הבלוג של ענבל מימרן

honeyb

אני ענבל - מעצבת אופנה ואקססוריז, סטייליסטית אישית, חובבת מוזיקה, שופוהולית, נהנתנית ופיינשמייקרית. יש לי הרבה מה לומר, מקווה שתהנו לקרוא אותי! [Honey B הוא שמו של המותג שלי, ומכאן שם הבלוג] לעמוד הפייסבוק שלי:... +עוד

אני ענבל - מעצבת אופנה ואקססוריז, סטייליסטית אישית, חובבת מוזיקה, שופוהולית, נהנתנית ופיינשמייקרית. יש לי הרבה מה לומר, מקווה שתהנו לקרוא אותי! [Honey B הוא שמו של המותג שלי, ומכאן שם הבלוג] לעמוד הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/Honey.B.Label

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מאוגוסט 2014

למה אנחנו מוכנות לגלות את הגיל שלנו אבל לא את המידה שלנו? האם נשים בכל מידה הן “נשים אמיתיות”? ומהי תרומת התקשורת לדימוי הגוף של נשים בכל המידות? הוזמנתי לפאנל שהציע לדון בנושאים אלו, והבאתי את חוויותיי ממנו

21/07/2015

היום הוזמנתי לפאנל אותו ערכה רשת המשביר לצרכן למותג הספרדי הבינלאומי PUNT ROMA, אותו היא מייבאת בלעדית לישראל. כך תואר הפאנל בהזמנה שנשלחה לעיתונאים:

למה אנחנו מוכנות לגלות את הגיל שלנו אבל לא את המידה שלנו? האם נשים בכל מידה הן “נשים אמיתיות”? ומהי תרומת התקשורת לדימוי הגוף של נשים בכל המידות?

 

גילה גמליאל, אותה אנו מכירים בתור השרה לשיוויון מגדרי, הגיעה לפתוח את הפאנל. היא סיפרה כי היא עומדת להפוך לשרה לשוויון חברתי (הרחבה של המשרד הנוכחי), דיברה על כך כי המודל הנשי השולט היום הוא שגוי, ציינה לטובה את ידיעות אחרונות שהפסיקו לאחרונה לעשות הצרת הקפים בפוטושופ, והצהירה כי היא, באמצעות משרדה, מתכוונת לחולל שינוי בתחום. השרה גמליאל התייחסה להצעת החוק של ח״כ תמר זנדברג, נגד אפלייה על רקע עודף משקל (מבלי לתת קרדיט לזנדברג) והודיעה כי היא מתכוונת לקדם חוק מקיף יותר. נחייה ונראה…

היא סיימה את דבריה במשפט יפה אבל כללי מאוד, ואמרה שצריך לשים את השלמות האישית והפנימית כמודל, ולא את היופי החיצוני. כאמור, זה משפט מאוד כללי ולא מחייב, היא לא הרחיבה בנושא (איך בעצם עושים שינוי כזה?) ולא נשארה לשאלות או לדיון עצמו.

בסך הכל מדובר בהופעה תמוהה למדיי, שלא תרמה כהוא זה לדין.

 

חברי הפאנל (מימין לשמאל בתמונה):

הדוגמנית מעיין קרת, שעוסקת בשנים האחרונות לא מעט בנושא של הפרעות אכילה ודימוי גוף

העיתונאית רותם איזק (טיים אאוט, את)

חוקרת האופנה ד”ר שוש רוז מרזל (בצלאל)

הסופרת והעיתונאית ענת לב-אדלר (ידיעות אחרונות)

 המנחה והמלהקת אמירה בוזגלו

הצלם וסוכן הדוגמניות עדי ברקן

את הפאנל הנחתה אשת התקשורת שרון כידון.

פאנל

 

הדיון לא התנהל בצורה ממוקדת, והיו לא מעט קפיצות מנושא לנושא. סיכמתי עבורכם את ה”היי לייטס” לפי נושאים:

 

דימוי גוף אצל ילדים ונוער

שרון כידון פתחה את הדיון בהצהרה כנה כי גם היא, בתור אישה רזה, מתעסקת לא מעט בנושא של דימוי גוף ו”סופרת קלוריות לפעמים״, ושיתפה אותנו בכך שהיא מודעת להשפעה שיש להתנהגותה על בנותיה, בגילאי העשרה. היא פנתה אל הפאנל ושאלה איך המדיה משפיעה על דימוי הגוף שלנו הנשים הבוגרות, ועל זה של הילדות.

מעיין קרת מספרת בתגובה כי היא נפגשת עם הרבה נערים ובעיקר נערות. הרוב לא לוקחים את השפעת המדיה לכיוון של הפרעות אכילה לדבריה, אבל כן ירגישו פחות טובים, ואף סוג של כישלון. דימוי גוף שלילי הוא הגורם מספר אחת לדכאון בבני נוער לטענתה.

עדי ברקן מציין כי רק 4% מהנשים הן במידה של דוגמנית רגילה (34) וטוען, להבדיל ממעין, כי המון ילדות סובלות מהפרעות אכילה, גם בגיל צעיר מאוד (12). הוא מסביר שהילדות מקיאות אבל לא ממקום של מחלה, אלא לגמרי ממקום של לחץ חברתי. ההוכחה לדבריו היא כי הריפוי לא מתרחש באמצעות תרופות.

הוא טוען גם כי ילדות מקיימות יחסי מין בגיל צעיר מאוד (13-14) אבל רק כדי להרגיש ״שוות״, נחשקות.

 

 

המוסר הכפול (בתקשורת ובכלל)

אמירה בוזגלו: יש מוסר כפול בנושא המידות הגדולות. לדוגמא, התקשורת כל הזמן מדברת על “נשים אמיתיות״ ומציגה רק נשים רזות. “מתי נראתה אישה אמיתית על השער של לאישה?”

דוגמא מכיוון אחר למוסר הכפול על פי אמירה, היא שכשרואים שמנה שמרגישה טוב עם עצמה, מלאת בטחון, כמוה, לא באמת מאמינים לזה. אחרי שהיא תלך ישאלו: האם זה אמיתי או הצגה? לעומת זאת, אף אחד לא יפקפק בבטחונה העצמי של אישה רזה ויחשוב שזו הצגה.

כמו כן, את השמנה תמיד יבקרו מאחורי הגב (“איך היא מרשה לעצמה לאכול פחממות?” וכן הלאה)

 

שמנות ב”האח הגדול”

רותם איזק: סטלה עמר הגיעה לבית האח הגדול כדי לייצג נשים שמנות, ובסוף התעמרה בדוגמנית הרזה בשל קנאה, ואז אנשים שואלים את עצמם האם יש שמנה שבאמת מרגישה טוב עם עצמה.

אמירה בוזגלו: לומר שסטלה התעמרה בדוגמנית בשל קנאה ברזון שלה, זו התנייה בעייתית שמקורה בשמנופוביה.

סטלה עמר – האח הגדול

 

שלטון הרזון בראי ההיסטוריה

ד”ר שוש רוז מרזל: מבחינה היסטורית רק בשנות ה-60 התחילו להלל את הרזון. הדור המורד רצה להיראות שונה מההורים, ויצר מודל יופי חדש.

עדי ברקן: “בשנות ה-90 הפכנו את הרזות לרזות מדיי”, ומתייחס לעליתה של קיית מוס לגדולה (קמפיין קלווין קליין).

 

שלטון הרזון ופמיניזם 

רותם איזק: ברגע שנשים יכלו לצאת לעבוד ולהרוויח, הדרך של החברה לדכא אותן היא דרך דימוי גוף. נוצרו סטנדרטים חדשים בלתי אפשריים שידכאו נשים.

ד”ר שוש רוז מרזל: הנטיה לנשים רזות היא אנטי פמיניסטית. השאלה היא למה הנשים כנועות? למה אנחנו מקבלות את מודל היופי הרזה בהכנעה?

ענת לב-אדלר: אני לא נכנעת בעמודים שאני עורכת, לא עושה פוטושופ.

 

אישה או נערה

ד”ר שוש רוז מרזל טוענת כי האישה היפה היא האישה הקרה, העקרה. מוחצים לה את החזה, יוצרים לה מראה נערי, לא בשל, “גוף שאיננו יכול להביא חיים”.

עדי ברקן מספר מאחורי הקלעים של תצוגות גדולות באירופה בשנות ה- 90, כי המעצבים היו מנחים את הדוגמניות walk like a guy, not like a woman

עדי ברקן: מה חושב מעצב אופנה שבוחר ילדה בת 14 לדוגמנית הבית של דיור?

 

עדי ברקן נגד מעצבי האופנה

עדי ברקן טען לאורך כל הפאנל, כי האשמה היא במעצבי האופנה, שברובם הומואים לטענתו. הוא מסביר כי מדובר בגברים שמעולם לא ראו באישה משהו מיני, רומנטי.

עוד טענה של ברקן: “אישה במידה 40 לובשת מידה 36 ונראית מגוחך” – זו אשמת המעצבים. 

 

תפקיד החינוך בדימוי גוף

ענת לב-אדלר: מה שמשפיע על הילדים זה הבית, הכל מתחיל ונגמר בבית.

מעיין קרת: אבל המדיה נכנסת לתוך הבית! אי פשר להתנתק מההשפעות.

ענת לב-אדלר מסבירה שהמהלך קרה בגלל שכל העורכים בידיעות הם הורים לילדים, ורואים אצלם בבית את השפעת הדימוי הכוזב שהתקשורת מציגה. טוענת שצלמי האופנה שמחו על המהלך, כי הם לא באמת רוצים לערוך תמונות ולהצר הקפים, אלא רק מיישרים קו עם הדרישה.

 

איך עושים שינוי בפועל?

אמירה בוזגלו: עזבו את הדוגמניות, זו העבודה שלהן. למה הרשתות מקטינות מידות?

עדי ברקן: כל עוד אנחנו קונים בגדים מאלה שמפרסמים על בנות 14 במידה 34, זה יימשך. צריך להכאיב להם בקופות.

ד”ר שוש רוז מרזל: הרשתות צריכות למכור למי שרוצה לקנות. כרגע, אין הצע לכל מי שמבקש לקנות.

עדי ברקן: בקרוב יתחילו לצאת קולקציות חורף ברשתות הגדולות, הן יעלו תצוגות ויצלמו קטלוגים. אם העיתונים יסרבו לפרסם תמונות שנעשו בהן הצרות הקפים, הרשתות תאלצנה לשחק את המשחק לפי חוקיו החדשים. “נתחיל מהשחקנים הגדולים (הרשתות) ונעבור לקטנים”.

 

——-

לסיכום, הדיון גלש מנושא לנושא, ובצדק – יש המון מה לומר על נושא דימוי הגוף והשפעת המדיה עליו. לצערי בגלל שהוא גלש, ובגלל מגבלת הזמן (אי אפשר להחזיק אנשים שעות באירוע מסוג זה), אף נושא לא דוסקס לעומק ולא הוסקו מסקנות בצורה שתוכל לקדם שינוי.

כמו כן, חסר לי איש מקצוע מתחום הצילום (בהווה. עדי ברקן מייצג את צלמי האופנה של האייטיז + ניינטיז), שיוכל לתת את הזוית שלו. מישהו כמו איתן טל, צלם אופנה מוביל בעשור האחרון, שמצלם עשרות דוגמניות רזות בשבוע; או שי קדם שהוא כוכב עולה בתחום צילום האופנה (בארץ ובאירופה) ויכול לייצג דור צעיר שאולי יהיה פתוח יותר לשינוי ואפילו להובלתו.

אספקט נוסף שניתן יהיה להכניס לדיון עתידי במדיה ודימוי גוף, הוא בלוגריות plus size – ניתן לראות איך השמנות נכנסות ב”דלת האחורית” לעולם התקשורת, ואיזו השפעה עצומה יש להן על התחום ועל דימוי גוף של הקהל שלהן.

הבלוגרית Gabifresh

 

בפן האישי, אכזב אותי מאוד לגלות שהביטוי “נשים אמיתיות” מקבל שימוש לרעה גם בפאנל כזה, שמורכב מאנשי מקצוע שאמורים לדון בנושא הזה בצורה יותר “מקצועית”. ציפיתי לשמוע כאן שיח מודע יותר, ואני אסביר:

כשמשתמשים בביטוי “נשים אמיתיות” כדי לתאר נשים שמנות, בעצם מעליבים את הרזות ואומרים שהן אינן נשים. אני בעצמי אישה שמנה, ואני לא מאמינה שצריך לעשות “סקיני שיימינג” כדי לחזק את אותנו, השמנות.

לטעמי במצב אידאלי המדיה תציג מגוון של מודלים שונים של יופי – אם בגודלם ואם בצורתם (וגם בצבעם או בגילם, אבל זה נושא לדיונים אחרים).

 

 

עד כאן להפעם,

מקווה שנהניתן/ם ואשמח לשמוע מכן/ם בתגובות,

ענבל

עוד מהבלוג של ענבל מימרן

תצוגה מקדימה

אופנה קטלנית

  פרולוג סדרת הריאליטי הנורווגית "Sweatshop - Dead Cheap Fashion" שלחה שלושה בלוגרי אופנה צעירים לעבוד במתפרה קטנה בקמבודיה במשך חודש. במתפרה הזו מייצרים בגדים עבור ענקיות אופנה כמו H&M ו- MANGO - מותגים אהובים על בלוגרים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

היכוני לביאת הסתיו

  הרכבתי מגוון מערכות לבוש שיתאימו לנשים בעלות סגנונות לבוש שונים, וכולן מורכבות מפריטים שעוצבו ויוצרו בישראל, כי אג'נדה לא נוטשים, אפילו לא בסתיו...   החכמה ...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

הופה פורים סטייל

  מתחפשת בפורים? איך שאני רואה את זה, פורים הוא חג שמח, משמח ומספק הזדמנות נהדרת להתחדש בפריט מעוצב שתרכשי כי את "חייבת לתחפושת", ותמשיכי אח"כ ללבוש שוב בחיים האמיתיים; מה שנקרא - רווח כפול. וכמובן שאני ממליצה על פריטים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה