הבלוג של Hemda Gila

hemdagila

סופרת, בעלת "בין הפסקאות- ספרים ועוד" חנות מקוונת

עדכונים:

פוסטים: 44

החל מפברואר 2014

תקציר הפרקים הקודמים

נחמה ואנה גרו בכיוונים מנוגדים מה שלא הפריע להן להיפגש באמצע. בית-הספר שימש גם כמתנ”ס ומגרש משחקים, וכששעריו ננעלו- נהגו כולם לטפס מעליהם כמעשה שיגרה, מתייחסים לרגליים החבולות ולקרעים במכנסיים כמחיר סביר לחוויה, כקוד סודי לאחווה.
בחצרות האחוריות המדורגות, ה”טרסות”, היו מקומות ישיבה ומקומות מסתור וגם ברזייה שפעלה לעתים קרובות. מבחינתן היה זה עולם ומלואו. רעשי הכביש הראשי נאטמו ככל שירדו במדרגות, מציאות מובילה לדמיון, משחררת, מאפשרת. במקום זה העתיד ניראה פחות מאיים, בר הגשמה. הכל היה פתוח, מותר היה להגיד בקול, לייחל להיות ולא סתם להתקיים, מגננת ועד מדענית חלל. לא ציונים, לא ציפיות, שום דיבורים על פוטנציאל, האוויר נידמה היה נקי יותר כאן, בתחתית המדרגות. אנה תהתה בינה לבין עצמה מה מצאה בה נחמה, אז באותו היום. היא לא העזה לומר זאת בקול כי חששה להבריח את חברתה. ומה אם תגלה שהיא לא כזאת מושלמת? שבלב שלה יש כל מיני שאלות ומחשבות? שככל שיש אצלה יותר מחשבות היא הופכת להיות יותר מנומסת וטובה. כי הרגישה שלא טוב להיות כזו, שואלת וחוקרת ומחפשת תשובה, למרות שאף אחד לא אמר לה זאת מפורשות, אף-פעם. היא הרגישה שזה מה שמצפים ממנה, להיות חכמה ושקטה, להתהלך בגו זקוף, לחכות שהמבוגרים יפנו אליה ורק אז לענות באדיבות. קחו ממנה דוגמא, ככה צריך, זאת התבנית המתאימה. לקח לה זמן להבין שאין צורך להתרומם בזריזות ולעמוד כל אימת שמורה נכנסת לכיתה. אבל לשבת כך ברישול, ראשה בין ידיה כמו הילדים סביבה, עדיין לא יכלה. היה נדמה לה שזאת לעולם לא תוכל.

אנה לא הזמינה אף אחד אל ביתה ולא שהיה לה את מי. רק זה היה חסר לה- הרהיטים הכבדים על ניחוחם הזר, הצפופים בסלון הקטן. סבתה החשדנית שנועצת מבטים רעים בכל מי ומה שלא מוכר לה, והדאגה של “מה יגידו השכנים?” מובילה תמיד בראש דאגותיה.
או הוריה.
במקום החדש הזה שבו הרבה משפחות צעירות, הם התקבלו בברכה. כולם העריכו אותם, “זוג נעים סבר והליכות כזה לא מוצאים בכל מקום”, נהגו לומר עליהם, בטון מליצי ומצוחצח. אך איש לא ידע מה קורה בין ארבע קירות הבית, מרגע שהדלת נסגרה אחריהם והם נשארו לבד, הרחק מעיניי השכנים. ובבוקר המחרת, מרכיבה משקפיי שמש אופנתיות גדולות, מסתירות סימנים כחולים שלא תאמו את עיניה הירוקות, יצאה אמה ללימודים באולפן.
כמו שחקנית על במה.
סודות, סודות, אף-אחד לא היה צריך להסביר לה שמה שקורה בבית נישאר בבית. שמה שקורה בתוך המשפחה נישאר שם, כי אין כח חזק יותר מהמשפחה.
“את הרי אוהבת אותנו, נכון? ואת יודעת שאנחנו אוהבים אותך, תמיד. והוא לא מתכוון, הוא רק רוצה את הטוב ביותר בשבילן. היא מבינה, נכון שהיא מבינה? זה כואב? החיים בחוץ כואבים הרבה יותר, הוא רק מנסה לעזור. להכין. האמת כואבת. וקשה. כמו אבן. כמו אגרוף. ולחץ-לחץ כל הזמן, עומד באמצע החדר מוחשי כל-כך, לא לשכוח את החלומות, התכנונים, התקוות, להחזיק את הראש מעל המים, עד שיסתדרו. חיים מטויחים להפליא, מסוידים לבן.
הכל יהיה בסדר.
ומה יש לה חוץ מהם?
ולא ידעה איך להסביר להם, שמעולם לא שיתפו אותה בתכנית הגדולה, שהיא לא בטוחה שהתכנית אכן מתאימה למידותיה. אולי היא גדולה מדי, אולי היא עדיין לא גדולה מספיק. והמשיכה להנהן למשמע הססמאות המקפצות ביניהם רעננות, בתקווה שמשהו מהן ידבק גם בה. אפשר להתרגל לכך. ומה לא תעשה כדי לשמר את השקט, כדי לשמור על רגיעה. הכל תלוי בה, האמינה. הכח בידיה. היא תוכל להתרגל, היא יודעת, רק עוד קצת מאמץ. להלך כך חופשיה, בחצר, בחוץ, עם ילדים אחרים. הרחק מהבדידות, מההסתגרות, מההיבדלות שבה גדלה, בסביבה זרה ועוינת.
כן, היא יכולה להתרגל לזה אם רק תתאמץ עוד קצת.

20151217_075447_480x640

עוד מהבלוג של Hemda Gila

תצוגה מקדימה

הארכיברית

ענת לוין הוצאת אפיק 2015 211 עמודים המילים של ענת לוין מערסלות. אין לי הסבר לכך, בטח שלא מדעי. אבל תחושה אחת הלכה והתעצמה בתוכי במהלך קריאת הספר, תחושה האומרת שאם אפגוש אותה פתאם בקרן רחוב, אהיה חייבת אבל ממש חייבת לחבק...

רגע לחמישים- דברים שאני יכולה כבר להגיד בקול רם(חלק ג')

3. שינוי זה לא עובד. זה לא הולך. זה לא מצליח. אז מה עם השקעתי חודשים של תכנון, כוונה טובה והכנה. אז מה עם דיברתי עם כולם על זה, בעיקר על זה. ניסיתי לשווק. פניתי לאנשים. כתבתי מיילים, קיבלתי מיילים, עניתי על מיילים. מילאתי לי...

תצוגה מקדימה

רגע לחמישים- דברים שאני יכולה כבר להגיד בקול רם(חלק ו')

6. יתרונות זה לא הגיל שהביא אותי לכתוב את כל אלה, זה העיתוי שהפתיע מעט. הפעם הראשונה שמצבור החוויות שנידמה שטלטלו את חיי עד לרגע זה בלא הרבה אפשרויות תמרון או תכנון הורידו הילוך. כאילו שבפעם הראשונה מזה זמן רב כל כך, שנים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה