הבלוג של הילה ליבסמן

hila liebesman s a

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של... +עוד

גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.

עדכונים:

פוסטים: 65

החל מספטמבר 2013

הפשטות של הקיום

28/04/2014

1907978_622669064478586_85042634517654930_n

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

חמש בבוקר פותחת את התריס

מתעוררת לאיטי .

 

חמש בבוקר מתעוררים יהודים אחד אחד

מצעקות הגסטאפו.

 

חמש ועשרה מכינה קפה הפוך.

 

חמש ועשרה 

יהודי לא התעורר ונורה.

 

שש בבוקר

אני בבריכה שוחה.

 

שש בבוקר

יהודים שוחים

בשלג.  מתהלכים בקור בלי כיסוי מתאים.

שורות שורות של אנשים חיים מתים.

 

שבע בבוקר

מעירה את ילדיי שיקומו

לבית ספר.

 

שבע בבוקר

ילדים קמים לבד

הגרמנים רצחו את אמם.

 

שמונה בבוקר

ילדיי בבית ספר.

 

שמונה בבוקר.

ילדים גונבים לחם,

מנסים לשרוד

במקום הדמוע

 הזה.   שם.

 

 עשר בבוקר

צפירה.

 נעמדת רחוק מכולם

לבד מוגנת.

סבתא שלי מלווה  אותי בצפירה

“לא רוצה רנטה” היא  לוחשת.

סבתא שלי אהובה

כבר צהריים תשלחי לי עוד מילה.

 רק לי סיפרת 

על רצח חלק גדול ממשפחתך.

רק אותי שיתפת 

בזוועה האין סופית.  

 

ילדיי מגיעים מבית ספר  

האוכל על השולחן.  מרק ירקות חם.

 

צהריים שם.   מרק קר שאריות

מהרצפה.

 

אחר הצהריים. הבת שלי מסיעה את אחיה

לחוג.

 

אחר הצהריים שם.   רכבת ארוכה ושחורה מסיעה

אחות ואח לבד למחנה. צמודים צמודים כולם.

 

ערב, השמש יורדת עוד  יום כמעט עבר.

מכסה את ילדיי בשמיכת פוך.

מחבקת חזק, מנשקת.

שלא יפחדו מהיום הזה.

 

ערב ילדים מתכסים באין.

ילדים מתחבאים בכלום.

זאטוטים מחפשים את אמא

ואבא .

ירייה ריח רע.   רוע גועל זוועה.

חיילים גרמניים  צועקים בעלטה.

 

שלדים מהארון

סבא שלי מחבק אותי בחלום.

לילה נעים רוח קרה מלטפת אותי.

 

לילה מפחיד קר קפוא.

גרמנים בכל מקום.

ילדים מחבקים אישה זרה.

אישה זרה מחבקת איש זר.

כולם אחים

ודם.

דם מהול בשלג.

דם על חוטי תיל.

 דם בכל מקום.

 

אני בשיגעון, נסערת.

הבטן כואבת,

הראש לא מאמין.

 הנפש נחנקת.

 צורחת בתוכי

 ורוקדת, את ריקוד

הניצחון.

את ריקוד השורדים

שבזכותם אני כאן.

בוכה.  

בוכה, על שישה מיליון.

 

לא שוכחת.

לא אשכח.

לא נשכח.

דם. אדם.

פייסבוק: hila liebesman

עוד מהבלוג של הילה ליבסמן

תצוגה מקדימה

לילד שלי ולאמהות שבדרך

  תשעה חודשים של הקאות איבוד משקל,דלקת ריאות חזקה וחוסר יכולת לתפקד. תשעה חודשים שבהם לא זכרתי מי אני ומה תפקידי בחיים. תשעה חודשים שבהם איבדתי כל משמעות לקיום. תשעה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

אריק שרון והאיש ההוא

את האיש ההוא פגשתי בחלום ...ממש לפני שבוע.  שאלתי אותו מה שלומך?  והוא ענה הכל נפלא. מה אתה עושה שם למעלה?  והוא ענה: מספר בדיחות לאלוהים ואנחנו צוחקים. ככה היה האיש ההוא. מצחיק אהב את החיים. בחדשות הודיעו על אריק שרון,...

תצוגה מקדימה

מכתב לעמוס חברי היקר

צילמתי את התמונה שלך חייל. הוריך שומרים אותה על המדף בסלון במקום גלוי לעין. אני שוב  בוהה בתמונה ומורידה דמעה. 33 שנים עברו ואתה נשארת אותו עמוס עם חיוך מבויש, שיער שחור כששערי, כבר מזמן הלבין. "33 שנים והזמן  לא דהה" אמרה לי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה