הבלוג של חלי אלפסה - הסיפור שלי עם אוכל

heli_alfasa

נטורופתית שמתמקדת בעיקר! 054-4613280

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מאוגוסט 2013

מי לא?! עוד מספר ימים מגיע ראש השנה, יש אוירת חג באויר, הרגשה של התחלה חדשה ונקיון, מן ריח מבטיח של משהו טוב שעומד לקרות… אך עם זאת מבלי שנשים לב מזדנבות גם ערימות של מחשבות.

02/09/2013

מי לא?!
עוד מספר ימים מגיע ראש השנה, יש אוירת חג באויר, הרגשה של התחלה חדשה ונקיון, מן ריח מבטיח של משהו טוב שעומד לקרות…אך עם זאת מבלי שנשים לב מזדנבות גם ערימות של מחשבות.

מי שמארח אצלו את ארוחת החג מוטרד במחשבות על כמות האנשים שצריכה להגיע, מי בא, מי לא בא, איפה דוחסים את כולם,
אוכל- כמויות הבישולים, מי מכין מה,למי אסור להכין מה, קניות- סתם קניות כי יש מבצע, קניות לבית, מתנות לחג- לסבתא, לדודה, לאמא ואבא, מה קנו לי, מה קניתי בשנה שעברה, ומה לעזאזל אני לובשת???
למי שלא מארח – שלא תחשבו שניצלתם מהמצב- עדיין תשמעו את הקיטורים של המארחים.. כל מערבולת המחשבות הזו מתחילה שבועות לפני אותו יום של ארוחת החג שאליה מגיעים במקרה הטוב מותשים ובמקרה הפחות טוב סחוטים ורצוצים, כמו סיר לחץ שעומד להתפקע… מצב כזה יכול להוביל לאינספור תרחישים..

א’ מטבעה נכנסת ללחץ ונתקפת בתחושה בלתי מוסברת של ריקנות, לא מצליחה לשים את האצבע על מה לעשות כדי להרגיע את התחושות שמרגישה,חוזרת אחרי יום מתיש של עבודה ומחשבות בלתי פוסקות כמו במערבולת שסוחפת אותה , נזרקת על הספה בסלון, כמובן שלא מוצאת את הכוחות להכין לעצמה ארוחה מזינה וטעימה. בזוית העין המקרר כבר ממגנט אותה וזו תוצאה ידועה מראש- מרגע זה כבר לא א’ חושבת זהו החור השחור שבבטן שרק רוצה למלא את עצמו- מתוק, מלוח ועוד מתוק, רק רוצה להרגיש את הנחמה והרוגע או לא להרגיש בכלל… אפילו לא גרם אחד של ריקנות. אבל מה שקורה זה שא’ קמה בבוקר עם בור עוד יותר גדול ומקרקר בבטן של תבוסה אשמה ואכזבה…

ממש כמו בדלתות מסתובבות- ב’ מכירה את המצבים שמכניסים אותה ללחץ, מתכננת כבר בדרך חזרה מהעבודה איך תרגיע את עצמה…. מגיעה הביתה ובלי לחשוב יותר מדיי- שותה כוס מים, מתרעננת, מכינה את האיי פוד עם המוזיקה שמכניסה אותה לקצב ולמצב רוח, מזמזמת כמה שירים תוך כדי ההתארגנות ויוצאת להליכה- בהתחלה מרגישה שהכריחה את עצמה אך לאחר 3-4 שירים בערך מתחילה להתמכר לתחושה – פתאום הגוף משוחרר, יש זמן להיות עם עצמך, לעשות סדר בכל הבלגן, רעיונות חדשים קופצים לראש, לפעמים אפשר אפילו לא לחשוב על כלום רק להרגיש את האנדורפינים זורמים בדם וכשזה קורה ב’ לא מבינה איך לא חשבה על זה קודם, פתאום לבעיות נרקם פתרון, ואז היא חושבת לעצמה -איך זה קרה שהאופטימיות מצאה אותי??

נראה כמו שני אנשים שונים, נכון? זה באמת מרגיש ככה.

אני יכולה לאמר על עצמי שהייתי בשתי המקומות גם של א’ וגם של ב’. לא תמיד האמנתי שאני יכולה לעשות את המעבר הזה, אני כל כך שמחה שבסופו של דבר הצלחתי (ככה אני נשמעת אחרי שאני חוזרת מהליכה..).

אופטימיות היא מצרך כל כך מבוקש איזה מזל שאפשר להשיג אותו בחינם!!

עוד מהבלוג של חלי אלפסה - הסיפור שלי עם אוכל

תצוגה מקדימה

שלום עולם!

איזה טעים זה עוגת גבינה- עם שכבה מתוקה של קראסט למטה, החלק הדחוס של הגבינה באמצע -שיהיה קצת רטוב כי היבשות לא ממש טעימות, והפרורים למעלה...ואוו אני פשוט יכולה לדמיין קערת פירורים של עוגת גבינה וכבר להיות רעבה...עוגת גבינה זו...

תצוגה מקדימה

פלוס מינוס 20

איך אני נראית? זו שאלה המורכבת מכל כך הרבה רבדים- קודם כל בעיני מי? כמה דעתו באמת חשובה לי? בעיני עצמי? מי אובייקטיבי? מי אמיתי? זו גם שאלה שהתשובה לה משתנה גם בהתאם להרגשה. זהו משחק פינג פונג בלתי פוסק בין מה שאני חושבת על...

תצוגה מקדימה

די לדבר...

מתארגנת לדייט...מתקלחת, מתלבשת , מחליפה בגדים,מחליפה שוב בגדים- בסוף מחליטה ללכת על נוחות עם טוויסט.. גלוס בשפתיים, שפריץ של בושם... ויצאתי.. למען האמת עבר זמן מאז שהסכמתי לתת למשהו הזדמנות אמיתית והפעם היתה לי תחושה...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה