הבלוג של חלי בן דויד

באה מאהבה בקצב הליכתה…

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מאוגוסט 2012

סוף סוף גם אצלי נפתחה צ’אקרת השכל, סקנדל אמיתי! אבל עם הרבה סיפוק!…ו…כן! פרידות… הן תמיד קשות אם זה מאנשים שאכזבו, אם זה מחפצים ישנים וגם מהתנהלויות לא נכונות שלהם היינו רגילים.או כשאת נמצאת עם אנשים שמוציאים ממך את ‘המגה כלבה’ ‘והקווין ביץ’ שגורמים לך לוותר מראש ובהנאה על כל סוגיות הטאקט ולזרוק להם את כל האמת בפרצוף כזו שמשקפת להם את מי שהם באמת.ומערכת היחסים הסמביוטית ביני לבין משקלי העודף לעולם תחיה לנצח והיא תהיה תמיד כמו ‘השלום עם הערבים’ שלום, אבל רק לכאורה :))) סוג של שקט תעשייתי שכזה…

02/11/2012

פוסט שהכי מדייק לי את תחילת נובמבר…

סוף סוף גם אצלי נפתחה צ’אקרת השכל’ סקנדל אמיתי! אבל עם הרבה סיפוק!…


סתיו!

הקיץ בורח, הסתיו אורח והחצב פורח.

בחודשים האחרונים אפשרתי לעצמי מרחבים של הפסקות בפעילות השוטפת

מרחבים של שקט ושלווה ממקום של החלטה.

יצירת פוקוס על מה שבאמת חשוב לי ממקומות של השלמה ופיוס עם עצמי ועם מגבלותיי

וראייה קדימה לעבר אופק חדש ונכון יותר.

אחרי שעשיתי לעצמי ולבייתי…ולמה שבאמת היה לאחרונה מבחינתי הכי נכון וחשוב.


מתמכרת לסוג של שגרה אפשרית, תוך ניעור מעליי

של כל מה שנחשב למוסכמות והתנהלויות שכבר לא נכונות לי…סוג של תשליך.


מרחבים שמלווים באתגרי התפתחות שלא נעדרו כאבי גדילה גם מדברים שהתפספסו

או הוחמצו בדרך ושלעיתים גרמו לתחושה כמו ב’כאב פאנטום’:

Phantom Pain  – כשהאיבר נקטע והכאב ממשיך רק שכאן לא מדובר באמת בכאב,

אלא באכזבות ובתחושות החמצה משהו כשבחרתי בסוף הדרך

‘לחתוך’ את כל מה שכבר לא הניב, ‘לא סיפק את הסחורה’ לא ניפק כלום ולא עמד בציפיות

בעיניים עצומות.


ו…כן! פרידות… הן תמיד קשות!

אם זה מאנשים שאכזבו, אם זה מחפצים ישנים וגם מהתנהלויות לא נכונות שלהם היינו רגילים.

זה קורה כשאנחנו רוכשים משהו שבסופו של דבר הופך ‘למצבה בארון’

עד ש…אנחנו מחליטים בסופו של דבר לארוז ולהעיף מהבית.


זה גם קורה עם מערכות יחסים, חברויות או שותפויות ‘שהבאישו’ ו’נס לייחם’

כששכבר מרגישות כמו מסטיק לעוס שאיבד מטעמו,

אבל משום מה כשאנחנו בתוכם יש לנו נטייה להמשיך ולמרוח אותם

מכוח האינרציה בתירוצים שונים ומשונים שעדיין לא הגיע הזמן לחתוך בבשר החי.


או כשאת נמצאת עם אנשים שמוציאים ממך את ‘המגה כלבה’ ‘והקווין ביץ’

שגורמים לך לוותר מראש ובהנאה על כל סוגיות הטאקט

ולזרוק להם את כל האמת בפרצוף כזו שמשקפת להם את מי שהם באמת

ואת מה שאת באמת חושבת עליהם ללא הנחות ומבצעים כדי לטאטא אותם/ן מחייך

אחת ולתמיד באהבה גדולה…תמיד באהבה :)))

כשאת סוף סוף מבינה שלעולם לא תוכלי להפוך עיגול לריבוע!

ובמקרה הזה גם אין צורך…

תהליך שהוא חלק מצמיחה לשלב הבא שמוליד בהמשך סיטואציות

שקורות מעצמן ושכבר עושות בשבילך ובאופן טבעי את האלימינציה הזו.

סיטואציות מפתיעות שקורות בפתאומיות ושתמיד מצליחות גם להעלות חיוך זוויתי על פניי…

כשהן מראות לי בחיוך שלעולם נסתרות דרכי האל :)))

אח, אח היקום המתוק הזה!

I always  trust  the  universe!


והיפה שבתהליך הזה שהוא תמיד מעורר לאחר ולחדש

לכזה שמצמצם ומדייק אותנו אחר כך להשקיע במה שבאמת מתאים ונכון לנו במציאות

ולא במוצרים, יחסים או פרויקטים שנשענים על חלומות שווא, פנטזיות או אשליות

עטופים בנופך קסם מפוקפק ומצגי שווא ושבסופו של דבר מוכיחים את ההפך.


אני קוראת לזה חלק מנוהל ‘שגרת תחזוקת צמיחה’ וגילוי מנהיגות,

או במקרה הספציפי הזה ‘מנהיגות נשית’

שאומרת: שמנהיגות זה גם לקחת אחריות על כל מה שלא עבד לנו ולא הצליח,

להפיק לקחים ולהתחיל לשפר עמדות למקום נכון ומתאים יותר.


אבל, אין רע בלי טוב,

כשחווים שיעורים קשים זה גורם לנו להיות שלמים ומפויסים עם עצמנו

ומין הסתם גם להעריך את כל מי ומה שאנחנו ולהודות על כל הטוב שיש

ויש הרבה.


מכבדת את שעות הבוקר המוקדמות שלי עם הקפה.

מכבדת את היומן ואת מה שמראש תכננתי בו.

מקציאה לעצמי זמן איכות לקריאת ספר טוב.

מידי פעם זמן להסנפת שקיעות בים עם חבר או חברה טובים/ות.

לא עובדת יותר עד השעות הקטנות של הלילה והולכת לשנת לילה בשעה סבירה.

נהנית ‘מחבילות תרבות’ שמאתגרות את מוחי.


מתמסרת לחופש המוחלט שלי ועושה רק את מה שאני רוצה

ואת מה שאני באמת אוהבת בלי מגבלות אשם ובלי לכבס את המצפון

גם אם לא נחשב “יאה בעיניי השכנים” :))).


והכייף כאן שאחרי כל אירוע ‘אקוטי’ שכזה מגיעה תחושת הקלה עצומה מלווה בחיוך ענק של:

וואוו! תודה לאל שכך קרה! ואיזה כייף שזה כבר עף ממני!

כי, וואללה זה היה ‘ וואחד’ לבנה כבדה ….

פףףףףףףףףףףףףףףףףףף…


ופתאום התחושה הזו שאת מרגישה שאת הופכת לקלה כמו נוצה.

דאמט, אז למה המשקל בכל זאת מראה לי מטען חורג של  56 ק”ג

ולמה אני עדיין מרגישה שאני עגולה כמו ‘דביבון הרים’?

שמא טעות אופטית?


יאללה, באמת שכבר לא מזיז לי את קצה השחלה השמאלית!

צריכה כבר להפנים עם עצמי:

שמערכת היחסים הסמביוטית הזו ביני לבין משקלי העודף לעולם תחיה לנצח

והיא תמיד תהיה כמו ‘השלום עם הערבים’ שלום, אבל רק לכאורה :)))

סוג של שקט תעשייתי שכזה…

ובאמת שכבר מותר לי…

אחרי הכל אני כבר לא בת 20…וגם כבר לא דוגמנית.

ו…עצמות…עצמות זה רק לכלבים! :)))

אוטוסוגסטיה ופסיכולוגיה בגרוש!


אבל… משהו שתמיד עוזר להשלמה עם מטענים חורגים או עם טאיירים!

טובלרון מתוק כזה שתמיד מעלה את מפלס מצב הרוח :)))


וויקנד נפלא!

מואה!

עוד מהבלוג של חלי בן דויד

תצוגה מקדימה

לגור איתו!

לגור איתו! הו מאמא, לא עוד יום של חול עם בוקר כחול :))) רוקדת לי את ריקוד החיים במציאות נושמת, חיה ובועטת... הנה הם באים ימים של שקט... יוצאת מהארון נכנסת למטבח ומכינה לי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

דברים שמצליחים להקפיץ לי את הפיוז ולהצחיק אותי כהוגן! :)))

באמת, מה זה השטויות האלה? דברים שמצליחים להקפיץ לי את הפיוז ולהצחיק אותי כהוגן! :))) 1. השנייה הזו בה את נכנסת לעלעל באתר כלשהו ומנסה לעבור עמוד ואז באחת קופץ לך ישר בעין שגם ככה צנח לך בה עפעף ועוד על כל המסך 'באנר...

תצוגה מקדימה

והיא שעמדה לאבותינו ולנו!

חג אביב שמח! *** הו יה...זה שוב קורה! בשם אדוניי צבאות, מה פה קורה פה? כולן יצאו לקניות, בישולים וניקיונות? נפלא! גם השנה קיבלתי פטור מ'עבודות רס"ר' וכל הניקיונות שוב 'יפסחו' עליי באלגנטיות. תובנה גדולה שהגיעה אליי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה