הבלוג של הילה אלפרט

הילה אלפרט מישהי לרוץ איתה

יומנה של אצנית מתחילה

עדכונים:

פוסטים: 55

החל מפברואר 2010

“על מה חשבת כשחשבת?”, שאלה אותי הבלונדינית, דקת הגב אצלה אלוהים התעכב על כל רגל. “מילא זה שהחברות שלנו גמורה, והיא גמורה את יודעת, מה יהיה עלייך? לרוץ זה לא תרבותי. זה יגמור לך על הברכיים”.
את כל העיר חציתי ברגל לשבת איתה לקפה, לאכול סכריסטיאן, מקל מבצק עלים מנוקד סוכר ושקדים, לספר לה על דודי ברון המאמן החדש בחיים שלי, האיש שבעוד פחות משנה יהפוך אותי לאצנית. חמושה בנעליים הכתומות שיש בהן מין קצף אסטרונאוטים, מנוע קטן שדוחף קדימה, משהו שעושה חשק ללכת, לא משנה לאן. טכנולוגיה חדשה שפותחה באדידס, boost, הם קוראים להן שם.
IMG-20140225-WA0001
נעליים כתומות ושאבלי

“את חייבת לנסות”, אמרתי
“את הקרואסון?” שאלה
“את הנעליים”
“אני? בנעלי ספורט? הילולה די! לאן הלכת? מה קרה לך?”
“נתקעתי בחלום בו אני רצה וכמו פורסט גאמפ נושרים ממני הברזלים” אמרתי לה , הזמנתי לנו באגט. סיפרתי לה איך צמחה בי תשוקה לשרירים חדשים, איך נולד החשק המשונה לחתוך את העיר בריצה, להזיע מתוך התכוונות מלאה.
מתוך גמגומי הבוקר, מבעד לאדי המרק ועשן הסיגריות, שנים שראיתי אותם עוברים בחלון המטבח, רצים את השדרה בדרך אל הים. בצעדים קטנים או בגמיעות גדולות. על הראש כובע מצחייה כאילו משהו יוכל לשמש המוגזמת של תל אביב ובאזניות יש מישהו ששר רק בשבילם. אחרי הכל אדם בתוך עצמו הוא רץ.
והתבשל בי החשק ועלה בי הרצון להיות בין באי החוף, אלה הרצים לאורך הטיילת או אלה המתנצחים עם החול.
“שישה חודשים, שלוש פעמים בשבוע ואת רצה עשרה ק”מ”, אמר לי פעם יאיר קרני, בן 63, אלוף ישראל 23 פעמים בריצות למרחקים החל מ- 800 מ’ ועד למרתון. שיאן העולם לוותיקים ב-1,500 מטר. “את תעשי את זה”, הוא קבע ולא הייתה טיפת ספק בעיניי התכלת שלו, “את רק צריכה לרצות”. זו הבעיה עם הגשמת חלומות ספורטיביים. הם תמיד תלויים בכוח הרצון. ואצלי הרצון כמו שאר השרירים לא בכושר ועברו שלוש שנים מאז הפגישה עם קרני ועד שנכנסתי למכון של דודי ברון שהודיע לי שלרוץ זה יפה אבל קודם כל אני צריכה להתחזק אחרת אני אפצע. פעמיים בשבוע אני הולכת אליו לצבור כוח, בימים אחרים, בבוקר מוקדם, אני הולכת אל הים, אישה מתנשפת בנעליים כתומות במירוץ נגד הזריחה.
זוהי תחילתו של יומן ריצה המבקש לתעד את ההזנקה העילגת מחיים באפס תנועה לריצה, לתרגם זיעה לאותיות, לעזור לי לחטט בתוך בלגן החיים שבניתי למצוא שם מישהי לרוץ איתה.

עוד מהבלוג של הילה אלפרט

תצוגה מקדימה

לגוף אני מקשיבה

זהו זה. שישה אימונים ודודי כבר לא מוכן לתת לי יד אפילו לא כשאני יורדת ללנצ'ים. אומר שאני מוכרחה להתחיל לסמוך על שיווי המשקל שלי ושאם זה יעזור אני מוזמנת לתפוס לעצמי במותניים. נו, באמת. יש משהו מעליב במעידות הקטנות, ברעד...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מסי ואני

הבעיה עם ספורט למתחילים היא שבכל רגע נתון יש יותר סיבות ללא מאלה של הכן, ובזמן שאני מחכה לסם שיתחיל לפעול ואהיה שבויה בהתמכרות שכולם מדברים עליה, אני מנסה שלא להשתעמם. בתחילת השבוע, אחרי שלושה ימים שלא עשיתי כלום, חשבתי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

כל הג'אנק שבבטן

אני על ההליכון, שיפוע 8 מהירות 6. על השעון אני לא מסתכלת שלא יתחיל להאט כמו שהוא תמיד עושה כשמסתכלים עליו. בטלוויזיה המשטרה מצליחה לתפוס את הרוצחת האמתית. מסתבר שהמורה היא זו שפיתתה את התלמיד. בערוץ אחר פרופ' קראסו מסיים...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה