הבלוג של הבלוג של הילה

hila_nadav

נעים מאוד אני הילה נדב אישה אמא ובת אוהבת אדם וחוגגת את החיים

עדכונים:

פוסטים: 2

החל מאוגוסט 2017

הזמרת מירי מסיקה התראיינה לכבוד החג וסיפרה ש”ילד מאושר כשאמא שלו בבית ושהפמיניסטיות יקפצו”. המשפט המקומם הזה גורם לי להתכווץ בכסא

27/09/2017

אחרי הלידה של בני נוכחתי לגלות שילדתי לי גם כפתור של רגשות אשם ובשיחה עם חברות, הבנתי שגם הן אימהות גאות לכפתור האשם וככל שהילד גדל, גם הכפתור גדל ומתפתח איתו ואפילו יודע להידלק לבד, ללא עזרה. גאווה של ממש.

כאשר בני היה בן חודשיים, חשבתי איך לו הייתה ניתנת לי הזדמנות, לחזור ולעשות הכל מהתחלה, הייתי אמא טובה יותר. גם חשבתי איך גרמתי לו לנזק שידובר עליו רבות על ספת הפסיכולוג, כשלא הרתחתי את המוצץ והסתפקתי, רחמנא לצלן, במים מורתחים. למעשה, מתברר רגשות אשם הם תופעה חברתית נפוצה, ותמיד יש מישהו שדואג ללבות אותם.

עם ניצני ההריון החילו לצוץ גם נותני העצות ותמיד היו להם סיפורים מעוררי השראה, על מה שהם עשו ואיכשהו זה תמיד היה ההפך ממני ויותר טוב. רגשות האשם נעלמו לבסוף כשהבנתי שאני עושה כמיטב יכולתי נכון לאותו הרגע. ייתכן שמחר אוכל לעשות יותר טוב אך זה כלל לא רלוונטי. התובנה הזו הגיעה כשבני היה בן שנתיים וחסכה לי הרבה כאבי ראש.

בגלל זה, כשקראתי את הראיון של מירי מסיקה שאמור לצאת בגיליון החג של “פנאי פלוס” בו היא מצוטטת “ילד מאושר כשאמא שלו בבית ושהפמיניסטיות יקפצו. אין כמו לחזור הביתה ולראות את אמא שלך – רצוי ליד הסירים. אתה בא ואתה טועם מכל מה שהכינו לך והיא מבטלת את עצמה ורק אתה קיים” , קצת התכווצתי.

מירי מסיקה

אני מאמינה שהילד שלי רוצה אמא שלא מבטלת את עצמה מולו ובכלל, ההקשר הזה בין אם טובה לביטול עצמי, לא עובר לי טוב בגרון. בחוויה האישית שלי נוכחתי לדעת, שלתחושה האישית שלי אין כל קשר לתחושה של הבן שלי וכל השיח הזה של רגשות האשם מנותק לחלוטין מתחושותיו. הבן שלי לא זוכר אם הגעתי בשלוש וחצי או ארבע. הוא כן זוכר איך לקחתי אותו לגינה ואת הזמן והחוויות שחלקנו יחד.

הבן שלי חוגג את הקריירה שלי וטוען שגלימת בית המשפט שלי, היא גלימה של גיבורת-על ומספר ושאמא שלו עוזרת לאנשים. למעשה, הוא דואג להזכיר לי את זה גם כשאני שוכחת. אני לא מאמינה שההורות כרוכה בביטול עצמי, אני מאמינה שישנם ויתורים ומחירים כמו לכל דבר בחיים אבל אני לא מתבטלת אל מולם.

הורות היא מספקת בזכות עצמה אבל אני בוחרת להגדיר את עצמי, בזכות כישורים נוספים ואני יותר מאשר כלי קיבול להבאת ילדים. הערך אותו הקריירה שלי לימדה את הבן שלי הוא לנפץ תקרות זכוכית ולא לתת לשום נתונים אובייקטיבים להכתיב מי אני ומה אהיה. ערך זה חשוב לא פחות לדעתי. את לימודי הדוקטורט שלי החלתי ללמוד כשהבן שלי היה בן שנתיים וכשגדל עשינו עסק שכל מה שאלמד אלמד אותו גם.

מירי מסיקה מהצד

נאמנים לעסקה בינינו, הילד שלי קיבל שיעורים במגדר והוא מרצה לחבריו לגן שאין צבעים של בנים ופתוח מחשבתית לקבלת האחר והשונה. למעשה, ככל שהייתי עסוקה יותר הפכתי לאמא טובה יותר וכשהזמן הוא משאב יקר ערך מנצלים אותו היטב, האמינו לי. מחקרים מראים שאף ב- 10 דקות ביום ניתן לייצר זמן איכות של ממש.

אני לא שופטת בחירה של אימהות להישאר בבית ובטח שלא שופטת את האימהות שלהן. אך הייתי מעדיפה שלא ישפטו את שלי.

עוד מהבלוג של הבלוג של הילה

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה