הבלוג של עפרה לוי

תוצרת בית

עד לפני כמה שנים הייתי עורכת דין, נשואה + 2 + כלב, עם שתי מאזדות בחניה, וגינה בגודל של שטיח באחד הפרברים. היום אני אמא סינגלית לשני מתבגרים מופלאים, חיה, עובדת ונושמת את תל אביב. אחרי חיפוש מעמיק ולא קצר מצאתי מה אני רוצה להיות... +עוד

עד לפני כמה שנים הייתי עורכת דין, נשואה + 2 + כלב, עם שתי מאזדות בחניה, וגינה בגודל של שטיח באחד הפרברים. היום אני אמא סינגלית לשני מתבגרים מופלאים, חיה, עובדת ונושמת את תל אביב. אחרי חיפוש מעמיק ולא קצר מצאתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה ואת זה אני משתדלת לעשות היום.

עדכונים:

פוסטים: 19

החל ממאי 2010

זה לא אופייני לי אבל משום מה הפעם לא הצלחתי להתאפק. תגובה לפוסט של גילי קצנלנבוגן כאן בסאלונה: קוגריות, נמאסתן”. תגובה (כמעט) מהשרוול. בלי אף מילה על אהבה.

17/11/2010

קצת קשה לי להגיד את זה, אבל כשקראתי (שוב ושוב ושוב) את הפוסט “קוגריות, נמאסתן” חזרתי בכל פעם לאותה מסקנה: זה טקסט של גבר כועס ומקנא. (וסליחה, גילי, אם היה כאן הומור שפספסתי בגדול) כועס ומקנא בכל אותם חאזוסים שתופסים את מקומם של הגברים בני גילנו.

ואת הכעס והקנאה מלווה ברקע גוון של עלבון. עלבון מובן, אני חייבת לציין, שהרי אנחנו, הקוגריות, שמחזיקות לנו איזה חזוס-מחמד שעושה לנו נעים בגב, עושות את זה אחרי שבמשך שנים חיינו אתכם, ואתם הייתם שם בשבילנו, עמדתם לצידנו, הקשבתם לנו, עברתם איתנו הריונות, ולידות, וחיתולים, והייתם הגברים השווים. והנה, עכשיו אנחנו מחליפות אתכם בדגם צעיר יותר ושעיר פחות. לא יפה מצידנו. באמת לא יפה. אבל קצת מוכר, לא? אותה תופעה בדיוק, תקופת מד-מן, רק הפוך. גם אז זה היה לא יפה. אבל קרה בשקט-בשקט כל הזמן.

רגע של רצינות – כפי שאני רואה את זה, כולנו, גברים ונשים, משלמים היום את המחיר של המהפכה הפמיניסטית שהתחילה אמנם לפני קצת יותר מ-100 שנה אבל הצטיידה בסוללת יחסי ציבור רק לפני 50 (כלום-זמן במונחי מהפכות). להמחשה זריזה -  לפני 50 שנה ביטויים כמו “העצמה נשית” או עסק כמו שיש לי היו משהו בין בדיחה לפנטזיה מרוחקת שנות אור מהמציאות.

כל כך הרבה השתנה בכל כך מעט זמן.

פלא שהתבלבלנו? כולנו?!

ובתוך כל הבלגן וההרס שהוריקן מסוג מהפכה חברתית עולמית משאיר אחריו, חיים אנחנו – גברים ונשים, שכבר עברנו חוויות של מערכות יחסים אינטימיות עם בני המין השני, רובנו עם יותר מבן/בת זוג אחד/ת, והבנו שזה לא טריוויאלי בכלל. בלשון המעטה. המון קצרים בתקשורת. המון מסרים חיצוניים. המון התרחשויות ועיסוק בכותרות האלה בדיוק.

גברים ממאדים נשים מאיפה? פיק אפ בארים. טיפול זוגי. אחוזי גירושין בשמים. אתרי הכרויות. פייסבוק. התערטלויות פומביות במגוון פורמטי-ריאלטי. סקס והעיר. סקס והעיר. אישית אני לא מאוהבת בסדרה אבל לגמרי סקס והעיר.

אז עכשיו אנחנו קוגריות ומנסות גברים צעירים. מה קרה?!

הפוסט המקורי כל כך היטיב להביע למה קוגר/חזוס זה לא. אני רוצה לנסות לתת כמה סיבות למה כן:

א. שנים נשמעת הטענה כלפי נשים על כך שהן לא יכולות להבין שלפעמים סקס יכול להיות פשוט רק סקס. שלא תמיד מעורבים שם רגשות עמוקים. והנה, כשנשים עם ותק כלשהו בחיים בכלל ובסקס בפרט, מעזות באומץ לנסות את הדרך שאתם כל כך מעודדים, אז גם זה לא בסדר?

ב. פעם קראתי ששיא המיניות מתרחש אצל גברים בגיל 15 ואצל נשים בגיל 35. אני מסכימה שהמספרים האלה ביחד גורמים אי נוחות. גדולה. אז “משכנו” הכל 10 שנים קדימה ואי הנוחות נעלמת. זה באמת אמור לעבוד טוב. לשני הצדדים. ביולוגית.

ג. אני אנסה להיות עדינה. טוב. לא. תכלס – כולכם קצת ילדותיים וזקוקים לטיפול. לחזוסים יש תירוץ טוב יותר. הם קרובים יותר כרונולוגית.

ד. בימים שעוד היה לי כרטיס באתר הכרויות הייתי מקבלת פניות בעיקר מגברים משתי קבוצות גיל: 50+ ו-20+. להמשיך?

ולפני סיום אני חייבת וידוי: כתבתי בגוף ראשון בכוונה תחילה אבל לצערי אני קוגרית מתחזה. אין לי אף חזוס, וגם לא היה לי בעברי. (7-8 שנים פער לא נחשב… נכון?). אני הכי מפרגנת לאלו שיש להן. (וכן, אפילו קצת מקנאה על האומץ. עדיין לא קל להן. תראו כמה כעס יצא מגבר אוהב-נשים כמו גילי)

ולכל אלה שהתופעה מגעילה אותם, או מעצבנת, ואפילו דוחה, או משעממת – קצת סבלנות. גם זה יעבור, ויקרו דברים אחרים. דברים שרואים מכאן וכו’. בטוח יהיה מעניין.

בינתיים אני מייחלת שקצת תחזרו להיות ציידים באמת. יש לי תחושה שזה יכול לעבוד.

עוד מהבלוג של עפרה לוי

תצוגה מקדימה

התאהבתי בירמי קפלן

הפעם האחרונה בה התאהבתי היתה לפני 7 שנים בערך (אאוץ'). זו היתה אהבה ומערכת יחסים שנמשכו קצת פחות משנתיים והסתיימו במפץ גדול. מפץ שגרם נזקים מהם לא הייתי בטוחה שהתאוששתי עד היום. זה לא...

תגובות

פורסם לפני 9 years

על מוסר ועבודה

העבודה במטבח היא קשה וסיזיפית. כל מי שאי פעם עבד במטבח מקצועי יודע על מה אני מדברת. זו עבודה שדורשת עמידה ממושכת על הרגלים, סחיבה והרמה של כלים כבדים, ועבודות ניקיון יומיומיות ומפרכות. לא פשוט בכלל. כמי שעשתה בעצמה את...

תגובות

פורסם לפני 9 years

עשור לחיי החדשים

סיכומי עשור מאד מקובלים ונפוצים בעולמנו. בסיום עשור קלנדרי התקשורת חוגגת עם כל סיכום אפשרי: פוליטי, מוזיקלי, קולינרי, או סתם סיכום של הטרנדים שליוו את העשור שחלף. בימי הולדת עגולים אנחנו נוטים לחשבונות וסיכומים, החלטות...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה