הבלוג של אורלי ברג

הוריקן

עדכונים:

פוסטים: 264

החל מדצמבר 2013

לכל המוזמנים והמזמינים לאירועים רבי משתתפים – לא כולנו אוהבים את ההתכנסויות האלה, אבל רובנו אוהבים אתכם….ולפעמים זה מתנגש, אפשר לאותת, לעקוף ולהפגש אחרי הצומת….זה לא פחות אוהב.

24/05/2010

זהו….פעם ב….מגיעה בדואר מעטפה מעוטרת בעדינות שמבשרת בלי היסוס שמשהו משמח  אותו / את בני משפחתו עומד להתרחש – אבל עד כמה שאני יודעת זה לא ממש אצלי. לפעמים מצלצל הטלפון ואני עונה – מישהו שפגשתי או הייתי איתו/ה בקשרים של כוס קפה או נמצא איתי בקשרי עבודה או משהו בלתי ברור לחלוטין אבל מצוי- רוצה להזמין אותי לחתונה של……ואני – מה זה מעניין לי? ממש לא בא לי להגיע לאירוע שהקשר שלי אליו הוא מקרי, מקסימום מוכר ברפרוף, לא נראה לי שאני צריכה להטריח את עצמי למקום ההוא, לדפוק נוכחות, לתת מתנה, לחייך ככה שייראו את ה”אושר”  שלי, להסתכל על השעון חצי שעה…..והופס – אני משוחררת ואפשר לסמן וי ברשימת המטלות.

מארחים יקרים – שימו בבקשה לב לדמויות שאותם אתם מזמינים. זכרו שלא כל מי שהיה אתכם בתיכון או בצבא או למד איתכם באוניברסיטה והיה שכן שלכם לפני עשרים שנה – מעניין לו להיות חלק מהשמחה שלכם. שלא תהיינה אי הבנות – אני אדם על לב רחב מאד, בחיי שאני גם מפרגנת, אבל לא מעניין אותי, באמת שלא מעניין אותי להיות באיזה אירוע שלא אומר לי כלום. ייראו את זה על הפנים שלי (לפעמים אני חרא של שחקנית), יראו שאני סובלת, שמשעמם לי, שאני לא ממש מבינה למה אני שם ובאתי כי לא נעים לי, בשביל למה לכם? אתם מקטרים כמה עולה מנה ואיך מקצצים ברשימה, נכון? הנה אני תורמת את גופי ונוכחותי ואפילו מבקשת מאד בנימוס – שחררו אותי מהאירוע, נשבעת לכם שאני אכבד אתכם הרבה יותר. אני באמת מעריכה ומחבבת אתכם, מפרגנת וכל השאר…..אבל שחררו ממה שהוא לא ממש חובה – גם ככה בשבילי אירועים של התכנסויות כאלה הם בשבילי סוג של עונש שלא כתוב בתורה.

אז זהו….מה את כל כך סובלת באירועים האלה ו- אף אחד לא מכריח אותך… מישהו אומר בארס מהול בציניות, זה לגמרי נכון, אבל אנחנו חיים בעולם של “מה יגידו” – וההיפך, להיות מוזמנת נחשב בדרך כלל לסימן להערכה ולקשר בין המזמינים לביני. אז זהו שלא……הסימן היחידי בשבילי הוא שאני מקטרת שיש איזה אירוע באופק ואני לא מבינה למה אני צריכה אותו, מה? אי אפשר לקיים אותו בלעדיי? בשביל מה הזמנתם? הרי תמיד חסר מקומות, התמחור שלכם גם כך הוא שערורייה – והנה, אחת המתנות הכי גדולות שאני יכולה לתת היא גם מקום פנוי בשולחן וגם חוסכת לכם מנה – מה עוד תבקשו? אני המוזמנת האידיאלית..

המצב האופטימלי שהגעתי אליו בעמל ויזע והרבה שעות טיפול הוא לומר את האמת בנושא לא להתפתל בים התירוצים הבנאליים.. כל כך פשוט, כל כך טרוויאלי, פעם זה היה לא נעים, ועכשיו אני אפילו משוחררת מחובת “לא נעים” . האמת הפשוטה היא הפתרון. אתמול הדודה של הבת דודה של השכנה שלי, זו שאנחנו באמת נמצאים ביחסי ידידות טובים להפליא, שותות קפה יחד ואם יש זמן – גם מספיקות לרכל. בשעה טובה היא מחתנת בן או….בת (אני פשוט לא זוכרת בגלל היחסים הטובים). בפנים מחוייכים היא מספרת לי שהדברים הולכים ומסתדרים, והיא ממש נורא מתרגשת – ואני מנחמת אותה ומכילה את תחושותיה – כן, זה ממש טבעי ונורמלי (מאיפה אני יודעת? סתם….שמעתי שזה מה שאומרים אז גם אני אומרת), ואני רואה על פניה הבעת שחרור. תראי, הם עכשיו בחלוקת הזמנות, האירוע ממש בקרוב, פחות מחודש…היא שואלת אותי – הכנת כבר מה ללבוש?.. ….ואני שואלת בתמהון של ראש קטן, הא? את מתכוונת למחר לעבודה? כן, באמת שאני לא יודעת מה ללבוש, עוד לא שמעתי את תחזית מזג האוויר, אני אחליט בערב…

לא, היא לא מוותרת, כאילו לא הבינה את הלך הרוח וגוערת בי. לא לא, התכוונתי לאירוע (כאילו זה לא היה ברור) – ואני ככה מהנהנת בתנועה לא מחייבת משהו בסגנון “יהיה בסדר” (שזה הסימן הכי מובהק לכך שאין לי מושג וכרגע זה גם לא מעניין אותי בכלל). היא מספרת לי על התפריט ואני עומדת כמו אידיוטית ומקשיבה…ומזכירה לה שבטח יש לה עוד מיליון טלפונים לעשות ולהזמין, והזוג הצעיר בטח ממשיך במסע החלוקה – ובטח יש לה מליון דברים לעשות…..העיקר, שחררי אותי מותק. אני אוהבת אותך, אבל זה לא בלי תנאים, יש לי גבולות – ועם כל האהבה שיש בי, את עברת את הגבול !! הבנתי את הרעיון – חתונה, אני מוזמנת, אושר גדול. הרי אפשר לעשות את זה בשלושה משפטים כולל חיבוק ונשיקה פולנייה מרפרפת על הלחי לאות חיבה שיהיה ברור הקשר.

טוב, חזרנו לפסיכולוג ידידנו שלימד אותי את התורה (לפעמים גם את הדברים הכי בסיסיים צריך כנראה ללמוד מחדש ולפעמים אני צריכה שמישהו יגיד לי שזה בסדר לומר גם את זה..) – למדתי לומר שזה גם בסדר לומר : אני מעריכה אתכם ומכבדת את העובדה שאתם מזמינים, אבל אתם מכירים אותי מספיק טוב בשביל לדעת שאני לא ממש בעד הכנסים האלה ואין בזה שום דבר אישי – אני נשבעת לכם. אני אוהבת אתכם ואולי בגלל זה אני מרשה לעצמי לומר לכם – שחררו אותי מהאירוע, אני אזכור לכם ואנצור לכם את זה לנצח. נשבעת לכם – תקבלו מתנה הרבה יותר יפה ומושקעת מאשר אם אני אצטרך לאלץ את עצמי להגיע. תזכרו, אני מכבדת , אוהבת ומחבקת אתכם ובטוחה שהאירוע יהיה מופלא, מושקע וטעים ושמח, אבל הוא יהיה כזה גם אם אני לא אהייה נוכחת – חוקי החיים. אף אחד בחיים עוד לא צייץ מול אמירת האמת הזו, אף אחד לא ניסה להגיד שאולי בכל זאת, תראי איזה כייף….אני חושבת שזה היה במסגרת כללי המשחק ההוגנים, הבלתי כתובים, חסכתי להם כאב ראש של מקום בשולחן, חסכתי להם עלות מנה, חסכתי לי את ההליכה לאירוע שבאמת אין לי שום עניין. אני אוהבת אתכם אלה שמתחתנים, חוגגים בר מצווה, חוגגים ברית מילה – אבל יאללה, זה לא אומר שאם אני לא מפגינה נוכחות – אני לא אוהבת. אני מרגישה שאני אוהבת יותר כי אני יכולה להיות מספיק כנה בשביל לבוא ולומר…..חבר’ה – לא כייף לי ללכת לאירועים כאלה ובמקום למצוא לכם איזה תירוץ נדוש כמו ” אבא שלי מת” או “הדודה שלי חולה מאד”  או  “יש לי אירוע אחר כבר לאותו ערב”….במקום ים התירוצים המקובל – בחרתי לומר ת’אמת ונראה לי שהוקל לי והוקל גם לכם.

אחרי שסידרתי באבירות ובאלגנטיות את עצמי ושחררתי את עצמי מהאירוע, אני יכולה לנשום לרווחה, לקוות שאף אחד לא נמצא ביציע הנעלבים, ולהבין שלא כולם בנויים לאירועים כאלה – אבל זה לא אומר שאנחנו פחות אוהבים או פחות מפרגנים. אני כן…אבל מספיק אוהבת בשביל לומר לכם…..חבר’ה, תתחתנו, אני בטוחה שיהיה מקסים, שחררו אותי מהכינוס הזה, אני בטוחה שאתם מבינים אותי – ולא תזכרו לי את זה באגף הנעלבים.

מזל טוב לכל החוגגים -תודה על פתק ה”שחרור” ,  המתנה כבר בדרך….:)

עוד מהבלוג של אורלי ברג

אמא - אולי תבואי חזרה ?

ביום שהעולם מתרסק, שהכוכבים יוצאים מהמסלול , שהשמש מפסיקה לזרוח והירח מפסיק להאיר = ככה בדיוק ושם בדיוק אני נמצאת. יש לי אמא מדהימה, יקרה, אהובה, מלאת חמלה, לב רחב שאין לו גבולות, שיקול דעת, תבונה וים של רגישות ורגשות. אמא...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

סרטן - הימים הראשונים שלי איתך...

אני משתדלת  לסגור את הדלת עם רב – בריח אחרי שהחלפתי את המנעול, אני נשבעת לעצמי לא לתת לשדים האלה להכנס (אגב, הם מצויירים מאד יפה..), אני משתדלת לתת לפחד דרך  אחרת מפתה הרבה יותר, לבנות תסריטים שבהם אני חזקה כמעט כמו פופאי –...

תגובות

פורסם לפני 7 years

אמא - מזל טוב

להגיד לך מזל טוב? מוזר לאחל לך כשאת לא כאן...אז מה? לחגוג לך? את מה בדיוק ? לחפש לך מתנה? מה את רוצה השנה? מה ישמח אותך אהובה? יש בך עכשיו שמחה? יש בך עכשיו מנוחה? את אוהבת את מה שאני עושה? יש לך יומולדת - לא יודעת איך לומר...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה