוא משמיע סוג של אנחה… שמעתי על זה אבל לא התייחסתי – אני יודע שאירועים וחגיגות זה הצד שלך. אתה ממש טובה בזה. כוס אחותך אני אומרת לו – מעכשיו אני הולכת להיות מה-זה רעה בעניין, שאין לך אפילו שמץ…מה את מייללת ? כו-לה שתי חתונות הוא עונה לי כשהוא מביט בעין אחת בטלוויזיה ובעיין שנייה קורא עיתון. מולטי-טאסק הגבר הזה.ד – אמרתי לכם כבר?

טוף, אני מסננת. הפעם אבוד לי, אבל חכה חכה אני מסננת בשקט שלא יישמע. חכה , כל כלב ביג’י יומו. הרי יהיו עוד חתונות. כמה לתת? אני יודע….??  אמרתי לך כבר שאת ממש טובה באלה. במחלקת העצבים הווריד שלי בולט ופועם עכשיו באופן ברור מאד ואני אומרת לו: שמע, אתה לא יודע איך בסיבוב הבא של האירועים אתה הולך להיות תלמיד מצטיין.

טוב תכלס – תשמעי….מנה עולה בערך…תכפילי את זה בכמות האנשים שהולכים מצידינו ל”משפחתית”(שניים + קטין). ותוסיפי כמה שאת חושבת שהם שווים כהערכת תודה. שיעור מתמטיקה יקיר אני אומרת לו בחיוך (הלוואי שאני אכשל…). כמה אתה חושב עולה מנה? כמה אתה חושב שהם “הערכת תודה” ? אני נוקבת באיזה סכום שנראה לי מכובד אחרי שהתייעצתי עם איזה זוג חברים שאני יודעת שגם הם מוזמנים.

החלטנו על איזה סכום שנראה “בסיידר”  וזה מה שאנחנו רושמים על הצ’ק. אני מספרת לו – סתם שייהיה בתמונה ואחר-כך בלאו-הכי יהיה לו מה להגיד. הוא הרי יגיד זה הרבה/פחות מדי, למה לא התייעצת איתי ? אני לוקחת נשימה עמוקה ומחליטה שלשתוק זו תהייה המדיניות הכי נכונה.

אותה מדיניות אני נוקטת עם החתונה השנייה רק שם “הערכת תודה” היא קצת יותר גדולה יען כי זה ממש ממש קולגות לעבודה שאנחנו מאד מחבבים. אני משתפת אותו גם בצ’ק הזה – וכאן וועדת ביקורת נכנסת לפעולה מעשית. תגידי, זה לא נראה לך מעט מדי? הרי בכל זאת הם סוג של משפחה. משפחה עובדת!! עובדה !!

תגיד, אני עונה לו – הרי כמה שאני לא אתן יהיה לך מה להגיד? אתה תגיד שנתתי פחות כי זו המשפחה שלך, אני כבר מכירה את הריטואל הזה. במשפחה שלי יבוא המשפט הבא – זה  לא נראה לך יותר מדי?  אתה זוכר שחוץ מאירועים יש לנו גם חיים? צריך לעשות קניות. אנחנו גם אוכלים לפעמים, יוצאים למסעדה, רוצים לראות סרט, נפגשים עם חברים. אתה זוכר? אירועים זה משמח אבל יש גבול לכמות השמחה שאנחנו יכולים להנפיק.

בעניין בר – המצווה אנחנו מחליטים בהתייעצות משותפת וסוג של ועידת פסגה משותפת לוותר. יש גבול למה שאנחנו יכולים לקרוא “אירוע חובה”. אנחנו ניתן צ’ק בסוג כזה של סכום סימלי שיפגין כבוד – נצרף כרטיס ברכה שיביע את אהבתנו ועוד איזה משפט אישי. ייראה שהשקענו זמן ומחשבה – אבל נבצר מאתנו לבוא. קורה – יש מקרים כאלה.

טוב, אפשר לחזור לשגרת היום אני נושמת לרווחה. שמה את הצ’קים במגירת האירועים ורשימת “פעולות עתידיות”  ממש כמו בבנק ומסמנת על הלוח יומיים לפני כדי ליילל שאין לי מה ללבוש ותראה איך השיער שלי נראה.

את לא חושבת שהחתונות האלה עולות כמו משכנתא? מותק שואל. בטח שכן, אני עונה לו…אז אולי נתחיל לדלל ונלך רק לחלק של ממש ממש צריך ולא לחלק של צריך ללכת ללכת בקול מתון כזה?  אופצייה שנייה היא לצמצם את מתמטיקת הצ’ק. טוב, את אחראית לזה הוא אומר….כמו תמיד גם כאן  אני “המבוגר האחראי” ואתה?….. עוד לא החלטנו בדיוק…:)

פעם הבאה, בירושלים הבנוייה – אתה אחראי לאירוע ולצ’ק.

עוד מהבלוג של אורלי ברג

תצוגה מקדימה

סרטן - הימים הראשונים שלי איתך...

אני משתדלת  לסגור את הדלת עם רב – בריח אחרי שהחלפתי את המנעול, אני נשבעת לעצמי לא לתת לשדים האלה להכנס (אגב, הם מצויירים מאד יפה..), אני משתדלת לתת לפחד דרך  אחרת מפתה הרבה יותר, לבנות תסריטים שבהם אני חזקה כמעט כמו פופאי –...

תגובות

פורסם לפני 6 years

אמא - אולי תבואי חזרה ?

ביום שהעולם מתרסק, שהכוכבים יוצאים מהמסלול , שהשמש מפסיקה לזרוח והירח מפסיק להאיר = ככה בדיוק ושם בדיוק אני נמצאת. יש לי אמא מדהימה, יקרה, אהובה, מלאת חמלה, לב רחב שאין לו גבולות, שיקול דעת, תבונה וים של רגישות ורגשות. אמא...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

אמא - מזל טוב

להגיד לך מזל טוב? מוזר לאחל לך כשאת לא כאן...אז מה? לחגוג לך? את מה בדיוק ? לחפש לך מתנה? מה את רוצה השנה? מה ישמח אותך אהובה? יש בך עכשיו שמחה? יש בך עכשיו מנוחה? את אוהבת את מה שאני עושה? יש לך יומולדת - לא יודעת איך לומר...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה