הבלוג של חלי אלפסה - הסיפור שלי עם אוכל

heli_alfasa

נטורופתית שמתמקדת בעיקר! 054-4613280

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מאוגוסט 2013

לפעמים מאבדים את הדרך בכל מיני תחומים בחיים – בענייני חברים, זוגיות, התחום המקצועי, ספורט וכל שינוי שרוצים להניע ומרגישים תקועים.. ת-ק-ו-ע-י-ם.. מנסים להניע ובעיקר חושבים על זה הרבה..

27/01/2016

בתחילת  כל תהליך, בדרך כלל מגיעים בשיא הכוח, עם כל הרעל שניתן לגייס מתוכנו כדי לבלוע את העולם ולהשיג את המטרה שאנחנו רואים מול העיניים.
היתה לי בחירה בין לקום ב-7:00 בבוקר לצאת להליכה כשבסיומה מחכה לי עוד יום גדוש של פעילות לבין לקום ביקיצה טבעית ולהתכרבל במיטה (החלטה מאוד קשה בעיקר בימים קרים…) כי מגיע לי ועומד להיות לי יום ממש קשה ועמוס…

במצב של שיא המוטיבציה – כמובן שהייתי מכוונת שעון מעורר לשעה 7:00  בבוקר ואם צריך אז גם לפני.. לא מרגישה רחמים עצמיים וחולשה אלא להיפך יודעת שדווקא ההליכה תעזור לי להרגיש אנרגטית ולעבור את היום העמוס יותר בכיף.
כל כך מתגעגעת לימים שזו בכלל לא היתה בחירה בעייני והיה ברור לי בדיוק מהי הדרך, מה אני עושה ואיך..

לפעמים מאבדים את הדרך בכל מיני תחומים בחיים – בענייני חברים, זוגיות, התחום המקצועי, ספורט וכל שינוי שרוצים להניע ומרגישים תקועים..
ת-ק-ו-ע-י-ם.. מנסים להניע ובעיקר חושבים על זה הרבה..
קובעים לוחות זמנים ולא עומדים בהם, במקרה הטוב כותבים רשימות על גבי רשימות של מה שצריך לעשות ומה היינו רוצים- אבל בעיקר לא ע-ו-ש-י-ם.
הזמן ממשיך לעבור ולא עשיתי מה שכתבתי שאני צריכה לעשות וכמובן שזה לא יכול לעבור ללא קצת או הרבה רגשות אשמה – תלוי כמה זמן עבר..,
קרה לי שמצאתי את עצמי בלופ כזה של מחשבות, שחלקן נכונות ולחלקן אין בסיס אבל כשמרגישים שהכל נוחת עלינו בבת אחת אז כל הרגשות מתעצמים  -גם האשמה, גם הבדידות , גם הביקורת אוי הביקורת…
אז הרבה פעמים באמת אין טיפת כוח להוציא את עצמינו מהבור הזה ..
אבל… וזה אבל גדול,
מה שראיתי שקרה לי מספר פעמים  הוא שכשמצאתי את עצמי במצב כזה, הפירצה היתה  להתעסק במשהו אחר שלא קשור לנושא, או נושאים אחרים איתם אני מרגישה ללא מוצא.
לאחרונה… טוב נו, קצת יותר מזה..
היה לי מחסום בכתיבה.. לא הצלחתי למצוא את הזמן, למצוא את הכוח, למצוא את המוזה…אבל תירוצים מצאתי בכל מקום… רק תירוצים,  תחושת מבוי סתום ושלא אוכל לכתוב יותר לעולם.
במשך הזמן עוד כמה תחומים נראו לי שהצליחו לחמוק ממני – פשוט הרגשתי שאיפשהו קצת סטיתי מהמסלול..
כמובן שהתבשלתי בתחושה הזו לא מעט זמן ולא ידעתי מה לעשות.. אבל כשלא יודעים מה לעשות אולי כדאי לנסות משהו חדש.. ופניתי למשהו שמעולם לא עשיתי-
קבעתי בניית תכנית בחדר כושר.
מבחינתי זו ממש מהפיכה -אני רגילה לעשות הכל לבד ולפנות למישהו חיצוני דרש ממני קצת אומץ.. ומעבר לזה,  שתזונה והרזיה זה המקצוע שלי והרגשתי קצת סקפטית לגבי מה שיוכלו לחדש לי בנושא..

באותה מידה יכולתי גם ללכת לאימון רגיל, כמו שאני מכירה, להחזיק את עצמי בשיניים, ולקוות שזה יחזיק מעמד ואצליח להתמיד אבל מה שקיבלתי במקום היה פרייסלס-

דבר ראשון, הבנתי שתמיד יש איך להתחדש ומה ללמוד – זה היה די סגור ומתנשא לחשוב שלא יוכלו לשנות לי.
למשל, כמו שאני הרבה פעמים מציעה לנהל יומן אכילה בדרך להרזיה, המאמן הציע לי לנהל יומן ספורט- כזה פשוט וגאוני- איך לא עשיתי את זה קודם????
בנוסף, המאמן אמר לי בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע והדליק לי את הניצוץ שיכול להחזיר לי את המוטיבציה.
אחד המשפטים שזכורים לי עד עכשיו ומדרבנים אותי : ” אם תלכי פעמיים שלוש בשבוע לעבודה איזה תוצאות תשיגי?”
האמת היא שהוא לא היה צריך להגיד הרבה -כמה משפטים כאלה  והעובדה שפניתי לעזרה חיצונית ועכשיו אני לא “סוחבת את עצמי לבד” אפשרו לי לראות איך אני יכולה למצוא את הדרך מחדש.
מאוד משמח מה שקרה, אבל מה שאפילו יותר זו העובדה שאני יושבת עכשיו וכותבת….

לסיכום-  מה עזר לי ?

לעשות- עשיה מובילה לעשיה – לא להישאר במצב של  חוסר עשיה טוטאלי, גם אם מרגישים תקועים לפעול בנושא אחר וזה יוביל בדרך כלל למצב שבו מחסומים משתחררים ופועלים בתחומים נוספים.

לחדש- לעשות משהו שלא רגילים,  לפעמים על מנת לשבור מחסום צריך לעשות משהו שלא רגילים אליו אפילו אם זה מרגיש קצת לא נוח. אני לא מדברת על שינויים מרחיקי לכת ומשני אישיות אבל פעולה שהיא טיפונת לא משהו שהיינו עושים בדרך כלל.

לא להיות לבד-  מילים אלו לא נכתבו בכזאת קלות, אני יודעת שזה יכול להיות קשה לפנות למקור חיצוני בקושי שנתקלים בו, ועוד איך שאני יודעת, אבל עוד משהו שאני יודעת הוא שכשהרגשתי לבד, הרגשתי יותר תקועה והיה לי קל להישאר ולשקוע במעגל המחשבות הזה וכשפניתי למישהו- חבר, חברה, אמא או איש מקצוע תמיד קרו דברים טובים וגם לפעמים מפתיעים.
we can do it11 (2)

חלי אלפסה
054-4613280
[email protected]

עוד מהבלוג של חלי אלפסה - הסיפור שלי עם אוכל

תצוגה מקדימה

שלום עולם!

איזה טעים זה עוגת גבינה- עם שכבה מתוקה של קראסט למטה, החלק הדחוס של הגבינה באמצע -שיהיה קצת רטוב כי היבשות לא ממש טעימות, והפרורים למעלה...ואוו אני פשוט יכולה לדמיין קערת פירורים של עוגת גבינה וכבר להיות רעבה...עוגת גבינה זו...

תצוגה מקדימה

פלוס מינוס 20

איך אני נראית? זו שאלה המורכבת מכל כך הרבה רבדים- קודם כל בעיני מי? כמה דעתו באמת חשובה לי? בעיני עצמי? מי אובייקטיבי? מי אמיתי? זו גם שאלה שהתשובה לה משתנה גם בהתאם להרגשה. זהו משחק פינג פונג בלתי פוסק בין מה שאני חושבת על...

תצוגה מקדימה

מי רוצה אופטימיות ב ח י נ ם ?

מי לא?! עוד מספר ימים מגיע ראש השנה, יש אוירת חג באויר, הרגשה של התחלה חדשה ונקיון, מן ריח מבטיח של משהו טוב שעומד לקרות...אך עם זאת מבלי שנשים לב מזדנבות גם ערימות של מחשבות. מי שמארח אצלו את ארוחת החג מוטרד במחשבות על כמות...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה