הבלוג של הילה ליבסמן

hila liebesman s a

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של... +עוד

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.

עדכונים:

פוסטים: 64

החל מספטמבר 2013

משפחה מורחבת. חמה אוהבת ומצחיקה שנפגשת בליל הסדר. בלגן

31/03/2018

משתתפים: המשפחה המורחבת שלי

טל שם בדוי:  חייל שבא הביתה

אבא של טל,גבי שם בדוי

בת אחותי איילת שם בדוי.

שיר: קצינה שבאה הביתה.  הבת שלי הלא בדויה

אלמוג: הבן שלי הלא בדוי.

טלי שם בדוי. אחותי הצעירה והיפה

אחי הגדול והטוב

אשתו של אחי המקסימה.

סבא וסבתא לא רק שלי

ועוד שבחרתי לשמור בסוד.  כמו שאני אוהבת. סודות.

29663214_1659037650841717_3754773475802520023_o (1)

וואו מודה. היתי בלחץ לפני ערב החג הזה. אין לי מושג למה.

ליל הסדר מלחיץ אותי. באמת ממש.
סוף סוף הסתיים.
כל המשפחה המורחבת ישבה סביב השולחן. רק בשמונה וחצי התחלנו.

הייתי רעבה אז ״פילחתי״ גפילטעפיש, ובזווית העין ראיתי שהבת שלי אוכלת כבד קצוץ.

אחת מהסבתות התלוננה שחייבים לאכול ולקרוא את ההגדה אחרי האוכל.
השאר ישבו בשקט עם פנים זעופות.

היינו הרבה מסובים, האבא, הסבא של, הסבתא של, הורים נכדים וכולם…

29662407_1659042580841224_1269930627276323905_o
טל הנכד התחיל לקרוא את ההגדה ואני כמעט נחנקתי מהחזרת החריפה שהביאו לשולחן.
התחלתי להשתעל וטל הפסיק לקרוא.
שוב אחת הסבתות אמרה בפה מלא, חייבים לאכול מה קרה לכם אתם שומרים שבת? צמים? מה כל הנוהל הזה. ובלעה גם כבד קצוץ שהיא הכינה.
טל המשיך לקרוא נתנו לו כבוד , חזר מהצבא גמור, שזוף לתפארת.

שיר הבת שלי לא יכלה להחזיק מעמד. מהכבד קצוץ עברה לדג. כל שניה קרצה לי ואמרה ״רעבה, אמא אני רעבה״.

נו , טל ממשיך לקרוא, ואז נכנס הסבא, ״לא ככה, ככה תקרא״.
טל היה עייף והגענו לרגע של הקערה, עליה מסודרים זרוע, ביצה,מרור,חרוסת,חזרת וכרפס, אך מה לעשות היה כמעט הכל חוץ מכרפס…..
אחותי איילת שם בדוי, שאלה: ״למה למה אין כרפס״ וקמה במהירות להביא לו. ״תמשיך״ היא אומרת לו.
ואז הוא ממשיך ורחץ.

צריך להביא ל”בעל הבית” בן 18 שחזר מהצבא הרוס מעייפות, קערה וליטול את ידיו דרך חרות.

ואז הסבתות  צוחקת ואומרות: ״אין קערה״?

ואני “תביאו דלי”

ושיר ״הנה מצאתי״. אבא של טל שפניו זעופות מהנהן ״כן קערה טובה״.

טל הנסיך שבא לביקור קצר מהצבא טובל את ידיו.

אני מצלמה וצוחקת.

29872875_1659048087507340_3868828099957107306_o

שיר ואלמוג צוחקים איתי.

אני מציעה לטל שם בדוי לטבול שוב כי הצילום לא יצא טוב.

והוא שוב טובל, ואני ממשיכה לקרצץ , ״אולי תכניס גם את הראש כך תתעורר קצת מהאימונים הקשים״.
הנסיך מחייך ומנגב ידיו.

29354702_1659048954173920_583362443962468195_o
זהו , נשבר. ״תקרא אתה אבא , תקרא״.
גבי האבא של טל שם בדוי, מתחיל לקרוא לאט לאט כל מילה ככתוב. מברך ומעביר לנו את החרוסת על המצה.
ואני הייתי רעבה כל כך, אכלתי את החרוסת על מצה בתאווה כאילו שאין אוכל. חטפתי בחילה ורצתי לשירותים.
כמה שקט היה שם. הורדתי את מכסה האסלה והתיישבתי. מדיטציה קלה וחזרתי לשולחן.

ראיתי בזווית העין שהבן שלי לוקח כבד קצוץ. ״אל תאכל נבחתי״, ובאותה נשימה חייכתי.. ״תחכה לאוכל״. ״כן, בטח אמא״ הוא אומר ובולע.

זהו נשברתי. לקחתי את ההגדה והתחלתי לקרוא ” האלחמאעניה. דיאכלואבהתנאבארעיאדמצרים. כלדכפיןיתי ויכל״. נעצרתי קצת. קראתי ממש מהר.
ובמה נשתנה, איילת שם בדוי, בת אחותי שרה בקולי קולות וכולנו יחד איתה דפקנו על השולחן בתור תופים והיה שמח.
רק גבי שם בדוי, האבא של טל שם בדוי, והסבא לא הצליחו לחייך.
בעל הבית האמיתי שכבר מזמן סיים צבא. לקח את המושכות והמשיך לקרוא עד שהגענו ל כנגד ארבעה בנים דיברה תורה.
ואז טל קרא מה אמר החכם.
ואני כמובן בחרתי את הרשע מה הוא אומר. הכי התאים לי. נכון?
ותם קרא הבן המתוק שלי.

ושיר שלא יודעת כבר מה קורה, קראה את שאינו יודע מה לשאול.

בעשר המכות דם, צפרדע, כינים, הכנסנו את הזרת ליין (אצלי מיץ) והשפרצנו לכל עבר.
חגיגה שלמה היתה. איחוד משפחה.
לא תאמינו אבל, הגענו לאוכל.
עייפים רעבים ומרוצים.
אכלנו שתקנו ודיברנו בשפת הסימנים. הפה היה מלא.
סדר כהלכתו. אפילו הסבתות שתקו.
את המשך ההגדה לא קראנו.

אז יום למחרת בצהריים המשכנו לקרוא אותה.
מי אמר שצריך באותו יום לקרוא. מי?
ובאחד מי יודע שרנו בקולי קולות ושרנו את חג גדיא, היינו מרוצים.

יצאנו מעבדות לחרות על בטן מלאה.

ואיך היה אצלכם?

חג שמייח

חיבוקים

פייסבוק: hila liebesman

עוד בבלוג.  על לפני פסח אפשר למצוא בלינק: שולחן ארוך של פסח  http://saloona.co.il/hilasa53/?p=495

עוד מהבלוג של הילה ליבסמן

תצוגה מקדימה

לילד שלי ולאמהות שבדרך

  תשעה חודשים של הקאות איבוד משקל,דלקת ריאות חזקה וחוסר יכולת לתפקד. תשעה חודשים שבהם לא זכרתי מי אני ומה תפקידי בחיים. תשעה חודשים שבהם איבדתי כל משמעות לקיום. תשעה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

אריק שרון והאיש ההוא

את האיש ההוא פגשתי בחלום ...ממש לפני שבוע.  שאלתי אותו מה שלומך?  והוא ענה הכל נפלא. מה אתה עושה שם למעלה?  והוא ענה: מספר בדיחות לאלוהים ואנחנו צוחקים. ככה היה האיש ההוא. מצחיק אהב את החיים. בחדשות הודיעו על אריק שרון,...

תצוגה מקדימה

מכתב לעמוס חברי היקר

צילמתי את התמונה שלך חייל. הוריך שומרים אותה על המדף בסלון במקום גלוי לעין. אני שוב  בוהה בתמונה ומורידה דמעה. 33 שנים עברו ואתה נשארת אותו עמוס עם חיוך מבויש, שיער שחור כששערי, כבר מזמן הלבין. "33 שנים והזמן  לא דהה" אמרה לי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה