הבלוג של הילה אלפרט

הילה אלפרט מישהי לרוץ איתה

יומנה של אצנית מתחילה

עדכונים:

פוסטים: 55

החל מפברואר 2010

14/04/2011

בתוך החלומות שלי אני חיה. חלומות טובים חלומות רעים, גוסטאב מאהלר מנגן רק בשבילי, ג’ון לנון מזייף בכנסת, נחשיי ענק זוחלים לי במיטה, מגע ידיים זרות מקיץ לתוך כף יד מוכרת. פעם הייתי כותבת את כולם, באה אצל יהושע שיתרגם אותם ליונגיאנית, ימצא בהם חומרים לפירוש המודע של מעלה והמודע של מטה.

אני אוהבת את השינה, אבל היא לא תמיד היא פותחת לי את הדלת. דווקא כשאני הכי צריכה אותה, רוצה לברוח לאיזה קונצרט, להחזיק במתניים של איזה טרזן ולצלול עמוק בלי בלונים, לים, בו שוחים דגים בכל מיני צבעים שאין להם שמות. דווקא אז שינה מפנה לי עורף, לא מקבלת אליה אנשים טרופי יום, חסרי שקט עם מחשבות מלאות בבוץ. קודם תרגעי, היא אומרת, מצידי תקחי כדור או שתי עצמך לדעת, אבל ככה זה לא ילך.

לילות שלמים ביקשתי את שנתי, רדפתי אחריה והיא לא לקחה אותי, עד שאימא הציעה כותנה מצרית והניחה על המזרן סט מצעים לבן מעשה אריגה צפוף, מעוטר ברקמת פרחים לבנה, ליטפה את הבד, אמרה שקנתה אותם בפריז ושהם עלו לה הון, כמו שתמיד היא אומרת כשהיא רוצה שיהיה ברור שאת זה אני לא מעבירה לאף אחד. עברו כבר יותר משלושים שנה מאז נתתי לאיריסים את המעיל הכחול. מעיל צמר אנגלי משובץ שקיבלתי מאימא ומעולם לא חזר. איש לא יודע לאן התגלגל אבל בכל פעם שאימא נותנת לי משהו יקר. מעיל צמר משובץ בכחול שולח לעברי שרוול מאיים.

עברו כבר ארבע שנים מאז שהסט המצרי-צרפתי נכנס לחיי. יש כל מיני רמות של כותנה מצרית שנקבעות לפי צפיפות האריג, אופן הטוויה והגימור. הסט של אימא הוא כנראה באמת משהו. זה לא שהוא לא הצליח להרגיע את הראש, אבל הוא מאהב גדול של העור, נוגע בו כל כך יפה, אז מי צריך לישון.

את שחזור הכתובת לחנות הפריזאית לא ניתן היה להשיג, ובמקום זה אני שולחת אתכם ל”עילי” חנות המצעים בה נרי, מלכת המצעים, קונה. יש לה בבית מגבות, שמיכות פיקה משגעות ומצעים לבנים רקומים, נעימים בטירוף, אליהם היא נכנסת צהרים וערב עוצמת עיניים ונבלעת לשנתה. פעם שאלתי אותה איך היא עושה את זה. חצי קסנקס אלא מה.

“עילי”, נמצאת ברמת השרון וסט לגופכם, מכותנה מצרית כמובן, עולה שם בין 1,600-5,500 לכו לשם מששו הבדים, הרגישו את רכות המגבת ותנו לעיניים להירגע בהרבה לבן ושמנת. ואז, לרגל החג, תרגישו איך אתם משתחררים מעול ההתחשבנות עם המצרים.

את ציפית הנחושת קיבלתי מאלימור אהובתי, סנטה קלאוס של הבנות. אמרה לי שלפי המחקרים שינה רצופה על האריג הזה – מגהצת את הקמטים. אחר כך שלחה אותי לברר עליה ועל הקשר שלה לגרביים מאותו החומר שנשלחו לכורים מצ’ילה.

אז ככה. את שילוב הנחושת באריג, הגה ישראלי בשם גף’ גבאי, ממציא של טסטיל חכם ואבא לבן חולה אסטמה. גבאי ניסה ליצור בד שיהרוג את קרדיט האבק שעושה את המוות לילד שלו. על הדרך הוא גילה שיש לו מוצר שמזרז החלמה של פצעים, מונע פטריות ועושה חסדים עם העור. המוצרים שלו, עברוכולם מחקרים בלתי תלויים, פרצו בעקבות מהלך גאוני שעשתה החברה כשהתמוטט המכרה בצ’ילה. הכורים האומללים היו תקועים בבטן האדמה בלחות, חום ורטיבות שהם בדיוק מה שפטריות אוהבות אז הוא שלח להם גרביים שיגרבו בחושך. כשיצאו הכורים מבטן האדמה עור הרגליים שלהם היה חף מפטריות. נס שהקפיץ את מניות החברה ושלח את בעליה לישון טוב. הכי טוב.

כבר חודשיים שאני ישנה על הציפית הזו, זה מעט זמן לקבוע אם היא מגהצת. מה שבטוח שהיא נעימה במיוחד ולפעמים, ככה היא נדמה לי, היא אפילו מזרזת את השינה.

מחיר הציפה הוא 200 ש”ח, ניתן למצוא אותה ברשת שור טבצ’ניק.

לשינה טובה, בת חורין, כזו שבאה והולכת בכל פעם בה היא נדרשת. חג שמח

עוד מהבלוג של הילה אלפרט

תצוגה מקדימה

אדם בתוך עצמו הוא רץ

"על מה חשבת כשחשבת?", שאלה אותי הבלונדינית, דקת הגב אצלה אלוהים התעכב על כל רגל. "מילא זה שהחברות שלנו גמורה, והיא גמורה את יודעת, מה יהיה עלייך? לרוץ זה לא תרבותי. זה יגמור לך על הברכיים". את כל העיר חציתי ברגל לשבת איתה לקפה,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לגוף אני מקשיבה

זהו זה. שישה אימונים ודודי כבר לא מוכן לתת לי יד אפילו לא כשאני יורדת ללנצ'ים. אומר שאני מוכרחה להתחיל לסמוך על שיווי המשקל שלי ושאם זה יעזור אני מוזמנת לתפוס לעצמי במותניים. נו, באמת. יש משהו מעליב במעידות הקטנות, ברעד...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מסי ואני

הבעיה עם ספורט למתחילים היא שבכל רגע נתון יש יותר סיבות ללא מאלה של הכן, ובזמן שאני מחכה לסם שיתחיל לפעול ואהיה שבויה בהתמכרות שכולם מדברים עליה, אני מנסה שלא להשתעמם. בתחילת השבוע, אחרי שלושה ימים שלא עשיתי כלום, חשבתי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה