הבלוג של Hemda Gila

hemdagila

סופרת, בעלת "בין הפסקאות- ספרים ועוד" חנות מקוונת

עדכונים:

פוסטים: 44

החל מפברואר 2014

ינון ניר

אריה ניר הוצאה לאור

2015

223 עמודים

last soldier
ולו יהיה זה החייל האחרון, עולה בי המשפט הזה אל נוכח הכותרת ולא עוזב אותי עד לסיום הקריאה. לא קל לכתוב על ספר זה ולא בגלל שהוא אינו קריא או מעניין. לא קל לכתוב עליו כי הוא כל כך מציאותי, נובע מתוך היומיום הצבאי, בתיאור כמעט לקוני המתעקש לרדת לתיאור הפרטים הקטנים, אך אם זאת אינו מתיש בהתעכבות הדקדקנית על פרטי הפרטים וקיצורי הקיצורים של כל ביטוי צבאי והתנהלות שגרתית במסגרת. שגרתית אולי לכל מי שעבר אותה, לכל מי שצעד בסך במגרש המסדרים, לכל מי שנפל אי פעם לידיו של רס”ר צבאי, לכל מי ששירת ביחידת שדה, יחידה קרבית או ליווה מישהו כזה משבת להקפצה למבצע לריתוק. קשה לכתוב עליו כי התיאורים מדוייקים ולקונים, לא מחדשים דבר, כבר ראינו ושמענו ובכלל(כולל יחצ”ן המסיבות ומעלליו הליליים)- ממשיכים ללוות את ילדינו בדרך אל אותם טקסים, תג יחידה, כומתה, סיום מסלול, קורס פיקוד. לכאורה. כי פתאם, בלא אזהרה מוקדמת, הכמו לקוניות הופכת לדבר מה שלופת אותך, מנער, על כל הגיחוך והזלזול ושטיפת המוח והחיים והדורות הבאים, כי כלום לא משתנה ולא חשוב מהו שנתון הגיוס, איזה מחזור למלחמה או המבצע או אזלת היד. קשה לכתוב כי נדמה שכל מה שינון ניר עושה הוא לקרב את המראה קצת קרוב יותר ולהניח אותה שם. וכל אחד יראה מה שיראה, יבין מה שיבין. הפערים החברתיים, התפיסות הערכיות, הממסד. מלחמה ואין שלום. הלב הצעיר הפועם בעוז נעורים הנתקל חזיתית בפוליטיקה האזורית, ומשתנה לעד. החיים בהלם קיומי. כור ההיתוך הצבאי שהופך הכל לברזל יצוק טבול בשמן רובים, לשמר את הקנה מחלודה אפשרית. ואין לאן לברוח מפס הייצור הזה. אליאב קדוש ממושב בכורות בדרום יספר לכם, על המסלול שהותווה לו מאז גיל 16, כשנבחר להגיע אל בית הספר האזורי הנחשב והתכוון להפוך אותו לגיבור וערכי וחזק ושורד, הוא יספר לכם. על נועה החברה שלו, על האבא המובטל שלו. על הכל הוא יספר לכם.
קשה לכתוב. אבל כדאי לקרא.

עוד מהבלוג של Hemda Gila

תצוגה מקדימה

הארכיברית

ענת לוין הוצאת אפיק 2015 211 עמודים המילים של ענת לוין מערסלות. אין לי הסבר לכך, בטח שלא מדעי. אבל תחושה אחת הלכה והתעצמה בתוכי במהלך קריאת הספר, תחושה האומרת שאם אפגוש אותה פתאם בקרן רחוב, אהיה חייבת אבל ממש חייבת לחבק...

רגע לחמישים- דברים שאני יכולה כבר להגיד בקול רם(חלק ג')

3. שינוי זה לא עובד. זה לא הולך. זה לא מצליח. אז מה עם השקעתי חודשים של תכנון, כוונה טובה והכנה. אז מה עם דיברתי עם כולם על זה, בעיקר על זה. ניסיתי לשווק. פניתי לאנשים. כתבתי מיילים, קיבלתי מיילים, עניתי על מיילים. מילאתי לי...

תצוגה מקדימה

רגע לחמישים- דברים שאני יכולה כבר להגיד בקול רם(חלק ו')

6. יתרונות זה לא הגיל שהביא אותי לכתוב את כל אלה, זה העיתוי שהפתיע מעט. הפעם הראשונה שמצבור החוויות שנידמה שטלטלו את חיי עד לרגע זה בלא הרבה אפשרויות תמרון או תכנון הורידו הילוך. כאילו שבפעם הראשונה מזה זמן רב כל כך, שנים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה