הבלוג של ענת גל און

התמקדות בבית

מי אני: אשה, אמא, בת, חברה. מנחה מוסמכת להתמקדות למבוגרים וילדים, מלמדת התמקדות (פוקוסינג) בגישת התמקדות בבית, מנחה מוסמכת לקונסטלציה משפחתית, מנחה סדנאות התמקדות להורים ומלווה תהליכי התמקדות אישיים, זוגיים... +עוד

מי אני: אשה, אמא, בת, חברה. מנחה מוסמכת להתמקדות למבוגרים וילדים, מלמדת התמקדות (פוקוסינג) בגישת התמקדות בבית, מנחה מוסמכת לקונסטלציה משפחתית, מנחה סדנאות התמקדות להורים ומלווה תהליכי התמקדות אישיים, זוגיים ומשפחתיים. מקשיבה, מתבוננת, חשה, חושבת, אוהבת, כותבת ~ מה זה התמקדות: פוקוסינג, הקשבה עמוקה ועוצמתית פנימה, לתוכנו, ולזולת. עבודה אישית, זוגית וקבוצתית שמניעה שינוי עמוק ~ מה זה בית: משם זה מתחיל, ושם זה ממשיך ~ מה בבלוג: תחושות, התנסויות, רעיונות, מחשבות, תמונות, סיפורים מהקליניקה, סיפורים מהסדנאות, והרבה סיפורים מהבית ~ איפה עוד ניתן לפגוש אותי: www.homefocusing.com https://www.facebook.com/homefocusing

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מינואר 2013

די מהר יצאו בני ישראל ממצרים, אבל הדרך אל החירות ארכה ארבעים שנה, במדבר. על שינויים, תהליכים ועל גורם הזמן – בעיני ההתמקדות

24/03/2013

כל אחד והעבדות שלו. מה ששולט בו, מנהל את חייו, מונח כמו אבן כבדה על גבו, על ליבו.
אצל אחד אלה מיגרנות. משתקות, מצמיתות, מוציאות מאיפוס, מתפקוד. כאב צורב שמעלה דמעות ויאוש – עד מתי?
אצל אחרת –בדידות. כמיהה לאהבה, לזוגיות, לשותף לדרך. אהבה ללא תנאי, ללא פחד.
השלישי מרגיש כמו עבד של ממש: בכל בוקר הוא קם והולך לעבודה, כבוי עינים, שחוח גו. באחד מחדרי ליבו הוא מטפח את החלום שלו, בהיר וצבעוני ומשמח, ובין לבין נמצא ים הפחד. הפחד לקום ולעזוב, לקחת את הסיכון, לקפוץ למים.
הרביעית רוצה ילד. שעון גדול מתקתק בקרבה, וכל חודש שחולף מביא איתו אכזבה נוספת. מסביב נשים הרות מתרבות ללא הרף, ילדים צוחקים אל הוריהם, ואצלה – שממה.
והחירות – צורה לה. כמו אותו פסל רם ונישא היא עומדת שם, ברורה כשמש. כך אני רוצה להיות. לשם אני רוצה להגיע. ומהר. לקום מחר בבוקר נטול כאב, חופשיה מפחד, יודע את הדרך, הרה.
אז תנו לי תרופת פלא, טיפול קסמים, מתכון בטוח.
כולנו כמהים לקפיצת דרך, לחצות את הים בחרבה ולא להביט אחורה.

 

על הדרך, ועל התמקדות
די מהר יצאו בני ישראל ממצרים, והמצות שאנו אוכלים בלילות הסדר עד היום הן הוכחה לכך.
אבל הדרך אל החירות ארכה ארבעים שנה, במדבר. דרך ארוכה, קשה, מלאת תהפוכות, שגם במהלכה היו בני ישראל עבדים לפחד, לפקפוק, ליאוש.
כי היציאה מעבדות לחירות איננה מאורע, אלא תהליך.
כי מעבר ממקום למקום איננו נקודה, אלא דרך.
כי שינוי לא נוצר באחת, הוא לוקח זמן.
“אינך יכול לנוע מהר יותר מהחלק האיטי ביותר שבך”, אומרים אצלנו, בהתמקדות.
.
ואמנם, אלה הם החלקים הכי איטיים שבנו: הפחד, הכאב, הבלבול, היאוש. הם זקוקים לסבלנות, לחמלה, להקשבה עדינה שאינה מאיצה בהם להיעלם ולהשתנות. ואפשר גם להקשיב לצורך הנואש הזה, שייעלמו וישתנו כבר, ולתת גם לו התייחסות דומה.
וחשוב לזכור: בדרך הזו, איננו צריכים לצעוד לבד. הדרך הזו, גם אם ארוכה, איננה מדבר ציה. במהלכה אפשר להיעזר במשאבים – מתוקים כמו מן, מחזקים כמו שליו – יכולות, אנשים ורגשות שנמצאים שם, בתוכנו, לצידנו, בדרכנו.
ומותר להישבר ולדמוע, וכמעט לאבד את האמונה.
אבל אם רק נמשיך ללכת, נגיע אל הארץ המובטחת.
.
.
ענת גל-און, מנחה מוסמכת להתמקדות ולקונסטלציה משפחתית
התמקדות בבית – תהליכים אישיים ומערכות יחסים
קורס התמקדות בתל אביב, סדנאות התמקדות להורים, תהליכים ליחידים, זוגות ומשפחות

עוד מהבלוג של ענת גל און

תצוגה מקדימה

"הקול בראש" - סרט מהפכני בלב המיינסטרים

כבר כשראיתי את הטריילר של הסרט החדש של דיסני-פיקסאר ידעתי שהוא בשבילי: ארוחת ערב משפחית קיבלה מימד עומק, כאשר חלקים שונים – כעס, פחד ועוד - של כל אחד מהמשתתפים, קיבלו את מרכז הבמה והניעו את האינטראקציה בין אמא, אבא...

תצוגה מקדימה

קבלה רדיקלית באמת

זה עומד להיות הפוסט הכי חשוף שלי, כי הוא עוסק גם בכאב גדול וגם במשהו שברגיל אני ממש משתדלת להסתיר. תשאלו - אז למה בכל זאת לחשוף? כי לאחרונה הכאב התגבר, ולאחרונה הבנתי איך...

תצוגה מקדימה

להרביץ לשולחן

במסגרת ההתלהבות הכללית בגן השעשועים, פגעה ידה של בתי בפניה של חברתה במכה כואבת. החברה התחילה לבכות, ובתי, נחרדת, אמרה: סליחה, זה לא בכוונה. החברה המשיכה לבכות, ותוך שלוש שניות הצטרפה אליה גם בתי, וביקשה ללכת הביתה. "אמרתי לה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה