הבלוג של מובילות לשינוי

עדכונים:

פוסטים: 152

החל מינואר 2015

לעבוד בשוק הסלולר זה כמו לעלות על רכבת הרים מפחידה, פעם את למעלה ופעם את למטה, תמיד יש לופים. מאז רפורמת כחלון בשנת 2012, הרגשנו שאנחנו הולכים ונעלמים. השוק שלנו נחתך בחצי.

ביולי 2014 שוב נכנסנו לסחרחרת. החלו שמועות על קיצוצי ענק אצלנו בפרטנר. התחושה הזאת ש”רק לא אני”, ש”רק לא החברים שלי”, היא נוראית. הרי זה לא שמישהו אחר באמת יסבול פחות. זהו הרגע שאת מבינה שככה אי אפשר להמשיך, שחייבים לעשות מעשה ולהתאגד. ברקע נמצא מאבק ההתאגדות בסלקום והמו”מ המתקדם בפלאפון.
זהו תהליך לא פשוט. התחלנו, חברים טובים מאותו אגף, להיפגש באזורים נסתרים ולהניע מהלך. תוך כדי אנחנו מגששים כל הזמן, מסתכלים מעבר לכתף.
לשיחות הראשונות עם רכז מלווה מהאגף להתאגדות עובדים בהסתדרות אנחנו מגיעים עם המון מוטיבציה. בכל פגישה אנחנו מקבלים שיעורי בית, וקיום הפגישה הבאה מותנה בהבאת עוד פעילים. כך, אנחנו מתחילים לבנות נדבך אחר נדבך את השלד המדהים הזה. זוהי חוויה חד פעמית. אנחנו פוגשים אנשים מדהימים בערבים, ומקפידים לשוחח בינינו בטלפונים שלא שייכים לחברה. האדרנלין בשמיים, בטוחים שאנחנו נרדפים.

ב-3 במרץ 2014 אני ועוד שלושה מחברי להתאגדות מוזמנים לשיחות שימוע לפני פיטורין. שבוע לפני ההכרזה על ההתאגדות אנחנו נחשפים, אחרי עבודה מטורפת של כ-5 חודשים קשים. אני מפחדת שכל הזמן שהקדשתי לפרויקט הזה יהיה לשווא.
כמובן שהשיחה הזו הפתיעה אותי. אני עובדת בחברה כ-10 שנים ויש לי תעודות המעידות על היותי עובדת מסורה ומצטיינת. אבל אין לי זמן לשקוע, אני גם אמא שצריכה להוציא את בתי מהגן ואני פשוט רצה למטלות. רק באוטו אני מבינה מה עברתי ואני מבצעת שיחות תוך כדי נסיעה עם ההסתדרות ומתעדכנת על שאר השיחות שעברו חברי. באותו הרגע אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון – החלטתי להילחם על הזכות של העובד לכבוד, להערכה ולאכפתיות.

ב-9 במרץ 2014 בשעה 7:30 אנחנו מתייצבים בפרטנר להתחלת מבצע החתמות להצטרפות לוועד.
ההחתמה בחברת פרטנר לא הייתה פשוטה. במשך חצי שנה החתמנו עובדים מפוחדים מבלי לדעת כמה עובדים באמת יש בחברה. כיתתנו רגלינו בכל נקודת שירות ומוקד. קיללו אותנו, כתבו נגדנו בפייסבוק, אבל פעולה שכזאת רק העצימה אותנו וחישלה אותנו.

ב-8 בספטמבר 2014 הנהלת החברה הכירה בוועד פורמלית. עשינו זאת עם המון נחישות ודבקות במטרה.
היום אנחנו נמצאים כשלושה חודשים במו”מ. ההנהלה עדיין מחביאה אותנו ועדיין לא מקבלת אותנו. אנחנו נלחמים ועובדים על שיפור תנאי העובד, למען עתיד טוב יותר ולמען הצדק החברתי, כי שינוי מתחיל בחברה.
בימים אלו אנו עובדים על תנאי הפנסיות בשיתוף ההנהלה. מייצרים רווחה מדהימה ללא תקציב ומנסים לפתור בעיות של עובדים שפונים אלינו.

כל בוקר אנחנו קמים לאתגר חדש. הסיפוק הוא התגמול שלי.

קרן אופק היא יו”ר ועד עובדי חברת פרטנר

קרן אופק

 

עוד מהבלוג של מובילות לשינוי

תצוגה מקדימה

חלקת האלוהים הקטנה שלי

  אסיפות עובדים, צעדים ארגוניים, סכסוכי עבודה, הפגנות סוערות וטקסים לחתימות על הסכמים קיבוציים, אף פעם לא היו חלק מהתכנית שלי. בחלומותיי הפרועים לא דמיינתי שאקח חלק בעשייה כה משמעותית שמצליחה לחולל שינוי בחייהם של...

תגובות

פורסם לפני 3 years

אנחנו פה בשביל החולים, למה המדינה לא פה בשבילנו?

  אף אחד לא קם בבוקר ואומר ״אני אלך ללמוד רנטגנאות״. אותי החיים הובילו לשם. אמא שלי שתחיה, היא אחות מוסמכת.היא סיפרה לי על מקצוע הרנטגנאות והחלטתי להירשם ללימודים. מיד התאהבתי... אני עובדת כמעט 6 שנים בבית החולים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מאבק העובדים מאחורי העוף בשקל

בחיים לא חשבתי שאני זו שאוביל התאגדות עובדים במקום העבודה שלי. אני עובדת בחברת ביכורי השקמה כבר הרבה שנים, ולתומי חשבתי שאני נמצאת במקום יציב. אחרי הכל מדובר בעבודה שעוסקת בשיווק מזון, פירות וירקות, חברה שאחראית לשיווק...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה