הבלוג של הילה ליבסמן

hila liebesman s a

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של... +עוד

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.

עדכונים:

פוסטים: 64

עוקבים: 18

החל מספטמבר 2013

בדמעות וחנוקה חיפשתי את הילד

14/08/2018

שעה וחצי רכבתי בפארק עם עוד מאות רוכבים, הולכי רגל, שכנים, ובעצם כמעט כל הדר יוסף נרתמה למשימה.

39258885_1835919966486817_7054221730545401856_o

המשימה היתה לחפש את הילד על הספקטרום, שלאחר אימון סוף העונה של הקבוצה, פתח בריצה ונעלם.

החיפוש התחיל בקבוצות הוואטסאפ ובפייסבוק.

שעה וחצי בהם ניסיתי להיות בפוקוס, בחיפוש ובהרגשה נוראה להבין מה עובר על הוריו.

צעקתי את שמו ברחובות. יחד עם עוד מאות אחרים, בגנים הציבוריים וברחבי הפארק חיפשנו.

אופנוענים האירו עם פנסים את המקומות החשוכים.

לבסוף, אחרי שעה וחצי, התקרבתי לכיוון המשטרה, כשמאות אנשים מסביבה.

39132038_1835919506486863_8984025114450329600_o

לא עברו דקותיים והשוטר הודיע ברמקול שהילד נמצא.

39253507_1835796719832475_5383885150717214720_o

דמעות חנקו אותי.  פידלתי לכיוון הבית, הבטריה של האופניים נגמרה.

פידלתי ובכיתי.

נזכרתי איך בדיוק לפני 5 שנים בברצלונה איבדתי אני את הבן שלי.  הוא היה אז בן 14, בלי טלפון ובלי כסף עליו.

אמרתי לו אז, תחכה רגע כאן.  דקה אחרי חזרתי, אולי חצי דקה, והוא נעלם.

התחושות האלה מציפות אותי עכשיו והכל קופץ בראש.

היתי ממש חסרת אונים.  חיפשנו אותו בתי ואני.

צעקנו  את שמו מאות פעמים אולי הוא ישמע.

דבר אחד אמרתי לה ” שיר תעמדי כאן אולי הוא  יחזור לאותו מקום שממנו יצא”.

אחרי עשרים וחמש דקות, בעודי צועקת ובוכה ומחפשת בכל האזור, השתטחתי  על המדרכה.

לא הבנתי איפה כל הישראלים? ראיתי סרטי זוועה בראש, נגמרתי. הזמן שעבר נראה כמו נצח.

חזרתי לבתי ולאותה נקודה אחרונה שראיתי אותו.

ומרחוק מאחת היציאות,יצא בני ממרכז החנויות הקטן בוכה, רועד ובהלם מוחלט.

“חשבתי שנכנסת לכאן”, הוא אמר…

 

ועכשיו כל שנותר זה לבכות והפעם מאושר.

לשחרר טראומה שהודחקה חזק.

 

פשוט הכל עלה.

שבוע נפלא.

 

פייסבוק:hila liebesman

עוד מהבלוג של הילה ליבסמן

תצוגה מקדימה

לילד שלי ולאמהות שבדרך

  תשעה חודשים של הקאות איבוד משקל,דלקת ריאות חזקה וחוסר יכולת לתפקד. תשעה חודשים שבהם לא זכרתי מי אני ומה תפקידי בחיים. תשעה חודשים שבהם איבדתי כל משמעות לקיום. תשעה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

אריק שרון והאיש ההוא

את האיש ההוא פגשתי בחלום ...ממש לפני שבוע.  שאלתי אותו מה שלומך?  והוא ענה הכל נפלא. מה אתה עושה שם למעלה?  והוא ענה: מספר בדיחות לאלוהים ואנחנו צוחקים. ככה היה האיש ההוא. מצחיק אהב את החיים. בחדשות הודיעו על אריק שרון,...

תצוגה מקדימה

מכתב לעמוס חברי היקר

צילמתי את התמונה שלך חייל. הוריך שומרים אותה על המדף בסלון במקום גלוי לעין. אני שוב  בוהה בתמונה ומורידה דמעה. 33 שנים עברו ואתה נשארת אותו עמוס עם חיוך מבויש, שיער שחור כששערי, כבר מזמן הלבין. "33 שנים והזמן  לא דהה" אמרה לי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה