הבלוג של אניבאר גילמור פיק

בריאות מְחוּצָפָה

שחקנית בהקפאה, סטייליסטית בנשמה, מבשלת בסירים, מושכת בחוטים, סבתא לשלושה, אמא לאחד קטן ולאחת גדולה. משתאה על החיים, אוהבת אנשים, ועוזרת להם באהבה להבין איך כדאי ובריא לאכול ולחיות..עד להחלמה שלמה.

עדכונים:

פוסטים: 4

עוקבים: 16

החל מיוני 2013

“יחסית אני אוכלת די בריא..”אתם מכירות את המשפט הזה? כמטפלת בתזונה אני פוגשת בכול יום את “היחסית” הזה…בכול הגילים המשקלים והחוליים. יחסית למה? אני שואלת את עצמי.. אני יושבת לי בכורסא מצניעה חיוך (לפעמים לא מצליחה) וחושבת לעצמי בהמשך הפגישה כשאתחיל להסביר מה ניקרא “ממש בריא” העיניים האלה יפערו, וכול מגדל הקלפים שנבנה על האמונה של ה”יחסית בריא” יקרוס..

17/11/2013

“יחסית אני אוכלת די בריא..“אתם מכירות את המשפט הזה?
כמטפלת בתזונה אני פוגשת בכול יום את “היחסית” הזה…בכול הגילים המשקלים והחוליים.
יחסית למה? אני שואלת את עצמי..
אני יושבת לי בכורסא מצניעה חיוך (לפעמים לא מצליחה) וחושבת לעצמי: בהמשך הפגישה כשאתחיל להסביר מה  ניקרא “ממש בריא” העיניים האלה יפערו, וכול מגדל הקלפים שנבנה על האמונה של ה”יחסית בריא” יקרוס..

ואז יגיע המשפט הבא:

אבל זה נורא קשה לא?

אני, מהנהנת בראשי, אשאל:

ולסבול ממיגרנות, כאבי מחזור, נזלות כרוניות, אסטמה, פסוריאזיס, אקנה, משקל עודף, דלקות חוזרות, פיברומיאלגיה, דיכאונות, עייפות כרונית ,כבדות, מעי רגיז, אולקוס ועוד זה קל?

לא, ברור שלא,אבל זה נורא קיצוני…

ממהרת התשובה להגיע

ואני  בחיוך

ולפקוח בבוקר (אחרי שנת לילה) עיניים מעורפלות ולא להצליח להתעורר אלא אחרי כוס הקפה

זה נורמלי?

לרוץ אל הלחם והריבה בעוד עין אחת עצומה ובטן אחת ישנה זה לא קיצוני.?

ולאכול מאפה בבוקר, סנדוויץ על הדרך בצהרים,ועוגיות בערב בלי לפגוש עין בעין

פירות, ירקות, דגנים מלאים, קיטניות ואגוזים, ולא להבין שככה אי אפשר לתחזק

את המכונה המופלאה הזו

זה לא קיצוני?

ולקרוא לעגבניה מלפפון בצל וחסה… סלט.! ולהגיד באמונה שלמה :אני אוכל/ת המון ירקות

זה לא קיצוני?

לספור קלוריות? ולהישקל בכול יום? ו

ולאכול תעשייה מפוברקת דאייט ולהאמין שזה בריא ומרזה?

ולחשוב שדייט -קולה  או קולה -זירו לא משמינים, ואם זה לא משמין אז זה ראוי.

לצרוך חומרי הדברה BILD IN ולייצר מזון מהונדס גנטית?

ללכת עם בקבוקי מים וללגום ככול המרבה זה משובח?

ולהשתמש בכימיקלים מסוכנים כחומרי ניקוי…?

ולשתות חמש שש שבע כוסות קפה ביום? עם ממתיק מלאכותי!!!

אבל… לאכול שוקולד כדי “להתרומם”?

ו”לגלגל”(גראס) בשביל “לרדת”

לבלוע כדור שינה כדי להירדם

וכדור הרגעה כדי להירגע?

ולא להעז לאכול פירות כי זה “המון סוכר” אבל בלי שום בעיה לאכול גלידה?

לטלטל את המלחיה ביד רמה עד שיוצאת נשמתה ?

ןלצרוך בצקים עתירי מרגרינה?

ולאכול ארוחות ערב ב10 בלילה ואחר כך לנשנש עד חצות פיצוחים, ועוגיות, וללכת לישון עם כול הכבודה ?

והמבורגר ב3 בבוקר אחרי בילוי אלכוהול?

ומנות חמות? (איך בכלל אפשר להריח שלא לדבר לאכול את הכימיקלים האלה ולחשוב שזה מזון לבני אדם )

ולנהל “סיפריית” מנות קפואות במקפיא-הופס, מוכנות לחימום מהיר במיקרו?

ובכלל להשתמש במיקרוגל?

ולשבת כול היום, מול מחשב..(גם אני עושה את זה ..)

ולהקרין כול חלקה טובה באנטנות סלולריות..

ולטגן את המוח בסמארטפונים דור 5

זה לא קיצוני?

לא!

זה נורמטיבי ומה שנורמלי הוא לא קיצוני. …

אבל  שינוי ההרגלים, תפישות, ואמונות, זה מפחיד ומשאיר אותנו מבודדים ומבוהלים.(אני מבינה)

ואז באה השאלה הבאה

(בפאניקה) מה, כול היום אני “אתעסק במטבח”?

לא יקרים אני אומרת

אתם לא מתעסקים במטבח, אתם מתעסקים בעצמכם, וזה כבר תפישה שונה.

אתם בטפלים בגוף שלכם  כבגוף תינוק ,באהבה, בתשומת לב, בתודעה גבוהה,

אתם מאפשרים לעצמכם להפיק את המירב, כשאתם נותנים לו את המיטב.

נכון אני מוציאה אתכם מאזור הנוחות אבל תחשבו לרגע,

מה קיצוני בהמון ירקות ופירות טריים ולא מרוססים, מהם מכינים סלטים עשירים ומגוונים?

מה קיצוני בלאכול ארוחות מאוזנות עם ערכים תזונתיים גבוהים באופן מסודר ויומיומי

במקום לנשנש בלי סוף מזונות ריקים ומעובדים?

למה זה קיצוני להקשיב לצרכים הבסיסיים של מכונת הפלא הזו שנקראת הגוף האנושי לפחות כמו שמקשיבים לרחשי מנועה של מכונית יקרה.

רעב ,שובע, צמא, עייפות, כאב ,אלה הם איתותים שדורשים התייחסות.

וכשמדובר בתינוק שלנו אנחנו הרי נתייחס אליהם ברצינות לא?

למישהו פה נידמה שמשהו השתנה בצרכים שלנו רק בגלל שהגוף גדל והוא כבר לא גוף תינוק?

אנחנו זקוקים תמיד לאותם יסודות לאותם חומרי בניין בשביל לשמור על בריאות תקינה.

בגיל יום ובגיל שמונים.

אז מה קיצוני ב-להכיר בזה ולכבד את הצרכים הבסיסיים שלנו?

שימו שמנים מתאימים ואיכותיים ודלקים במינוני אוקטן מתאימים

והמכונית תחליק לדרכה בקלילות..

למה נידמה לנו שהיא תחזיק מעמד לנצח בלי קלקולים אם נתייחס אליה בלא חמלה?

אני יודעת שאתם מתעצבנות  עלי עכשיו, וכול ההתנגדויות והשאלות הנפוצות עולות..

אוף מה היא מבלבלת?

איך אפשר לשמור על תזונה מוקפדת כזאת ועל אורח חיים בריא בחיים המוטרפים האלה ..הקריירה, הילדים, החוגים, המטלות?

ובכלל זה נורא יקר לחיות בריא…

והיכן הספונטניות בחיים?

ומה עם אוכל לנשמה?

ומה עושים כשרוצים ללכת למסעדה?

ומה עושים בשבתות  אצל החמות?

ומה עושים בחתונות?

אז בינתיים אתן רק תשובה אחת …

דווקא בגלל שאורח החיים והקצב שלנו הוא מטורף,

דווקא בגלל שהעולם רץ בקצב הקליפ,

דווקא בגלל זה, אנחנו חייבים להיאחז באורח חיים תקין כאי של שפיות בגלי הצונמי.

יתד להאחז בה כדי לשמור על איזון ולא להיסחף.

איך עושים את זה? למה זה כדאי? מה מרוויחים ?

על הכול בפוסטים הבאים..

די נו תהיו סבלניים…

ובינתיים מה אכלתי אתמול ?(שלרגע קט לא תחשבו  שאני מפסידה משהו ממנעמי החיים..)

תמונות ומתכון

ספרינג רול ברוטב ססמי

ספרינג רול ירקות ברוטב ססמי

כמות ל-6 רולים

הכנה

בווק או סיר רחב שמים

כף שמן קוקוס

3 כפות מים

1 בצל קצוץ 4 שיני שום קצוצות .”מאדים -מטגנים” תוך ערבוב ועד שהבצל מתרכך

בלי השחמה או הזהבה- (לא בריא)

מוסיפים1 גזר מגורר גס

כוס דלורית/בטטה מגוררת גס

מערבבים קלות

מוסיפים בוקצוי קטן או 3 עלי מנגולד קצוצים לסרטים.

ושתי כוסות כרוב סיני או רגיל.

מוסיפים רבע כוס מים ומערבבים עד שכול הירקות נעלבים קמעה.

סוחטים זיפ של לימון.

ומוסיפים כף וחצי סויה אורגנית תמרי ללא מונוסודיום ודלת נתרן.

ועלי בזיליקום או ריחן

מערבבים

מורידים מהאש

לרוטב

מערבבים יחד במעבד מזון או בלנדר

1כף טחינה.

1 כף חמאת בוטנים אורגנית-(חשוב).

1 כף לימון +גרידת לימון.

1 עגבנייה קטנה.

חצי תפוח עץ קטן.

חופן כוסברה רעננה.

1 כף שטוחה דבש.

מערבלים עד לקבלת רוטב אחיד.

מוכן לנגיסה

דפי אורז

עכשיו מרטיבים דפי אורז במים וכשהם מתרככים קימעה מניחים על צלחת שטוחה

ומשטחים בעזרת היד היטב עד שהדף הופך שקוף ורך

מניחים במרכז הדף כף עמוסה מהירקות , ומעל הירקות  כפית מהרוטב,

ומקפלים שליש מהדף מעל הירקות. אוספים את שני הקצוות פנימה כמו במעטפה

וממשיכים לגלגל ומקבלים כיסון שמנמן ועסיסי.

מגישים עם הרוטב הנותר,נוגסים ממצמצים ומלקקים אצבעות.

בתאבון  ושתהיה לכם “בריאות מחוצפת”

נ.ב.

אתם מוזמנים להגיב,לשאול, לאהוב ולעקוב..(אם אתם לא רוצים לפספס פוסטים חדשים פשוט לחצו על כפתור ״עקבו אחרי״ למעלה משמאל, הכניסו את כתובת המייל שלכם וקבלו הודעה למייל  בכל פעם שאפרסם פוסט חדש.)..

להת’ בפוסט הבא

ואההה שכחתי אתם מוזמנים כבר להתחיל ולשנות…


עוד מהבלוג של אניבאר גילמור פיק

תצוגה מקדימה

מה זה לעזאזל בריאות מחוצפה?

אז כמה מילים עלי...על בריאות     ועל חוצפה שמי אניבאר ועד לפני שלושה חודשים קראו לי ...חיה . (על שינוי השם  בטח אכתוב בהמשך) נולדתי בתל אביב ואני אוטוטו בת 62. אני אמא של דפנה (33) ואליי (5 וחצי לא, זו לא טעות..) סבתא של מיכאל,...

תצוגה מקדימה

"תגידי לי את עושה צחוק?"

היי יקרה כבר שנים שלא כתבתי לכן למרות שהבטחתי. אבל הנה, די, הגיע הזמן, חזרתי, אני אתכן, והפוסט הזה בשבילכן, במיוחד עכשיו, שכולם חולים. אתמול בערב הייתה אצלי חברה חדשה וכמובן שמהר מאוד הגענו לדבר  על ...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה