יצאתי מהסרט “נפלאות החושים” עם חושים מאוד מחודדים

כחובבת מושבעת של סרטים צרפתיים (וגם של השפה הצרפתית, הבירה הצרפתית, אוכל צרפתי, נשיקות צרפתיות… טוב, הבנתם את הרעיון הכללי),  יצאתי לצפות בסרט החדש “נפלאות החושים”, שעומד לעלות לאקרנים בימים הקרובים.

הדבר האחרון שלואיז צריכה עכשיו בחייה זה גברים. יש לה מספיק צרות גם ככה, בלעדיהם.

(וזו לא המצאה שלי. היא מעידה על כך בעצמה כבר בתחילת הסרט).

לאחר מותו של בעלה בתאונה, היא נאלצת למצוא פתרונות לפרנסת המשפחה ולהיאבק על הצלת מטעי האגסים אותם הוא טיפח.

המשפחה דרך אגב, גרה בעיירה ציורית בפרובאנס, מה שבהחלט תורם לאווירה המיוחדת של הסרט ומוסיף לו את הקסם המיוחד של המקום.

החובות של לואיז לבנק תופחים והולכים והיא מנסה למצוא פתרונות יצירתיים ליציאה מהמצב המסובך שאליו נקלעה.

ברגע של היסח הדעת פוגעת לואיז עם רכבה בפייר.

אך מה שנראה ברגע הראשון כעוד משבר שפוקד את חייה, מסתבר כתחילתה של ידידות מופלאה ומערכת יחסים מיוחדת  ושובת לב נרקמת בין לואיז (וירז’יני אפירה היפהפיה) ופייר (בנז’מין לאוורן) .

דווקא הגבר התימהוני, זה שמכור לנקודות צבעוניות ולסדר, אובססיבי לגבי תחזית מזג האוויר ובעל חיבה מיוחדת ולא ברורה למספרים ראשוניים (נו, אלה שמתחלקים רק באחד ובעצמם), הוא זה שאולי יצליח לעזור ללואיז לצאת מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה ובאותה הזדמנות יאפשר לה לפתוח שוב את ליבה.

הנופים הקסומים של פרובאנס הם חלק בלתי נפרד מהסרט שרווי בצילומים מרהיבים (באדיבותו של הצלם פיליפ גילבר) של שדות פורחים, כרמים ומטעים כמו גם שמים ועננים שמוגשים לצופה כמעין מיצג אומנותי בזוויות וטכניקות צילום ייחודיות.

יוצר הסרט אריק בנאר (תסריט ובימוי), הצליח ללא ספק להביא אל המסך סרט רגיש, נוגע ללב ומיוחד.

“נפלאות החושים” מצליח לגרות את כל החושים שלנו הצופים וגם להזכיר לנו כמה הם נפלאים.

החל מה 13/10/2016 בבתי הקולנוע הקרובים לביתכם.

ואני? כנראה שגם להזדמנות הבאה לצפות בסרט דובר צרפתית יהיה לי קשה לסרב. חובבת מושבעת כבר אמרתי?