הבלוג של הילה ליבסמן

hila liebesman s a

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של... +עוד

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.

עדכונים:

פוסטים: 64

החל מספטמבר 2013

איפה ישנם עוד אנשים ,כמו הבחור הזה

04/05/2014

עמוס ברדה ז"ל

עמוס ברדה ז”ל

צילמתי את התמונה שלך חייל. הוריך שומרים אותה על המדף בסלון במקום גלוי לעין.

אני שוב  בוהה בתמונה ומורידה דמעה. 33 שנים עברו ואתה נשארת אותו עמוס עם חיוך מבויש, שיער שחור כששערי, כבר מזמן הלבין.

“33 שנים והזמן  לא דהה” אמרה לי לידיה אחותך.

ביקרתי את המשפחה שלך.  כולנו ישבנו מכונסים, כמו גל ענקי ואנחנו מתחתיו.  רק שלא יפגע בנו הגל ,אחרת היינו נהפכים לפרץ של דמעות מלוחות .

זה לא היה פשוט עבורי אחרי 28 שנים לפגוש את ההורים שלך, לבקר שוב בבית שגדלת.  בבית שהחבורה שלנו התבגרה בתוכו.

היינו חבורה בחטיבה, עשינו מסיבות פרטיות,  אכלנו מלא פלאפל ליד הבית שלך.  מדי פעם הוספנו משהו לחבורה. בילינו ברחובות,  השתוללנו,  צחקנו, עשינו שטויות וגדלנו על משחקי ילדות שהיום כבר מזמן נסוגו.

תמיד אמרו כולם שאתה ביישן, סגור.  אך איתנו עמוס, התחכמת הרבה.  היה לך חוש הומור ענק והרצת אותי בתעלוליך לכל מקום.

ביקשתי מהוריך שיספרו קצת זיכרונות עליך והם אמרו לי, שמאוד קשה להוציא זכרונות מהבור השחור.   אביך אמר שתמיד היית עוזר בבית, ואמך הוסיפה,  שכמעט בנו  לך חדר בצופים כי שם היית מבלה הכי הרבה.

הכאב חזק מנשוא הוסיפו.

 היית פעיל בצופים, ואני הייתי קצת בצופים והרבה בצופי ים.  איכשהו,  נפרדו דרכינו  באמצע התיכון .

בצבא  התגייסתי לחיל אוויר, קיפלתי מצנחים ואתה היית בנחל.

באחת החופשות שלי בצבא, עצר האוטובוס בתחנה בשכונה בה גדלת ועל התחנה הייתה מודעת אבל שלך.

הייתי המומה. לא האמנתי, לא דמיינתי אותך מחזיק רובה, ובטח לא רודף אחרי מחבלים.  אני זאת שהייתי טום בוי בחבורה, מטפסת, רצה וספורטאית.  שחקתי ברובים, קפוצ’ונים וצעצוע של קרבית.

רצתי הביתה מתחנת האוטובוס, חייגתי בטלפון להרבה חברים חשבתי אולי, אולי, זאת טעות. 

הוריך סיפרו לי, שבאוגוסט 1982, התנדבת  להצטרף לחבריך במרדף אחרי חוליית מחבלים שאותרה בוואדי, סמוך לג’בל ברוך.  כשירד הכוח הסורק לוואדי, פתחו חיילי קומנדו סוריים באש ופצעו אותך,  פצעי מוות.

בקושי הספקת להיות בצבא, בקושי אומנת לירות, מה היה היצר הזה שדחף אותך שוב להתנדב ?

עברו 32 שנים, הלב כואב והמוח לא רוצה להבין,  שאתה כבר לא איתנו.  השארת הורים,  שני אחים, אחות וחברים רבים.  רובנו התחתן  והספיק להביא ילדים.

דמיינתי אותך נשוי, עם 3 ילדים ואיזה אבא מקסים יכולת להיות.

אמך סיפרה לי שרצית ללמוד רפואה ואני חשבתי כמה מתאים לך המקצוע הזה. תמיד ידעת לעזור לכולם. רק לעצמך לא הצלחת, לא יכולת.

הזמן לא מרפא, הכאב לא מרפה. שקט, צנוע,  גבר בן 19. כל פעם שאני עוברת באזור מגוריך, אני נזכרת בחבר ההתבגרות  שלי,

בך.

כל יום שישי מאז נהרגת, הוריך מבקרים אותך בקרית שאול, מסדרים את הפרחים לידך שיפרחו.. אני מגיעה כשהלב קורא לי.   שמה אבן קטנה ומורידה דמעה גדולה.

סמטה בכייף, סמטה בכייף.  זה מה שכתבת לי בספר זיכרונות.

בזמנו, חשבתי שזו מן מילה מסוימת של החבורה.  שפה חדשה שאנחנו המצאנו אותה.  אך אמך אמרה, שסמטה, זה בעצם, שטויות…

אז סמטה כבר לא כל כך בכייף, עמוס ברדה.

אתה, תמשיך ללוות אותי בלב ,בראש ,יהי מנוחתך עדן חבר יקר.

פייסבוק:hila liebesman

עוד מהבלוג של הילה ליבסמן

תצוגה מקדימה

לילד שלי ולאמהות שבדרך

  תשעה חודשים של הקאות איבוד משקל,דלקת ריאות חזקה וחוסר יכולת לתפקד. תשעה חודשים שבהם לא זכרתי מי אני ומה תפקידי בחיים. תשעה חודשים שבהם איבדתי כל משמעות לקיום. תשעה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

אריק שרון והאיש ההוא

את האיש ההוא פגשתי בחלום ...ממש לפני שבוע.  שאלתי אותו מה שלומך?  והוא ענה הכל נפלא. מה אתה עושה שם למעלה?  והוא ענה: מספר בדיחות לאלוהים ואנחנו צוחקים. ככה היה האיש ההוא. מצחיק אהב את החיים. בחדשות הודיעו על אריק שרון,...

תצוגה מקדימה

דברים שלמדתי עד גיל 50 הגיגים ודברים שהיתי שוב רוצה לשמוע

לפעמים צריך לשחרר בשביל למצוא את אהבה הכי גדולה של חייך וזה אתה. השאר יבוא אחרי. החיוך והצחוק שוברים את הקרח.לצחוק עם הילדים שלי מדביק עשרות אנשים והם אפילו לא יודעים על...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה