הבלוג של הילה ליבסמן

hila liebesman s a

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של... +עוד

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.

עדכונים:

פוסטים: 64

החל מספטמבר 2013

איך הפך יום האם ליום המשפחה ואני החלטתי להפוך את היום הזה ליום הילדים

30/01/2014

זוכרת את עצמי בתור ילדה, חוזרת הביתה בהתרגשות רבה ביום האם.

לב ענק מנייר עטף את קצות אצבעותיי הקטנות, וברכה גדולה שכתבתי וציירתי לאמא שלי.

לדעתי, אם אפשפש בבית של הורי אולי אמצא את זה.

איפה הימים האלה?…

יום האם הפך ליום המשפחה.

יסלחו לי כל האבות הנהדרים, שמגדלים את הילדים לתפארת ולא יסלחו לי אותם אבות גרושים, שמתחמקים מהילדים שלהם ומגדלים ילדים של נשים אחרות לתפארת ?

… הבן שלי מתלהב: “אמא, עוד מעט יום המשפחה!”. “כן, כן”, אני עונה, “איזה יופי”.

“מה יופי?!”, אני אומרת לעצמי, מה, לעזאזל, אני אמורה לעשות עם משפט כזה?!? איזו משפחה? שלו? שלה? שלהם? שלנו?…

אני רוצה שיחזירו את יום האם! עכשיו.

אמא חד הורית כמוני, שמגדלת את הילדים ב99 אחוז לבד (“כמה אבות שאני מכירה, בסדנאות העצמה”)… לא מגיע לי יום אחד בשנה? ‘יום האם’ אחד, יחיד… כמו פעם.

אז במקום להתחפר במסכנות שלי החלטתי להתפשר. קמתי, גזרתי, הדבקתי, כתבתי

וזאת חלק מהתוצאה


לילדי המדהימים

זכות גדולה נפלה בחיקי לגדל אתכם .

כל יום זאת התחלה חדשה.

כל יום אתם גדלים לנגד עיני (גם בגובה) בחכמה וביושר הפנימי שלכם.

כל מקום שאתם באים אליו – כולם מחייכים .

אתם מאירים את חיי, מחבקים אותי ואת נשמתי.

אתם חכמים טובים ויפים.

אתם חלק ענק ממני ואני נהנית כל שנייה לידכם. אתם יודעים לתת לאמא חד הורית כמוני ספייס שצריך ואם נרדמתי בצהריים אתם על בהונות הולכים.

אתם משאירים לי לפחות פעם בשבועיים פתקים, כמה אתם אוהבים.

כשאתם רואים שאין לי כוח, את הכלים אתם רצים ושוטפים.

אתם עושים שטויות יחד איתי ואומרים לי שאגדל כבר, שזה שייך לקטנים.

מלחמת כריות זה בשגרה והנוצות מתעופפות בבית בהנאה מרובה.

אתם צוחקים ומתגלגלים ואני אתכם, חברים .

אתם ילדים של החיים ולכבודכם אקשט את הבית בבלונים רבים.

זכות גדולה לגדל אתכם תודה תודה

יום ילדים שמח.

יאללה, תשתוללו, בלגן כמו שאמא אוהבת…

 

פייסבוק: hila liebesman

עוד מהבלוג של הילה ליבסמן

תצוגה מקדימה

לילד שלי ולאמהות שבדרך

  תשעה חודשים של הקאות איבוד משקל,דלקת ריאות חזקה וחוסר יכולת לתפקד. תשעה חודשים שבהם לא זכרתי מי אני ומה תפקידי בחיים. תשעה חודשים שבהם איבדתי כל משמעות לקיום. תשעה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

אריק שרון והאיש ההוא

את האיש ההוא פגשתי בחלום ...ממש לפני שבוע.  שאלתי אותו מה שלומך?  והוא ענה הכל נפלא. מה אתה עושה שם למעלה?  והוא ענה: מספר בדיחות לאלוהים ואנחנו צוחקים. ככה היה האיש ההוא. מצחיק אהב את החיים. בחדשות הודיעו על אריק שרון,...

תצוגה מקדימה

מכתב לעמוס חברי היקר

צילמתי את התמונה שלך חייל. הוריך שומרים אותה על המדף בסלון במקום גלוי לעין. אני שוב  בוהה בתמונה ומורידה דמעה. 33 שנים עברו ואתה נשארת אותו עמוס עם חיוך מבויש, שיער שחור כששערי, כבר מזמן הלבין. "33 שנים והזמן  לא דהה" אמרה לי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה