הבלוג של מובילות לשינוי

עדכונים:

פוסטים: 203

החל מינואר 2015

שלום לכולן ולכולם, שמי עופרה ציון, אני משמשת כממונה חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי הבניין, העץ והתעשיות הנלוות. בימים אלה אני מציינת למעלה מ-30 שנה בהסתדרות, והשנים הרבות בארגון מאפשרות לי להסתכל בפרספקטיבה רחבה למדי על התהליכים שההסתדרות והחברה הישראלית בכללותה עברו, ואני יודעת שאנחנו בהחלט בדרך הנכונה לשינוי חברתי!

העשייה החברתית אינה זרה לי. עוד בזמן לימודי האקדמיים עסקתי במגוון תחומים חברתיים, הדרכתי סטודנטים מחו”ל באוני’ ת”א ובסוכנות היהודית, הנחתי קבוצות בבתי ספר תיכוניים ועוד, וכשהגיע הזמן לצאת להשתלב בשוק העבודה הגעתי להסתדרות במרחב תל-אביב, לתפקיד ניהול מחלקת ההדרכה והנוער. לאחר מכן הכרתי מקרוב את תחום האיגוד המקצועי, כאשר טיפלתי בחברות התעופה ובמוסדות החינוך במרחב וייצגתי עובדים בבתי הדין.

ב-2008 נבחרתי להיות שותפה להקמת איגוד חדש לעובדי התחבורה, בראשותו של אבי אדרי. באיגוד טיפלתי בתחום התחבורה האווירית והיבשתית. הקמת האיגוד הייתה צעד היסטורי לעובדים בענף, ולשמחתי הייתי מעורבת בהסכמים קיבוציים שהתוו את הדרך גם לשנים שלאחר מכן. צירפתי עובדים להסתדרות, הקמתי ועדים חדשים והשתתפתי בדיונים בכנסת בנושאים מהותיים.

לאחר מספר שנים גמלה בליבי החלטה לבצע שינוי, ועברתי להסתדרות עובדי הבניין והעץ אשר בראשה עומד יצחק מויאל, שהביא לשיפורים מהותיים בענף כולו לטובת העובדים וזכויותיהם עם שורת הסכמים עדכניים שהוציא לפועל ושדרוג אמיתי בתנאי ההעסקה בענף.

בהסתדרות עובדי הבניין והעץ אני משמשת כמזכירת חטיבה ארצית, מה שאומר שבפועל אני אמונה על הטיפול במגוון פעילויות האיגוד המקצועי על כל ענפיו של תחום הבניין, העץ, קרמיקה, זכוכית, מחצבות ועוד.

גם כאן הייתי שותפה להקמתם של התארגנויות עובדים, ובין היתר לקחתי חלק באיגודם של 600 עובדי המרכז הלוגיסטי של נגב קרמיקה, התאגדות שבהמשך הובילה גם להסכם הקיבוצי הראשון בחברה. אך אולי יותר מכל, חשוב לי לציין בהקשר זה התארגנות נוספת ומיוחדת שהייתי שותפה לה – התארגנות מנופאי עגורן צריח.

במסגרת המגע שלנו עם השטח פנו אלינו מנופאים רבים שכבלו על תנאי העבודה הקשים ובלתי נתפסים עמם הם מתמודדים, וזיהינו את הצורך הדחוף לטפל בסקטור זה. הדרך הייתה קשה ומורכבת בין היתר בשל פיזורם של העובדים באלפי אתרי בנייה שונים בכל הארץ. לא ויתרנו, ובעבודה מאתגרת ומאומצת הצלחנו לאגד אותם על מנת שיחד איתם נוכל להיאבק להסדרת התנאים בתחום.

28796259 - crane of building construction against beautiful dusky sky

היכרותי האישית עם המנופאים והחשיפה לתנאי עבודתם, הפכו אותם לקרובים לליבי. לשמחתי, ב-2017 נחתם הסכם קיבוצי היסטורי המיוחד למנופאים ומנופאיות שמהווה גם הישג ברמה הבינלאומית. ההסכם מעניק לראשונה התייחסות נפרדת לצרכים הייחודיים להם, הנובעים מאופי המקצוע. הוא כלל תנאים מועדפים למנופאים, הגדלת השכר השעתי, תוספת ותק, תוספת גובה, קרן השתלמות ועוד – וכל זאת במקביל לדגש על נושאי הבטיחות.

המלאכה שלנו באיגוד עוד רבה בתחום זה של הבטיחות, שלצערי לא זוכה למענה הולם מצד המדינה ולעתים קרובות מדי אנו חשופים לפציעות קשות ואף למקרי מוות של פועלים באתרים. זהו נושא כבד משקל ואנו בהסתדרות עובדי הבניין והעץ והתעשיות הנלוות שמים עליו דגש רב. לא נפסיק להיאבק למען הבטיחות שהיא הדבר החשוב ביותר בענף הבנייה מעל לכל.

התחום בו אני עוסקת הוא מעניין ודינמי ומספק לי אתגר רב. כחלק מהעשייה שלנו באיגוד אנו מקפידים על פעילויות רווחה לעובדים, בשיתוף הקרן לעידוד הבנייה בישראל. כך למשל אנו מוציאים לפועל השתלמויות הנערכות בבתי מלון ומשלבות את נושא המקצועיות והבטיחות עם פנאי והנאה. בנוסף אנו מקיימים ימי כיף לעובדים (הנערכים דווקא בימי שישי על מנת שמרביתם יוכלו להשתתף) וימי ספורט המשלבים ספורטיביות, הנאה וסולידריות בין העובדים ממקומות תעסוקה שונים.

פרויקט נוסף שאני גאה בו במיוחד הוא אירועי יום האישה לעובדות ענף הבנייה, שמאפשר בין היתר לאלפי מזכירות ועובדות בתפקידי מנהלה, מנופאיות ועוד, להגיע ליום כיף של העצמה נשית ולהיזכר שהן מהוות חלק בלתי נפרד מהענף.

בהקשר זה, זה המקום לציין כי אני מרגישה שעצם עובדת היותי אישה מאפשרת לי להתמודד עם סקטור שרובו גברי בדרכי שלי. אני צועדת אל תוך מחצבות, מפעלים או אתרי בנייה והמבטים לעתים קרובות מופתעים לגלות מולם אישה, אך הדבר דווקא מהווה יתרון מבחינתי כשאני מרגישה כאישה חזקה בעולם גברי. בעולם יחסי העבודה, זה פחות משנה אם אתה גבר או אישה, הדבר החשוב הוא המטרה המשותפת – לדאוג לאדם העובד באשר הוא.

שלכן ושלכם,

עופרה ציון, ממונה חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי הבניין והעץ

saloonaofra

עוד מהבלוג של מובילות לשינוי

חלקת האלוהים הקטנה שלי

  אסיפות עובדים, צעדים ארגוניים, סכסוכי עבודה, הפגנות סוערות וטקסים לחתימות על הסכמים קיבוציים, אף פעם לא היו חלק מהתכנית שלי. בחלומותיי הפרועים לא דמיינתי שאקח חלק בעשייה כה משמעותית שמצליחה לחולל שינוי בחייהם של...

תגובות

פורסם לפני 5 years

אנחנו פה בשביל החולים, למה המדינה לא פה בשבילנו?

  אף אחד לא קם בבוקר ואומר ״אני אלך ללמוד רנטגנאות״. אותי החיים הובילו לשם. אמא שלי שתחיה, היא אחות מוסמכת.היא סיפרה לי על מקצוע הרנטגנאות והחלטתי להירשם ללימודים. מיד התאהבתי... אני עובדת כמעט 6 שנים בבית החולים...

תגובות

פורסם לפני 5 years

מאבק העובדים מאחורי העוף בשקל

בחיים לא חשבתי שאני זו שאוביל התאגדות עובדים במקום העבודה שלי. אני עובדת בחברת ביכורי השקמה כבר הרבה שנים, ולתומי חשבתי שאני נמצאת במקום יציב. אחרי הכל מדובר בעבודה שעוסקת בשיווק מזון, פירות וירקות, חברה שאחראית לשיווק...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה