הבלוג של דנה סיני

בטיפול – יומני התראפיסטית

הי, נעים להכיר. שמי דנה סיני ואני מטפלת רב-תחומית ומנחה להתפתחות אישית. אני מכוונת בתחום האישי והתעסוקתי בקרב המגזר הפרטי והעסקי. מטפלת בפסיכודרמה, מאסטר ברייקי יהודי ובתטא-הילינג, ובעלת נסיון של שנים בתחומי הטפול... +עוד

הי, נעים להכיר. שמי דנה סיני ואני מטפלת רב-תחומית ומנחה להתפתחות אישית. אני מכוונת בתחום האישי והתעסוקתי בקרב המגזר הפרטי והעסקי. מטפלת בפסיכודרמה, מאסטר ברייקי יהודי ובתטא-הילינג, ובעלת נסיון של שנים בתחומי הטפול השונים. בעלת תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותעודת מטפלת בפסיכודרמה מסמינר הקבוצים, תל אביב. האתר שלי: www.hiboorim.co.il

עדכונים:

פוסטים: 22

החל מאוגוסט 2010

המטפלת בוחנת כליות ולב לקראת יום כפור, רגע לפני הצום, מתבלת בקצת ספורים מהכלא והרבה על פסיכודרמה.

07/10/2011

שנה עברה מאז שהתחלתי לעבוד כפסיכודרמטיסטית בבתי כלא.  שנה.  ואני מסתכלת על לא מעט דברים אחרת.  אני מאמינה שזה היה קורה לי לו הייתי עובדת גם במקום אחר, ולמען האמת, אכן עבדתי במקום נוסף, אבל את החמלה קיבלתי בין כתלי בית הסהר.

החשיבה לעבוד בבית כלא לא הייתה מובנת מאליה כהוא זה עבורי.  נהפוכו, היה לי ברור שאני – קבוצות של גברים לא מתכוונת להנחות, והמחשבה על עבודה בבתי סהר אפילו לא עלתה על דל מחשבתי.  אבל דברים, כנראה, היו צריכים לקרות אחרת, ודווקא מתוך קבוצת הנשים שלי, זו שאיתה אני נפגשת במהלך השנתיים האחרונות מדי חודש, דווקא משם עלה החיבור.

לילך היא זו שעשתה את החבור.  לילך היא אדרכילית מוכשרת.  כל אחת מהבנות בקבוצה מוכשרת ויוצרת, והמשותף לכלנו הוא שאנחנו כאלו, ושאנחנו רוצות להתפתח מקצועית ואישית.  אחת לחודש (ואני מרגישה שאני מכניסה אותך כאן לקודש הקודשים שלנו) אנחנו נפגשות וכל אחת מספרת על החודש שלה, מה התקדם, מה תקוע, איפה צריכה עזרה, לפעמים העדכון קצר יותר, לפעמים מתייעצות מקצועית, לפעמים נעזרות אחת בשנייה. גירל פאואר.  הכי.  לכל אחת מהבנות בקבוצה יש את המשהו המיוחד הזה שהיא מביאה איתה, ולעתים קורה שאני מגיעה שפופה ומוטרדת ויוצאת עם אנרגיות חדשות ותחושה שאני יכולה לכבוש את העולם.  יש שיקראו לזה חוסר יציבות רגשית, אני ברשותך, אקרא לזה גירל פאואר.

במקרה הספציפי הזה, שתפתי לגבי ההתלבטות שלי לאן לקחת את הפסיכודרמה, באיזה אפיקים להתפתח איתה, כי פסיכודרמה ניתן לעשות עם כל מי שרק רוצה, גדול כקטן, אמהות יחידניות, הורים שכולים, נוער בסיכון, סטודנטים בשעות הפנאי, סכיזופרנים, נשים מוכות, אסירים.  אסירים???

אסירים.

והנה מבקשת סליחה.  סליחה על ההגדרה המצמצמת של כל אותם אנשים באחת מההגדרות שרשמתי קודם.  סליחה מכל הסכיזופרנים, ההורים, האמהות, הנשים, הסטודנטים וכל אלו שלא רשמתי.  סליחה.  ואני יכולה להבין את זה עכשיו בזכות השנה האחרונה.

אחד הדברים הראשונים שהייתי צריכה להפנים הוא שאני לא מנחה קבוצה לעבירות ולפשעים, אני מנחה קבוצה של אנשים.  כשכותבים את זה ככה, זה אולי נקרא כמו התייפייפות נפש.  אבל שיהיה ברור: עם התייפייפות נפש לא מצליחים להעביר קבוצה תהליך נפשי, רגשי ופיסי.  אין חיה כזאת.

אני מודה שהמפגשים הראשונים לא היו פשוטים, שני הצדדים בחנו זה את זה, גבולות היו נושא פעיל ועד כמה אני יכול לחשוף כאן את הכאב שלי, את הספורים שלי, את האנושיות שלי.  כשאנחנו מגדירים “קבוצה” זה אולי מרגיע קצת אותנו, אבל יכול גם להיות לנו למכשלה, אם אנחנו רוצים להכיר את זה שעומד מולנו.  ואני רציתי.

מהר מאד נוצר חבור מיוחד במינו ביני, דנה פרום דה בלוק, לקבוצה שלי.  התחלתי לחיות אותה.  הרגשתי את הרגשות שהועלו שם, שמעתי והייתי חלק מתסכולים, מכאבים, מצחוקים.  כן, יש גם חוש הומור, זה מותר ואף רצוי.

כמה פעמים באמת נתת צ’אנס לצד השני להשמיע את מה שיש לו בלי ביקורת? בלי שיפוטיות? ויודעים מה…עזבו צ’אנס צד שני, כמה פעמים נתת צ’אנס לעצמך לשמוע את מה שיש לאחר להגיד, מבלי להכניס את הרעשים שלך?

אני לא תמיד יודעת על מה נשפטו האנשים בקבוצה שלי, אלא אם הם משתפים בעצמם בקבוצה, אבל הבנתי מהר מאד שאם אני אסתכל עליהם כ”אסירים” בלבד ולא על כל קשת התפקידים שלהם – אבות, בנים, אחים, בני זוג, גיסים, חברים… אני עלולה לפספס כאן משהו הרבה יותר גדול.

בדקה שהבנתי את זה, התחילו המשתתפים בקבוצה להעלות לבמה הפסיכודרמטית ספורים שונים – מהילדות, מחיי היומיום, קשיים מול המשפחה, כאבים של שנים רבות.  המקום להיות אנושי ואמיתי היה המרחב שיצרנו ביחד, שהוא אף פעם לא מובן לי מאליו.

אני מגיעה לבתי הכלא כמה פעמים בשבוע, ויש שם צוות בחינוך שעושה עבודה מדהימה. חבורה של אנשים רגישים שפתחו לי צהר לעולם אחר ואפשרות להביא את הפסיכודרמה לעוד אנשים.  התמיכה הזאת של הצוות היא חשובה מאד, בעיקר בהתחלה, כשיש את ההלם, את הסורגים, את הדלתות הכבדות שנסגרות עד שאני מגיעה לחדר הקבוצה.  הרבה “מסביב” שצריך להתרגל אליו.

אחד הדברים הקסומים שקורים בפסיכודרמה הוא שכאשר אני עובדת על עצמי בנושא מסוים שמפריע לי ופותרת אותו, המטריקס העדין הזה, הבלתי נראה, שקיים בין אנשים ועובר ביניהם, אותו מטריקס שד”ר מורנו, אבי הפסיכודרמה, קרא לו “טלה” (Tele), משנה את הזוויות ואת היחסים, והדברים פתאום נחווים באופן אחר.  פתאום.

פתאום הילד של ג’ נפתח ומצליח לספר לאביו דברים שלא יכול היה לספר קודם, פתאום הבת של מ’ מוכנה לדבר עם אביה אחרי שנים שלא רצתה לשמוע ממנו, פתאום י’ מתחיל לחלום על איך הוא עוזר לילדים בסיכון לצאת ממעגל העבריינות, פתאום י’ מתחיל לסלוח לאמא שנטשה אותו 60 שנה קודם לכן.

הפסיכודרמה היא מכונת זמן, היא לוקחת אותנו דרך עבר, הווה ועתיד, דרך מחוזות הנפש שלא ביקרנו בהם מעולם, היא מלמדת אותי ואת כל הנוסע בה, להסתכל על הדברים מל מיני זוויות, להאמין שאני יכולה גם אחרת, להאמין שמותר לי שיהיה לי טוב, שיהיה מרגוע לנפש, היא מלמדת אותנו לאהוב, לכעוס, לבכות והיא מלמדת אותנו גם לסלוח, וקודם כל לעצמנו.

אני מתייחסת ליום כפור מאד ברצינות.  אני נכנסת פנימה ובודקת, רואה איזה פינות עוד אפשר למרק ולצחצח, איפה עוד אני יכולה להיות טובה לעצמי, טובה למי שמסביבי.  אני אוהבת את השקט הזה שנופל על העיר שלי, על השכונה שלי, על הבית שלי ועל הלב שלי, שנפתח משנה לשנה יותר ויותר.

אני מאחלת לכלנו לבקש את משאלות לבנו, כי שערי שמיים נפתחים, מאחלת לנו שנצליח לסלוח לעצמנו ולאלו שפגעו בנו, גם אם הם לא ביקשו סליחה, לשחרר את עצמנו מכבלי המחשבה והאמונה, הפחדים והחששות, מאחלת לכלנו לפתוח את הלב ולראות את האנושי שבכל מי שסביבנו, ומוסיפה בקשה, ומבקשת סליחה מגלעד שליט, שעוד לא החזרנו, ולוואי ויהיה איתנו ועם משפחתו כמה שיותר מהר.

(הערה מכיפור השנה, תשע”ג: תודה לאל שגלעד כבר איתנו. גם סליחה אחת פחות זה לא מובן מאליו)

גמר חתימה טובה.

* מוזמנים ומוזמנות להיפגש גם בפייסבוק שלי *

עוד מהבלוג של דנה סיני

תצוגה מקדימה

מחוֹללת בכרמים, מחוֹללת בחיים

חג שבועות הוא חג שאני מאד מחבבת באופן כללי.  יש תחושה של חגיגיות באוויר, ואפילו הומו-אורבנוס כמוני מסוגלת לדמיין את עצמה בתוך שמלמלה לבנה, מפזזת עם זר חרציות על ראשי בגינת הכלבים השכונתית, ואם ביתר ימי השנה, אני קרניבורית...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

חט(א)"ו באב

אני מתחילה הפעם בהתנצלות.  אני הולכת לחרב לכם את משמעות החג. מי שמכיר אותי יודע, שחוץ מהסיפור-הבלתי-נגמר שלי עם פסח, אני דווקא אדם די חגיגי... תנו לי מועד, ואני עושה לי חג. אין לי בעיה עם סוגי חגיגות שונים, של עדות שונות, של...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

איך להפוך משבר להזדמנות עסקית? - פוסט אורח מאת דנה אברהם-גריפית

מכל מלמדיי השכלתי ומכל תלמידיי אף השכלתי יותר.  לקחתי את הפתגם הזה והרחבתי אותו, מרביתנו לא נמצאים כל העת במסגרות למודים שונות, ולמעשה לומדים האחד מן השני, מקולגות, ממתחרים, מחברים, מאנשים בעלי נסיון שעשו דבר או...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה