הבלוג של הילה אלפרט

הילה אלפרט מישהי לרוץ איתה

יומנה של אצנית מתחילה

עדכונים:

פוסטים: 55

החל מפברואר 2010

29/06/2014

הבעיה עם ספורט למתחילים היא שבכל רגע נתון יש יותר סיבות ללא מאלה של הכן, ובזמן שאני מחכה לסם שיתחיל לפעול ואהיה שבויה בהתמכרות שכולם מדברים עליה, אני מנסה שלא להשתעמם. בתחילת השבוע, אחרי שלושה ימים שלא עשיתי כלום, חשבתי שזהו זה. שהנה זה לא קורה. שאתקשר לנותני החסות להגיד תודה על האמון והתמיכה, על שהקשיבו לי בכלל כשביקשתי מהם לחשק אותי בחוזה אחרת אין סיכוי שאצליח לרוץ, אבל שזה פשוט לא זה. אחרי האכזבה מנבחרת ספרד, אחת משמונה הנבחרות שהחברה פרסה עליהן חסות במונדיאל הזה, ספק אם מישהו שם יספור את הפרישה שלי.

*
אבל אז אחי הקטן אמר לי שהבעיה שלי היא שאני ממנסה לבנות לי מסגרת של כמה אימונים בשבוע במקום לגשת אליהם באותה הנחישות בה ניגשתי אל הסיגריות. זה היה בכיתה י”א, שכבתי בבית עם צהבת והיה לי המון זמן ללמוד לעשן. אחי והחברים שלו הם שנתנו לי את הסיגריה הראשונה וכשהתלוננתי שהיא עושה לי בחילה אמרו לי שאין לי מה לדאוג. שאם אעשן ברצף, כמה פעמים, הבחילה תעבור. זה עבד. הבחילה עברה, אני מכורה.

hila

התמדה ורצף זה העיקרון מכאן שאני צריכה להתאמן כל יום. ללכת עם הנעליים הכתומות לכל מקום, לנצל כל הזדמנות ליצור אימון אפילו אם הוא קצר, בן עשרים דקות. זה לא הולך באותה הקלות בה זה הלך עם הסגריות, אחרי הכל קשה להשוות התמכרות בישיבה לכזו שמזיעים את הדרך אליה אבל אני חושבת שזה מתחיל לעבוד.

בנעליים כתומות נכנסתי לבנציון 1. היא ישבה על קצה הבר שותה את הסודה שלה ועל המגרש מסי, בשידור חוזר, שם גול, מלכלך לאניימה שעד אז שמר על שער נקי במונדיאל הזה. דקה אחרי זה אחמד מוסא השווה לניגריה ורגע לפני המחצית מסי הבקיע שוב.

איזה משחק, איזה שחקן, איזה ממתק המונדיאל הזה. “אז את ומסי מקבלים חסות מאותה חברה, הא?” חייכה כשיצאנו במחצית לעשן סיגריה. סיפרה לי על אוסף הנעליים שיש לה בבית. נולד כשהייתה ילדה קטנה בשנות ה-60′ שהתחילה ללחוץ על אימא שלה שתקנה לה אדידס רום. עד היום אין לה מושג מאיפה הן נכנסו לה לראש כי לא היו אז פרסומת והיא לא זוכרת שקראה עליהן בשום מקום אבל כשנעלה אותן בפעם הראשונה והגיעה שלישית בריצת 60 מטר, היה לה ברור שזה לא היא, זה הן. מאז היא אוספת נעליים כאלה, יש לה בבית איזה תשעה זוגות, ועד היום, אפילו שהיא כבר לא רצה לשום מקום, היא מאמינה שיש בהן כוחות. אמרתי לה שזה בדיוק מה שאני חושבת על הנעליים שלי, אבל היא אמרה שהיא בעניין של נעלי ספורט מעור.

עוד מהבלוג של הילה אלפרט

תצוגה מקדימה

אדם בתוך עצמו הוא רץ

"על מה חשבת כשחשבת?", שאלה אותי הבלונדינית, דקת הגב אצלה אלוהים התעכב על כל רגל. "מילא זה שהחברות שלנו גמורה, והיא גמורה את יודעת, מה יהיה עלייך? לרוץ זה לא תרבותי. זה יגמור לך על הברכיים". את כל העיר חציתי ברגל לשבת איתה לקפה,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לגוף אני מקשיבה

זהו זה. שישה אימונים ודודי כבר לא מוכן לתת לי יד אפילו לא כשאני יורדת ללנצ'ים. אומר שאני מוכרחה להתחיל לסמוך על שיווי המשקל שלי ושאם זה יעזור אני מוזמנת לתפוס לעצמי במותניים. נו, באמת. יש משהו מעליב במעידות הקטנות, ברעד...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

כל הג'אנק שבבטן

אני על ההליכון, שיפוע 8 מהירות 6. על השעון אני לא מסתכלת שלא יתחיל להאט כמו שהוא תמיד עושה כשמסתכלים עליו. בטלוויזיה המשטרה מצליחה לתפוס את הרוצחת האמתית. מסתבר שהמורה היא זו שפיתתה את התלמיד. בערוץ אחר פרופ' קראסו מסיים...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה