הבלוג של הילה ליבסמן

hila liebesman s a

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של... +עוד

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.

עדכונים:

פוסטים: 65

החל מספטמבר 2013

15 שעות אחרי

12/07/2014

מסקנטייפ ואזעקה יחד מזכיר לי את מלחמת המפרץ.  אתם מכירים את ריח מסכת אבך ממלחמת המפרץ?  עם ריח זה אני מסתובבת כבר 4 ימים.   אני אורזת את הבית וארגזים  ממלאים אותו .אתמול, יום שישי סביבות תשע בערב כשאני שאננה ולא מפחדת מהמלחמה, נסעתי ברכב מדרום לכיוון צפון .

בעודי ברכב נשמעה אזעקה.   לקח לי שתי שניות לצאת מהאוטו ולקחת את הקסדה ששמרתי למקרים כאלה.  חיפשתי במהירות מקום מוגן ולא היה מקום כזה.  רצתי  ונעמדתי ליד גדר פחים שסימנו בית בבנייה.  שאננות אחזה אותי.   נעמדתי וראיתי מצפון לדרום רקטה נרדפת על ידי טיל .מחזה שרואים בטלוויזיה באינטרנט.  מחזה כשיושבים במקום מוגן אומרים וואו.  הפעם זה היה מולי אמיתי.

הכל היה מסתיים נהדר אם הם היו ממשיכים בכיוונם, אך בשבריר שניה במהירות שאין כמותה הם שינו כיוון למזרח, שמאלה ישר אלי מעל ראשי.

הפחדים מלאו אותי. עפתי על אבנים לא ידעתי מה קורה.   היתי לבד במקום שומם אני וגדר הפח מסביבי.  מכה חזקה חבטה בגופי מהנפילה.   התקפלתי כמו כדור כשקסדה על ראשי.  חשבתי למה לא המציאו קסדה ענקית שאוכל להיות מתחתיה מוגנת.

שנייה אחרי זה שמעתי קול פיצוץ אדיר.  הבנתי שהרקטה נורתה ואני מתחתיה.. תנוחת הכדור שהיתי, הפכה להיות כדור רועד.  זהו חשבתי לעצמי ככה הסתיימו חיי.  אין מקום מסתור וזה גורלי.  כאבים חדים בידיים ובגב היתי מעורפלת לגמרי.

עשר דקות שכבתי כך ולאט לאט סחבתי את עצמי לרכב.

הסתכלתי על כפות ידי וראיתי שאין דם.

הודעתי בקשר שאני בדרך למדא ונסעתי לכיוון איילון.   מעורפלת לגמרי, רועדת בכל הגוף הגעתי לחברה שחיכתה לי למטה.  היא בדקה שלא נפצעתי.

למזלי חוץ מכאבים בכפות ידי ובגב התחתון כנראה מהנפילה, אני מנפגעי החרדה בישראל וכמו שאמרו לי האנשים הטובים שמטפלים, אני נמצאת בפוסט טראומה.

היתי שאננה לפני שהכל קרה.  אנא מכם אל תהיו גיבורים,

תהיו חכמים .

צולם שבע שעות אחרי

צולם שבע שעות אחרי

עוד מהבלוג של הילה ליבסמן

תצוגה מקדימה

לילד שלי ולאמהות שבדרך

  תשעה חודשים של הקאות איבוד משקל,דלקת ריאות חזקה וחוסר יכולת לתפקד. תשעה חודשים שבהם לא זכרתי מי אני ומה תפקידי בחיים. תשעה חודשים שבהם איבדתי כל משמעות לקיום. תשעה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

אריק שרון והאיש ההוא

את האיש ההוא פגשתי בחלום ...ממש לפני שבוע.  שאלתי אותו מה שלומך?  והוא ענה הכל נפלא. מה אתה עושה שם למעלה?  והוא ענה: מספר בדיחות לאלוהים ואנחנו צוחקים. ככה היה האיש ההוא. מצחיק אהב את החיים. בחדשות הודיעו על אריק שרון,...

תצוגה מקדימה

מכתב לעמוס חברי היקר

צילמתי את התמונה שלך חייל. הוריך שומרים אותה על המדף בסלון במקום גלוי לעין. אני שוב  בוהה בתמונה ומורידה דמעה. 33 שנים עברו ואתה נשארת אותו עמוס עם חיוך מבויש, שיער שחור כששערי, כבר מזמן הלבין. "33 שנים והזמן  לא דהה" אמרה לי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה